כמו בישראל – מטופל קנדי פתח בשביתת רעב נגד המחירים

מטופל קנאביס רפואי ממחוז נובה סקוטיה שבקנדה החל השבוע שביתת רעב, בתגובה על עליית מחירי הקנאביס שבאה בעקבות תחילת הלגליזציה לפני כשבועיים. אם המחירים שנדרשים מטופלים בעלי רישיון לא ירדו בחזרה לרמתם הקודמת, כך לפי דברים שמסר לתקשורת, הוא ימשיך לשבות רעב ללא הגבלה. “המשטרה והממשל מתעלמים מהלגיטימציה שלנו ומשלבים אותנו עם שאר השוק”, הוא מספר.

הלגליזציה בקנדה, אחרי כמעט שבועיים של יישום בשטח, מאופיינת עד כה בעיקר בתחושה שגרתית ופה ושם עדיין בכמה תורים ארוכים ליד חנויות קנאביס ממשלתיות, אחרי שבחנויות קטנות יותר נגמר המלאי בימים הראשונים למכירות.

באופן כללי, מרבית צרכני הקנאביס, התיירים ואפילו גופי הממשל בקנדה (מלבד האופוזיציה שהתנגדה למהלך הלגליזציה) מרוצים מאד מהתוצאות הראשוניות ובעיקר מהיעדר הבעיות, אך עתה צצה בעיה שמדאיגה את השלטון המקומי במחוז נובה סקוטיה, ונותנת לקנדים קצת ניחוח של ישראל.

בוב דילמן, מטופל קנאביס מבוגר תושב המחוז, שהיה מטופל ברישיון מטעם ארגון ‘Health Canada’ במשך 10 השנים האחרונות עקב כאבי גב כרוניים ובעיות במערכת העצבים מהן הוא סובל, פתח השבוע בשביתת רעב במחאה על עליית מחירי הקנאביס הרפואי שליוותה את בוא הלגליזציה.

“לא משאירים לנו שום גישה לתרופה איכותית ויעילה”

מחאתו של דילמן הגיעה לתקשורת האמריקאית ביום ה’ האחרון, במהלכו פורסמו מספר כתבות אודות שביתת הרעב החדשה, שגרמה ללא מעט סערה מכיוון שהינה אירוע לא נפוץ במיוחד בקנדה כולה ובעיקר במחוז השקט יחסית.

הסיבה לשביתת הרעב בה פתח, כך לפי הדברים שמסר לכלי התקשורת, היא הזלזול שמפגינה מערכת הבריאות הקנדית כלפי מטופלי הקנאביס הרפואי, שהפכו למעין “צרכנים סוג ב” לאחר שמרבית המשאבים עברו להיות מושקעים בחנויות הקנאביס למטרות פנאי.

העדויות לחוסר המשאבים שנותר במערכת הקנאביס הרפואי, לדבריו, בא לידי ביטוי השתי דרכים עיקריות: מחסור אדיר של זנים שנרכשו על ידי החנויות הפרטיות וירידה משמעותית באיכות של הזנים שנותרו, ובמקביל למרבה האירוניה גם עלייה משמעותית במחיר.

הבעיה רק הולכת ומחמירה מכיוון שבמחוז נובה סקוטיה כמעט כל הסחר החוקי בקנאביס מתבצע על ידי התאגיד הממשלתי ‘NSLC’, שמפעיל בעיקר חנויות קנאביס למטרות פנאי אך אחראי בין היתר גם על כל המטופלים בעלי הרישיון במחוז. כלומר, שאין אפשרות לצאת מהמעגל הבעייתי, מכיוון שכולו מופעל על ידי גוף ממשלתי בודד.

דילמן מספר כי מלבד הבעיות שקיימות בחנויות שעוד עומדות פתוחות, התאגיד גם סוגר חנויות קנאביס רפואי (דיספנסריס) שפעלו עד היום במחוז תחת מעטה של “רפואת חמלה”, בטענה שכעת כל החנויות צריכות להשתלב במערכת החדשה.

כמו כן הוא מוסיף ומפרט כי איכותם של הזנים שמגדל התאגיד היא נמוכה ביותר, וכמו כן הם גם מזוהמים בחומרי הדברה רבים, ואפילו כאלה שכבר אינם מותרים לשימוש בהדברת קנאביס לפי החוק החדש.

“הם (התאגיד) חותכים אותנו בכל פינה ולא משאירים לנו שום גישה לתרופה איכותית ויעילה”, סיפר דילמן בראיון שנערך עמו. “זה כל הרעיון מאחורי קנאביס רפואי וזוהי הסיבה שבעצם יש לנו רישיון, אבל המשטרה והממשל מתעלמים מהלגיטימציה שלנו ומשלבים אותנו עם שאר השוק”.

בתגובה לטענותיו של דילמן, דוברת מטעם משרד המשפטים הקנדי מסרה כי סגירת חנויות הקנאביס הלא חוקיות שהיו פעילות בעבר נעשה בהתאם לחוק הפדרלי החדש, והוסיפה כי בעת בו מכירת קנאביס מתבצעת באופן חוקי, יש לכבד את החוק באופן מלא.

משרד המשפטים או אף גוף ממשלתי אחר לא מסר תגובה לגבי טענותיו האחרות של דילמן לגבי איכות הקנאביס הירודה, המחירים המאמירים ושאר הטענות שהעלה מלבד סגירת חנויות הקנאביס הרפואי הוותיקות.

למרות זאת, דילמן מבטיח כי ימשיך לשבות רעב עד שיקבל תגובה ממשלתית הולמת, ואומר כי אסור לתת לגיטימציה לשלטון שפוגע בצורה כה ברורה בזכויות אדם.