לגליזציה בקנדה – קנאביס במיליארד דולר לשנה

907,833,000 דולר קנדי, זה הסכום שהוציאו תושבי קנדה על קנאביס חוקי מאז שיש לגליזציה בקנדה, שנה אחת של לגליזציה. חנויות לממכר קנאביס חוקי צצות במדינת הענק כמו פטריות אחרי הגשם ועדיין, השוק השחור חי ובועט ומכניס פי 5-7 יותר

לגליזציה בקנדה – עד שהלגליזציה תגיע גם לכאן, באיחור אופנתי, יש לנו זמן לברר מה היא חוללה במדינות אחרות ואולי להפיק לקחים. אחת מהמדינות הללו היא קנדה, שמאז ה-17 באוקטובר 2018, ניתן לקנות בה קנאביס באופן חוקי, לכל מטרה.

כפי שזה נראה, הקנדים חוגגים מאז אותו יום ולא ממש עושים חשבון לכסף. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של קנדה, שפורסמו בכתבה במגזין High Times, מראים שתושבי המדינה הצפון אמריקאית הוציאו, החל מאוקטובר 2018 ועד לספטמבר 2019, כמעט מיליארד דולר קנדי (1 דולר קנדי = 2.6 ש’), על רכישת קנאביס חוקי, למטרות בילוי והנאה. בחישוב גס, כל אזרח השקיע בשנה הזאת 24 דולר בממוצע, על וויד בשביל הכיף.

הבהלה לזהב הירוק, הורגשה בקנדה כבר ביום בו נכנסה הלגליזציה לתוקף ומאז לא פסקה. הסחורה מצידה, אזלה במהירות בתקופה הראשונה וגם בחודשים שאחר כך, המגדלים והספקים התקשו לעמוד בקצב. גם הסכום המרשים שמתברר שהקנדים השקיעו בנושא לאורך השנה, מדגים שקנאביס למטרות בילוי, הוא מצרך מבוקש.

האי של אן שרלי במקום השני

ניתוח גיאוגרפי של צריכת הקנאביס בקנדה, מראה שהיא הגבוהה ביותר בפרובינציית יוקון, שבחלקה הצפוני מערבי של המדינה, שם עמדו המכירות על 103 דולר בממוצע לאדם. אי הנסיך אדוארד (זוכרים/ות את “האסופית” של לוסי מוד מונטגומרי?) הגיע למקום השני, עם 97 דולר בממוצע לאדם.

הפרובינציה הסאחית ביותר של קנדה, מתברר, היא קולומביה הבריטית שבדרום מערב המדינה, שם נרשמה ההוצאה הנמוכה ביותר, ממוצע של 10 דולר לאדם.

למשש את הסחורה

כשמדובר בקנאביס, נראה שלמרות הנוחות של קניות ברשת, צרכנים עדיין מעדיפים, אם אפשר, למשש ולהריח את הסחורה. זו כנראה הסיבה לכך כי לגליזציה בקנדה הביאה לירידה במכירות אונליין, לטובת חוויית הקנייה בחנויות הפיזיות, שמספרן ברחבי המדינה נסק מ-217 במרס 2019, ל-407 ביולי 2019 ונגישותן לצרכן עלתה. הנתונים מראים שככל שעלה מספר החנויות הרגילות, צנחו המכירות באינטרנט מ-43.4% באוקטובר 2018, ל-5.9% בלבד, בספטמבר 2019.     

כותבי הסקר קובלים שבעוד שלכ-45% מהאוכלוסייה הקנדית יש לפחות חנות קנאביס אחת במרחק של עד 10 ק”מ מהבית, הפיזור שלהן ברחבי המדינה (שחלקים גדולים ממנה לא מאוכלסים), איננו אחיד.

יותר ממחצית מכ-560 חנויות קנאביס הפועלות כיום בקנדה, ממוקמות בפרובינציית אלברטה. לעומת זאת באונטריו וקוויבק, בהן חיים כשני שלישים מאוכלוסיית המדינה, פועלות בסך הכול 45 חנויות קנאביס.

החוקי יקר מדי

אחת הבעיות של לגליזציה, כן, יש גם כאלה, לפחות מההיבט של הצרכן, היא העלאת מחירי הקנאביס, שנוסף להם גם מס. מכיוון שכך, שנה אחרי כניסת לגליזציה בקנדה, שוק הקנאביס הבלתי חוקי, המציע מחירים נמוכים יותר, לא נכחד. לא רק שהוא שומר על יציבות בהיקף המכירות, השוק השחור עדיין רווחי בהרבה מזה החוקי, עם הכנסות של 5-7 מיליארד דולר קנדי בשנה. 

“אחד הלקוחות אמר לי”, מספר בעל חנות לקנאביס חוקי בוונקובר, “שהוא מאוד היה רוצה לתמוך בי, אבל הוא לא יכול לקנות את כל האספקה שלו אצלי. זה יקר מדי. הסוחרים בשוק השחור, נהנים מאוד מהלגליזציה”.

זה קורה גם בקליפורניה

היציבות במכירות הקנאביס בשוק השחור, למרות מדיניות של לגליזציה, אינה ייחודית לקנדה. גם בקליפורניה, בה נכנסה הלגליזציה לתוקף כבר ב-2016, ידו של הקנאביס הלא חוקי, עדיין על העליונה.

דו”חות בנושא מראים, ששוק הקנאביס המחתרתי בקליפורניה, גדול פי שלושה מהשוק החוקי. ברחבי המדינה פועלים כ-2,835 עסקים לא חוקיים, לעומת 873 חוקיים. את האשם בכך, תולים בהתאחדות עסקי הקנאביס החוקיים בקליפורניה, בין השאר ב- Weedmaps, אפליקציה שממפה חנויות קנאביס, ועדיין מפנה את משתמשיה גם לסוחרים הבלתי חוקיים.

מדריך החוקים ללגליזציה בקנדה כאן.