“אני מגדל קנאביס בבית, הבריאות שלי לא מחכה לרפורמה”

האזהרות מפני רפורמת הקנאביס מתממשות, ואף גרוע מכך. אי הזמינות של היק”ר ומינונים בלתי הולמים של התרופה דוחקים חולים לקצה, ומביאים אותם לעבור על החוק כדי לא להזדקק לחסדי המדינה. האזינו לווידוי הכואב של מטופל, שאין לו ברירה אלא לקחת את החוק לידיים ולהתחיל לגדל קנאביס בבית.

רפורמת הקנאביס הרפואי ותעשיית בתי המרקחת שהולכת ומתפתחת מאז ה-20 לאפריל, שכבר נובא כי תפגע בחולים במגוון ערוצים שונים, מתחילה לתת את אותותיה השליליים בשטח.

רועי (שם בדוי) סיפר היום (ג’) לקרן נויבך בתכנית סדר יום (רדיו כאן ב’), שהוא ממתין לחידוש הרישיון שלו מאז ה-10 בפברואר, למרות שתוקפו פג באמצע מרץ.

את הבקשה לחידוש הרישיון הוא נאלץ להגיש לפחות חודש מראש, מתוך היכרות עם זמני הטיפול האבסורדיים ביחידה לקנאביס רפואי, אבל רק אתמול (!) הוא קיבל את רישיונו המחודש. 

כלומר, בחודשיים האחרונים, אדם הסובל מקרוהן, פיברומיאלגיה וכאבים נוירופטיים, הופקר על ידי המערכת ונותרה לו ברירה אחת: להיות עבריין. “התחלתי לגדל, אני לא אפול שוב לתחנונים בשביל התרופה שלי”, הוא מספר.

האזינו לשיחה עם רועי (1:12) – מתוך ‘סדר יום’

הרישיון ניתן כחוק – אך הוקפא על ידי המדינה

כשנויבך שואלת על ההתנהלות מול היק”ר, אותה יחידה שמבקר המדינה כבר מצא שמעניקה טיפול כושל לחולים, רועי מספר לה על המענה הלא קיים ביחידה ועל ניתוק אוטומטי כעבור שתי דקות. אין אף אחד בבית. “פעמים רבות התייאשתי אחרי שעתיים שלוש”, הוא אומר.

ביקורת נוספת שעלתה מצידו בנושא הרפורמה והטיפול בקנאביס בכלל, היא חוסר הגמישות וההתעלמות ממצבו הפרטני של כל חולה. התעלמות זו באה לידי ביטוי בביטול הזנים השונים ומעבר לטיפול במוצרים המכילים CBD ו-THC בלבד, כלומר ללא “אפקט הפמליה” הרפואי שמתלווה לטיפול במוצרי קנאביס טבעיים.

כמי שסובל מכמה בעיות רפואיות, רועי מספר שהמינון הנוכחי של התרופה שלו מוצמד להמלצה הראשונית לטיפול בקרוהן ומתעלמת מבעיות נוספות, שחלקן נוספו עם השנים.

180 גרם, כמו שמקובל לתת לחולי קרוהן בקנדה, למשל, היו מאפשרים לו לא רק שיכוך כאבים, אלא גם טיפול אנטי-דלקתי שהיה משפר את מצבו. “הלוואי והיה לי סרטן”, הוא אומר באירוניה.

רועי הוסיף וסיפר על איכות החיים שנפגעה ללא התרופה. הוא נותח ברגליו ואינו נייד כפי שהיה יכול להיות. צמוד לאסלה ומרותק לבית, הוא מתנחם בכך שהוא לפחות מצליח לישון בעזרת הקנאביס.

“כשהיק”ר ענו, העברנו את הטלפון כמו ג’וינט”

“אין לי איכות חיים, אשתי רק סופגת ממני צעקות כי רק ככה אפשר להתבטא מתוך כאב”. רועי מספר שהוא מותש בסוף היום ולכן לא הצליח למחות כפי שהיה רוצה, במסגרת ישיבת הקבע של מטופלי הקנאביס, שהתקיימה בשבוע שעבר.

כשכן נכח בכיכר הבימה, בתחילת המחאה, הוא מספר ששמע דברים איומים מחולים נוספים. כשעשו ניסיון משותף לתפוס את היק”ר, זכו לרגע נדיר של מענה והעבירו ביניהם את הטלפון, כאילו היה ג’וינט. 

משרד הבריאות בעצמו מודה, כך לפי דבריה של כתבת ‘כאן’ דקלה אהרון שפרן, שיש המתנה ארוכה במיוחד, וטוען כי הוא פועל להגדיל את מספר הנציגים שיוכלו לטפל בפניות החולים.

בינתיים, כאמור, מאות חולים ממתינים לחידוש רשיון, העלאת מינון או קבלה של הזן שהיו רגילים לצרוך ונלקח מהם. חלקם לוקחים יוזמה ועוברים לגדל בבית, וחלקם יישארו ללא תרופה כלל, עד הודעה חדשה.

תגובת משרד הבריאות אמנם מבטיחה התייעלות בעתיד הקרוב, אך המציאות מראה שסחבת, התחמקות וחוסר מקצועיות מתווים את ההתנהלות, כשטובת החולים נמצאת הרחק במורד סולם סדר העדיפויות.