הגודל כן קובע: וגאס חונכת את הבאנג הגדול בעולם
מי לא אוהב באנגים? הם חסכוניים, זמינים וקלים לשימוש, ואפילו חוסכים מעט מהנזקים הכרוכים בעישון. לצד כל האטרקציות שיש לוגאס להציע, כעת ניתן למצוא בה גם את “הבאנג הגדול בעולם”, שעלול לגרום לכם בעיקר לבעיות גב אם תנסו להשתמש בו,…
מי לא אוהב באנגים? הם חסכוניים, זמינים וקלים לשימוש, ואפילו חוסכים מעט מהנזקים הכרוכים בעישון. לצד כל האטרקציות שיש לוגאס להציע, כעת ניתן למצוא בה גם את “הבאנג הגדול בעולם”, שעלול לגרום לכם בעיקר לבעיות גב אם תנסו להשתמש בו, ואפשר להוריד בו ראש רק מהקומה השנייה. בואו לראות את אחד מפלאי הנדסת הסטלנים בעולם המודרני:
מה שקורה בווגאס – נשאר בווגאס. כך תמיד אומרים. עיר החטאים, הקזינו והנישואים הלא מתוכננים, שמאז ומתמיד הייתה מלאה באטרקציות מפתות ומסקרנות ובשנה האחרונה חגגה גם לגליזציה והפכה למעניינת הרבה יותר.
בין אותן חוויות ירוקות שצמחו בעיר החטאים מאז עידן הקנאביס החוקי, ניתן למצוא את גם מוזיאון הקנאביס ‘Cannabition Cannabis‘, שבין שאר מוצגיו מחזיק בבאנג הזכוכית הגדול בעולם – יצירת מופת של ניפוח זכוכית בגובה של בית קטן.
הבאנג האייקוני כבר זכה לשם משלו – ‘באנגזילה’ (Bongzilla), שילוב משעשע בין המילה באנג לגודזילה, שאמנם כבר נתפס באופן רשמי על ידי להקת מטאל מויסקונסין, אבל עכשיו יש לו פירוש נוסף במילון הקנאביס.
ראש גדול (מאד) – קצת על באנגזילה
באנג הזכוכית המפלצתי מתנשא לגובה של 24 פיט – מעל 7 מטרים, ובעל קיבולת שיכולה להכיל כמות של כ-380 ליטר מים בתוך הקערה התחתית שלו, מה שאמור להספיק לסנן כמה אלפי ראשים רגילים של באנג בצורה יעילה.
אבל כמובן, שום ראש רגיל לא תראו כאן. המבחנה של הבאנג יכולה להכיל עד רבע קילו של קנאביס נקי, ולמעשה מעולם לא השתמשו בה עדיין מטעמי עלות של כ-600 דולר לראש.
הבאנג נחשב למיצג נדיר ומשמעותי במוזיאון, ונמצא במרכזו גרם מדרגות פתלתל, שבאמצעותו ניתן לראות גם את חלקו העליון. בשל גובהו הרב, גם אם תרצו להשתמש בו תוכלו לעשות זאת רק מהקומה השנייה של הבית שלכם, או מהגג.
אם לא חשבתם שזה יכול להיות יותר מגניב, אז תדעו שבאנגזילה גם זוהר בחושך בצבעי סגול ניאון, ובלב המוזיאון הוא מוצג מתחת לאור מעומעם אשר מולו מתנוססת כתובת גרפיטי ותחתיה ציור העיר טוקיו. אגב, באנג הזכוכית שמיש ופונקציונלי לחלוטין, אך כאמור טרם נעשה בו שימוש.
עוד סיבה שטרם נעשה שימוש בבאנג הענקי, היא שעל אף שמדינת נבאדה חוקקה לגליזציה לפני יותר משנה, בפועל עדיין לא ניתן להשתמש בו בציבור. כלומר שאורחי המוזיאון, למרבה הצער, לא יכולים ליהנות מלהוריד ראש בבאנגזילה גם אם היו להם 600 דולר פנויים.
30 שעות של נפחות – כיצד בנו את הבאנג?
ראיון שערך כתב עיתון לוס אנג’לס טיימס עם יוצר הפרויקט של באנגזילה, ג’ייסון האריס, התעמק בפרטי הפרטים של הפרויקט ובאופן יישומו. בעזרתם של 15 נפחי זכוכית, האריס וצוות העבודה שלו עמלו יומם וליל ונפחו זכוכית במשך 8 שעות ביום למשך ארבעה ימים, כדי לייצר את המפלצת.
להאריס יש ותק מכובד בתחום נפחות הזכוכית, במיוחד כשמדובר בכזו שמיועדת לצריכת קנאביס. הוא אפילו נעצר יחד עם טומי צ’ונג (חבר בצמד צ’יץ’ וצ’ונג שפעלו רבות למען שחרור הצמח) במהלך מבצע ‘דיסקו פיאסקו’ בשנת 2003.
לאחר שבאנגזילה סופסוף היה מוכן למיצג, הוא פורק ועשה את דרכו דרך 4 מדינות חוקיות בחוף המערבי, עד שהגיע ליעדו הסופי – מוזיאון הקנאביס בלאס וגאס.
לצד באנגזילה, מוזיאון הקנאביס כולל מספר תערוכות מרתקות המתמקדות בקנאביס, כגון שברולט הקאפריס המקורית המכונה ‘הכריש האדום’ של האנטר ס. תומפסון (רב עשוי המפ), מיצג של גידול פנים ובריכה ענקית של פרחי קנאביס טריים ואיכותיים, אליה ניתן לקפוץ ראש בתום הסיור בדיוק כמו בחלומות שלכם.
עם זאת, חשוב לציין כי מוזיאון הקנאביס הוא לא רק צחוק ומשחקים. כל חדר מכיל מידע היסטורי ועובדות שימושיות על הקנאביס, כגון משמעותו היסטורית, התהליך מאחורי הכנת התמציות והתרכיזים, וכמובן הסבר על ההבדלים המהותיים בין סאטיבה לאינדיקה.
נראה כי העיר התוססת לאס וגאס הופכת אט אט למוקד עלייה לרגל עבור חובבי הצמח וליעד מוביל לתיירות קנאביס בארה”ב ובעולם. באוגוסט האחרון, העיר הודיעה כי בכוונה לפתוח את חנות הקנאביס הגדולה ביותר בארה”ב, ואין ספק שאנו מצפים גם לזה בקוצר רוח.