שוחרר מאשמת גידול ללא הרשעה – תמורת חילוט 30 אלף שקל

שחרור ללא הרשעה לאחר עבירת גידול קנאביס ביתי הוא בדרך כלל חדשות טובות מאד, אך לא כאשר הוא מלווה בחילוט כספים מיותר ולא מוסבר שעומד בין הנאשם לבין חירותו. כך החרימה המשטרה 30 אלף שקלים מחשוד שנתפס מגדל קנאביס, הפכה את הכסף לתנאי בלעדי לאי הרשעתו, ותוך כדי הרסה הצעת נישואין רומנטית בחו”ל:

מאת: עו”ד יעקב שקלר

לפני מספר חודשים, לקוח שלי גידל בביתו כמה שתילי קנאביס, כדי שתהיה לו ולחברתו אספקה קבועה שתמנע מהם את הצורך לרכוש חומר באיכות לא ידועה בשוק השחור.

למרות הגידול המתבצע בבית, מידי פעם הגיעו למקום חברים שבאו להתארח, ואפילו לקבל עזרה ב-“התארגנות”, מה שנקרא “אחוות מעשנים”. בשונה מרבים אחרים, אותו אדם התייחס לקנאביס שגדל בביתו כלא יותר מאשר צמח תמים, בדיוק כמו כל צמח אחר שגדל בעציצים המרובים שבביתו, ולכן הוא לא טרח להסתירו.

בשלב מסוים אחד מהאורחים הקבועים בדירה הודיע למשטרה על “שדה הגראס” הגדל במקום, והמשטרה מצידה כמובן שמחה לבצע פשיטה. היחידה המיוחדת למלחמה בסמים (בגראס) עקרה את השתילים, עצרה את הלקוח שלי, הביאה אותו לעמוד אל מול מחלקת התביעות של משטרת תל אביב, והגישה נגדו כתב אישום על גידול/הספקה/סחר/תיווך/יבוא – כל שמות העבירות המפורטים בפקודת הסמים כלפי שימוש בקנאביס, ולצערנו תקפים גם עבור עישון ג’וינטים בחברותא.

ואני? ידעתי כי שוב נפלה המערכת על אדם נורמטיבי מן המניין, ושוב יהיה עליי לצאת לאותה דרך חתחתים שהפכה לנוהל המשפטי הקבוע במדינת ישראל המודרנית לכאורה, בה עבירות פעוטות שהפכו לזיכרון רחוק במדינות מודרניות באמת, עדיין מאיימות על תדמיתם וחייהם השלווים של אזרחים רבים.

שקרים, חנופה ואלפיות מחולטות

לא אלאה אתכם בפרטי המאבק הארוך והמתיש מול מוסדות השלטון, אך אקצר ואספר שלאחר כשנה של עשרות דיוני מעצר, שחרור, צמצום מרבית שמות התואר המפוצצים לעיל, חנופה כבדה לשרות המבחן, דקלום שקרים איומים כגון “גראס הוא אויב הציבור” או “טוב שנתפסתי, עכשיו אני מבין כמה הגראס הרס לי את החיים”, או למשל “תודה לכם קציני מבחן גאונים שפתחתם לי את העיניים”, קיבלנו המלצה לאי הרשעה משרות המבחן.

כדי לחסוך בוויכוחים, קבענו פגישה עם ראש מחלקת הסמים בפרקליטות המדינה, סגן בכיר לפרקליט המדינה עצמו, ת״פ ליועץ המשפטי לענייני סמים לממשלה. ביקשנו את הסכמתו לאי הרשעה, והוא הביט בנו בעיניים צרות והפטיר:”רק אם תסכימו לחילוט כל הכספים שנתפסו אצל הנאשם”.

זה המקום לציין שהלקוח שלי הוא הייטקיסט מצטיין הנמצא בזוגיות עם מהנדסת תוכנה, שניהם חובבי ג’וינטים לפני השינה. בזמן התפיסה הם עמדו בפני נסיעה לחו”ל ולצורך כך, חסכו כ-30,000 ש”ח, שלמרבה הצער נתפסו על ידי השוטרים שהגיעו לביצוע המעצר.

“מה פתאום חילוט,” מחיתי בפניו, “זה כסף שהוציאו מהבנק לקראת טיול ואין לו שום קשר לגראס.”

“אין בעיה,” הזעיף פרצופו של התובע, “נטען פתוח ונראה אם הלקוח שלך יצא בלי הרשעה, ונראה אם יצא בלי עבודות שרות במקרה הטוב.”

מיותר לציין כי המשטרה לא העלתה בדעתה להקשיב לשום הסבר לגבי מקורו של הכסף, וגם לא לעיין בראיות שהוכיחו אותו, לפני שסירבה בכל תוקף לפשרה בנושא. או כסף, או הרשעה, כך נמסר לנו. ובכן, כפי שנקל לשער, הקרבנו רבבות השקלים ואת הטיול על מזבח תעודת היושר – והמדינה קיבלה את ליטרת הבשר שלה.

אותה נסיעה רומנטית לחו”ל, בה עמד הלקוח שלי לשלוף טבעת ולהציע לזוגתו להינשא לו, כבר לא יצאה לפועל, לא רק בשל הכסף שנחטף אלא גם מפני שבחודש הראשון שלאחר פריצת המשטרה לביתם, בילה הלקוח שלי בבית המעצר באבו כביר, עד שקצינת מבחן עשתה לו טובה והמליצה לשופטת המעצרים לשפוט אותו למעצר בית.

ואם כל זה לא הספיק, בגזר הדין ציינה השופטת שאלמלא הסכמת שלטונות המדינה לאי הרשעה, היא עצמה הייתה מטילה על ההייטקיסט החביב עונש חמור ביותר. מה שאומר, שגם אחרי כל זה, מצופה ממנו לומר תודה גדולה בקול רם.

קליפורניה, הנה אנחנו באים…