קנאביס לפוסט טראומה – הממסד לא מוותר גם לחיילים בטראומה

קנאביס לפוסט טראומה – ״כל דבר שאתה רואה בצד הדרך, זה יכול להיות ערמת עלים, גורם לי להחסיר פעימה, להפסיק לנשום…כל דבר מזכיר לי מוות. כל דבר מזכיר לי את עירק״. וידוי מצמרר זה של חייל בפוסט טראומה מתוך הסדרה הדוקומנטרית המעולה Weediquette (בתרגום חופשי: אתיקת הקנאביס) של “Vice”, אותה מוביל העיתונאי קרישנה אנדבולו.
בפרק שלפניכם, העוסק בתסמונת דחק פוסט טראומתית, הוא פוגש חיילים משוחררים ועוקב אחר מלחמתם, הפעם בגבולות מדינתם, כדי להכשיר קנאביס רפואי לטיפול במצבם.

היחידה לטיפול בחיילים משוחררים מאפשרת לספק להם תרופות עם אופויאודים כמו מתאדון, אנטי דכאונים, וואליום וכדורים להורדת לחץ דם. התרופות הללו לא ממש עוזרות, ורבים מהם ניסו לשים קץ לחייהם. ממוצע החיילים שהתאבדו כתוצאה מתסמונת פוסט טרואמה עומד על 22 ביום.

האגודה האמריקאית לנוירולוגיה מצאה כי אין ראיה חד משמעית לכך שאופיואידים באמת עוזרים, אלא אם מדובר בסרטן סופני. וכשמסתכלים על מדינות בהן יש לגליזציה או דה-קרימניליזציה, רואים ירידה של 25% במקרי מוות הקשורים באופיואידים.
קנאביס אמנם חוקי במרשם רפואי ב-24 ממדינות ארה״ב, אך עדיין נמצא בדרגה 1 ברשימת הסמים המסוכנים, ונחשב לא חוקי ברמה הפדרלית. משום כך, היחידה לטיפול בחיילים משוחררים לא יכולה לרשום לחיילים הסובלים קנאביס.

בגוף האדם קיימת המערכת האנדוקנאבינואידית, בה יש קולטנים מסוג CB1 במערכת העצבים המרכזית ו CB2 במערכת החיסון. CB1, האמיגדלה, ההיפוקמפוס והחלק במוח שעובד על רגש, חרדות ומפעיל פחדים, כל אלה מאוד רגישים לקנבינואידים שבצמח. השימוש בקנאביס מפחית מהרגשות הקשים הנמצאים באזורים אלו, וכך הסימפטומים הקשים מוחלשים והחולים חשים רוגע ולא נצמדים לממחשבות אפלות והזכרונות הקשים.

המחקרים שנעשים בקנאביס בנושא זה מעטים מאוד, בשל העובדה שהקנאביס, כאמור, לא חוקי ברמה הפדרלית.
ומי סובל בשם המדיניות שמשחררת תרופות מסוכנות בקלות ומונעת אפילו מחקרים מסודרים? אותם חיילים משוחררים, בשר תותחים שסיים את תפקידו, שרק רוצים לחיות ולתפקד, ללא הזכרונות הקשים שרודפים אותם כל יום, כל דקה.

https://www.youtube.com/watch?v=C2m8vMoPNOM