“קשה לתאר במילים כמה הקנאביס מציל אותי”

ניצן היא בחורה צעירה שלפני כ-3 שנים אובחנה במחלת האנדומטריוזיס, מחלה גניקולוגית בעלת תסמינים קשים הפוגעת באחת מתוך עשר נשים בממוצע. התסמין הנפוץ ביותר של המחלה הוא כאב כרוני באזור האגן והבטן התחתונה, שאותו ניצן מספרת שלא הייתה מסוגלת לעבור ללא תרופות נרקוטיות חזקות, תופעות לוואי קשות והרבה סבל, עד שהגיע הקנאביס.

ניצן היא בחורה צעירה בת 29, אשר אובחנה לפני כ-3 שנים כחולת אנדומטריוזיס (Endometriosis). מדובר במחלה גניקולוגית לא פשוטה, שיש סביבה המון חוסר מודעות מצד עולם הרפואה, ונכון לכרגע, אין לה שום תרופה או טיפול יעיל.

המחלה מאופיינית בעיקר בכאבים כרוניים קשים מאוד התוקפים את אזור האגן, הגב והבטן התחתונה, שכתוצאה מהם ניתן בקלות להגיע לחדר מיון על מנת לקבל מורפיום כטיפול חירום מונע נגד הכאב.

כשנה וחצי לאחר שאובחנה במחלה, החלה ניצן בתהליך של ליקוט מידע, בחינת מחקרים ואיסוף עדויות לגבי המחלה, אשר במהלכו הקימה אתר אינטרנט שמטרתו להנגיש מידע בעברית אודות המחלה, לא מוקדש אף אתר מקיף ועדכני בעברית. בנוסף, היא התחילה ללוות נשים שפנו אליה לסיוע, הכוונה וייעוץ להתמודדות עם המחלה.

ניצן הסכימה להתראיין במסגרת פרויקט ‘התרופה הירוקה’ של קאנה, ולספר לנו כיצד הקנאביס מסייע לה בהתמודדות עם המחלה, גם בפן הפיזי וגם בפן הרגשי:

1. מהי ההתוויה בגינה את מטופלת בקנאביס רפואי?

“אני חולה באנדומטריוזיס, שזו מחלה גניקולוגית כרונית שפוגעת בממוצע באחת מתוך מעשר נשים. באנדומטריוזיס תאי רירית רחם מתיישבים באזורים שונים, בעיקר על איברי האגן, ויוצרים דלקות קשות, הידבקויות וציסטות”.

“זו מחלה שמאוד קשה לאבחן ולטפל בה, ויש סביבה גם המון חוסר מודעות, בפרט של רופאים ורופאות שאמורים להיות מומחים בגניקולוגיה. מתוך כך, יש איחור ממוצע של 8-12 שנה באבחון ברחבי העולם”.

“התסמין הכי נפוץ של המחלה הוא כאב כרוני, בעיקר באזור האגן, הגב והבטן התחתונה. הכאב שהמחלה גורמת יכול להיות כל כך חזק עד שנשים מתקשות לצאת בגללו מהמיטה במשך חודשים, ואפילו נאלצות להגיע מספר פעמים לחדר מיון כדי לקבל זריקות מורפיום”.

“אין למחלה תרופה, והיא מתאפיינת ב”התקפים” בהם הכאב הכרוני מחמיר (בעיקר בהקשר לזמנים שונים במחזור החודשי) עד כדי חוסר תפקוד מוחלט. בנוסף, המחלה משפיעה על עוד מערכות רבות בגוף, ויכולה אפילו להביא לכריתה חלקית או מלאה של איברים כמו שלפוחית השתן, מעיים, רחם, חצוצרות ושחלות”.

2. איך נחשפת לטיפול בקנאביס?

“במהלך הטיפולים שלי ניסיתי ככל האפשר לא להשתמש בתרופות נרקוטיות, כיוון שאני מאוד מאוד רגישה לתופעות לוואי של תרופות, וניסיתי כמה שיותר להיעזר ברפואה טבעית”.

“חקרתי וקראתי כל מה שאפשר על התחום, ומצאתי הרבה עדויות מחו”ל שמצביעות על שיפור משמעותי באורח חייהן של נשים המטופלות בקנאביס, גם מבחינת שיכוך כאב לטווח הקצר וגם מבחינת הפחתת מצב הדלקת ושיפור המערכת החיסונית בטווח הארוך, ולאחר מכן החלטתי לנסות לטפל בעצמי באמצעות קנאביס”.

3. תארי את התהליך שעברת עד לקבלת האישור, כולל רופאים, תרופות וטיפולים ניסיוניים

“עד שקיבלתי את הרישיון כבר הספקתי לעבור ניתוח אחד, הרבה סוגים של טיפולים הורמונליים (סוגים שונים של גלולות והתקן תוך רחמי) ותקופה ארוכה של טיפול בבמשככי כאבים נרקוטיים שגרמו לי להקאות, ערפול ובחילות”.

“בדרך עברתי במרפאת כאב בה נאמר לי חד וחלק “אין שום סיכוי שתקבלי קנאביס אי פעם, וכדאי שתפסיקי עם התירוצים האלה כדי לקבל סמים”. בכיתי מול רופא הכאב בערך 10 דקות ברצף בזמן שהוא הקליד במחשב ואפילו לא הרים את העיניים אליי”.

“בנוסף, עברתי בערך אצל חמישה מומחים בכירים בתחום האנדו’ בארץ, ולא מצאתי הקלה ותשובות דרך אף אחד מהם. בסוף הגעתי לד”ר ברקת שיף קרן שמאמינה מאוד ביעילות של הטיפול בקנאביס רפואי לאנדומטריוזיס. היא הגישה עבורי את ההמלצה, ולמזלי הגדול היא אושרה על הפעם הראשונה”.

4. תארי את השיפור באורח החיים שלך מאז תחילת הטיפול בקנאביס

“קשה לתאר במילים כמה מציל אותי הקנאביס הרפואי, בעיקר במצבים של התקפי כאב קשים. מדובר בכאבים כלכך חזקים שלעתים אני מגיעה למיון ומקבלת זריקת ‘פטידין’, כמו שנותנים לנשים במהלך תהליך לידה, ואפילו זה בקושי מספיק”.

“לעומת זאת עם הקנאביס אני כמעט אף פעם לא זקוקה להגיע לאיזון כאב באמצעות נרקוטיקה בחדר מיון. בזכות העישון אני מקבלת הפוגות ארוכות מאוד בכאב במהלך ההתקף, ולעיתים הן כלכך עמוקות שאני יכולה לשכוח שרק לפני 5 דקות כאב לי ברמה שרציתי לצרוח או להזמין אמבולנס”.

“מעבר לאפקט המדהים בשיכוך הכאב, זה עוזר לי מאוד בשיפור מצב הרוח לאורך ההתקף, שיכול להימשך כשבוע. בהתקפים מתונים יותר, עישון יכול להפסיק את ההחמרה של ההתקף ובעצם למנוע את המשכו, כאילו מדובר בתרופת קסם למחלה”.

“בנוסף, אני נוטלת גם קפסולות של CBD, שעוזרות לי מאוד בתחזוק קבוע ובשיפור ההתמודדות עם הסימפטומים הכלליים שנלווים למחלה, כמו: בחילות, עייפות, כאב מתון לאורך החודש, דלקתיות ועוד”.

5. האם את מטופלת בקנאביס בלבד, או נוטלת תרופות נוספות במקביל?

“בגדול כן, אני מטופלת בקנאביס בלבד, אך בגלל שאני עובדת סוציאלית שעובדת עם נוער במסגרות ציבוריות שונות, לרוב אני לא אעשן בשעות הבוקר. לכן, אם הכאב מתון, אני לעיתים לוקחת כדור ללא מרשם שעוזר לי לשרוד עד הצהריים, ולאחר מכן חוזרת הביתה ומעשנת”.

6. אילו עצות יש לך לתת לחולים שמנסים לקבל אישור?

“אני ממליצה לפנות ישר לרפואת כאב פרטית, ולחסוך ככל האפשר הגעה למרפאות הכאב הציבוריות – בהן התפתח בשנים האחרונות יחס מזעזע ומחריד לכל מי שרק מזכיר את המילה קנאביס, שלא לדבר על התורים הרחוקים שדורשים לפעמים המתנה של חצי שנה ומעלה”.

“בנוסף, אני מזכירה כי חולות אנדומטריוזיס שמקבלות רישיון דרך התוויה של כאב כרוני, צריכות להוכיח מיצוי אפשרויות טיפול, ובפרט להתנסות בנרקוטיקה ובתרופות כמו ‘סימלבטה’ ו’ליריקה’. רצוי גם להביא מכתב המלצה מהרופא המומחה המטפל, ולאסוף את כל המסמכים הרפואיים האפשריים, לפני הגשת ההמלצה ליחידת הקנאביס הרפואי”.

7. האם יצא לך לסבול הטרדה מצד המשטרה בקשר לתרופה?

“לא יצא לי לחוות מקרה כזה, אבל כאקטיביסטית בתחום האנדומטריוזיס והמחלות השקופות בכלל, אני משתדלת להיות מאוד מעורבת ומעודכנת במה שקורה בשטח, גם מבחינת הקושי לקבל רישיון וגם מבחינת היחס המשטרתי המזעזע לעיתים לאנשים שיש להם רישיון תקף וחוקי ביד”.

“מזעזע אותי כל פעם מחדש לראות מצבים שאנשים חולים נאלצים לעבור חיפוש משפיל בבית שלהם, למרות שיש להם אישור רפואי קביל לכך שמדובר בתרופה שעוזרת להם לשרוד”.

8. איפה את חושבת שהיית כעת אילולא הרישיון לקנאביס?

“כיום, אחת לחודש או חודשיים, אני חווה התקף כאב שנמשך מספר ימים. ללא הקנאביס, לא הייתי יכולה להתמודד עם הכאב ללא שימוש בנרקוטיקה חזקה מאוד, שאותי אישית היא הופכת לזומבי שאינו בעל יכולת תפקוד וביצוע פעולות נורמליות כמו נהיגה או שמירה על ערנות, תיאבון ומצב-רוח כללי”.

“בזכות הקנאביס אני יודעת שיש לי פתרון שהוא טבעי, יעיל, ללא סכנה של מנת יתר, עם יכולת לשלב זנים בהתאם למצב ולסימפטומים”.

9. מה את חושבת על גידול קנאביס ביתי, והאם את חושבת להתחיל לגדל בעצמך?

“אני בעד כמה שיותר חופש פעולה כשזה נוגע לקנאביס. אישית, לא הייתי מגדלת בבית, מכיוון שזה מרגיש לי כמו יותר מדי עבודה, אבל אני חושבת שחולים צריכים להיות חופשיים לעשות את זה”.

10. מה דעתך על צריכת קנאביס למטרות פנאי, ומהי עמדתך לגבי לגליזציה?

“אני בעד לגליזציה ומאמינה שלא רחוק היום שאכן נגיע לשם. עם זאת, חשוב לי לציין שאני רואה את השימוש בקנאביס בצורה מורכבת. כאמור, אני עובדת סוציאלית שנמצאת בקשר קבוע עם נוער וצעירים, ורואה גם את ההשפעות השליליות שיכולות להיות לקנאביס.

“צריך לקחת בחשבון שיש אנשים, בעיקר בגיל הנעורים, שכן עלולים לפתח תלות פיזית ונפשית בקנאביס, ולכן אני לא חושבת שקנאביס זה הפתרון המושלם המתאים לכל אחד ובכל עת”.

“עם זאת, מדובר בהשפעה זניחה יחסית לזו של סוגי תרופות רבים, ולכן אני לא רואה בכל זה סיבה לא לאשר לגליזציה. שימוש לרעה או פיתוח תלות אפשר למצוא גם עם אלכוהול ואלף דברים אחרים שכיום כן חוקיים, שאף אחד מהם אינו בעל סגולות חיוביות כמו אלו של הקנאביס”.

“ברור לי שכיום אין שום היגיון שלא לאשר לגליזציה ובטח שלא להוסיף ולהקשות על החולים והחולות עם בירוקרטיות מסובכות, קריטריונים שהולכים ונהיים קשוחים יותר והדחה של רופאים – כחלק מרפורמה שכביכול אמורה לשפר את המצב“.

“ההסבר היחיד לכל זה, כמו שכולם חושבים ובעיניי בצדק, הוא שהסגולות המטורפות של הצמח פשוט מאיימות על כל מי שכרגע עושה כסף מכל הקשיים הבריאותיים שלנו. ברגע שמישהו ימצא איך לעשות מהצמח פטנט ולהפוך אותו לעוד מוצר מדף שניתן להרוויח עליו, פתאום כולם יכירו בסגולות הרפואיות שכיום משרד הבריאות אומר שאין מחקרים לגביהן”.

סיפורה של ניצן פורסם כחלק מפרויקט ‘התרופה הירוקה‘ של קאנה. מטופלים שמעוניינים לחשוף את סיפורם לקהל הרחב במטרה להעלות את המודעות הציבורית לטיפול רפואי בקנאביס, מוזמנים לפנות אלינו במייל (media@canna.co.il) או בהודעה לדף הפייסבוק שלנו.