סמים, לול ורוקנרול- שנתיים למותו של אריק איינשטיין

הים אנו מציינים שנתיים למותו של אריק איינשטיין. אריק ללא ספק קונצנזוס, בלי קשר לימין שמאל, אשכנזי/ מזרחי, הוא היה אהוב, עממי, כשרון מוסיקלי, שחקן ומצחיק עד דמעות. איינשטיין וחבורתו בשנות ה 60 וה 70 היו ללא ספק עמוד התווך של התרבות הישראלית ויצרו תקדים  מוסיקלי ותרבותי.

באותם ימים היו גם כאלה שראו בהם מתירניים מדי, שייצגו תרבות של סמים וסירבו להתיישר עם הערכים הפוריטניים והלאומיים. חבורת “לול” של אורי זוהר, אריק איינשטיין ונספחיהם הביאו את הבשורה הרוקנרולית-פאציפיסטית של שנות ה-60 כל הדרך מאמריקה, של סקס, סמים ורוקאנדרול.

באפריל 72 הורשעו אינשטיין וחבורת לול בשימוש והחזקת סמים. המשטרה פשטה על צריף ברחוב הנמל בתל אביב, הצריף, איך לא, הוא הצריף של אביגדור שהיה ביתם השני של החבורה, שם צולמה עטיפת אלבומו של איינשטין ״בדשא אצל אביגדור״. במקום ״נמצאו פרורי חשיש וכלים לעישונו ובחצר נתגלה חשיש טמון בתנור נפט” (עיתון דבר) קשה להתעלם מהבחירה של השם במיוחד בתרגום לאנגלית. At Avigdor’s GRASS  

גם יהונתן גפן  פותח צוהר לעולמה של החבורה בספרו ״חומר טוב״ ומספר על השפעתם בתרבות הישראלית, שהיתה עצומה, קבוצת אנשים מוכשרים שמרדו בתרבות הפוריטנית ששלטה אז בארץ עם ערכים לאומיים שהם יצאו נגדם.

הוא מספר בספרו על יום סתיו אחד ב 73, איינשטין וגפן נוסעים לפגוש את הנשיא דאז פרופ׳ אפרים קציר. הסיבה – לעזור לאורי זוהר בעקבות גזר דין של מאסר בפועל על שימוש בסמים (עישון חשיש). בדרך על פי האגדה, הם מעשנים ״תותח״ של חשיש “מכירים קצת את הארץ” (כפי שסיפר איינשטיין לימים) ומגיעים, באיחור של שעה, לפגישה בבית הנשיא. הם מדברים לליבו של קציר שיחון לזוהר. זה מסרב אבל מוכן להמיר את עונשו בעבודות שירות במקום מאסר בפועל. איינשטיין נעמד קרוב לקציר, תופס בדש חלוקו ואומר ״אתה נשיא טוב אפרים, אתה דואג לעם שלך. אתה נשיא טוב.״

לא ברור אם הסיפור אמיתי, אבל זה נשמע כמו אריק. איש שהיה למיתוס עוד בחייו.