הולכים לבחירות – בהצלחה עם רפורמות הקנאביס

הממשלה הודיעה היום על פירוק מוקדם של הכנסת, שצפוי להתרחש מחרתיים ולשלוח את ישראל לריצת בחירות חמישה חודשים מוקדם מהצפוי, כאשר ברקע עומדות רפורמות הקנאביס – אי הפללה, רפואה וייצוא – בסימן שאלה גדול. השרים וחברי הכנסת המעטים שתמכו בחקיקה ויישום של הרפורמות לא בטוח יישארו לכהן ביריית הפתיחה שלהן, ולנו נותר לקוות שלא נעשה עלינו עוד “סיבוב” חסר תוצאות.

השנה החולפת הייתה משמעותית ביותר בתעשיית הקנאביס הישראלית, וסימנה עבור אחדים (אלו שעדיין פחות סקפטיים) את תחילתו של עידן המודרניזציה וההתקדמות אל עבר המטרה של לגליזציה אמיתית ומלאה בישראל.

בשורה התחתונה יותר מדי התקדמות בולטת לא הייתה פה, אבל על הנייר ישנן 3 רפורמות משמעותיות שנמצאות בימים אלו בשלבים כאלו או אחרים של חקיקה ויישום – רפורמת הקנאביס הרפואי (רפורמת ליצמן), רפורמת ה”אי הפללה” של ארדן וכן רפורמת הייצוא, שהנה חלק אינטגרלי מהרפורמה הרפואית שקיבל חיים משלו בגלל התמיכה הציבורית שהתפתחה מאחוריו.

הרפורמה הרפואית של ליצמן, שאמנם התפטר מתפקידו הרשמי כשר הבריאות מאז הגיש אותה לממשלה אך עדיין מקדם אותה באופן רשמי, נמצאת בימים אלו בתהליכי יישום מתקדמים שמראים בעיקר אי הצלחה, אך עתידה להתחיל לפעול כסדרה באפריל 2019.

רפורמת “אי ההפללה” של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, נמצאת גם היא בתהליכי יישום שעתידים להסתיים במרץ-אפריל 2019 (כניסה לתוקף של הוראת השעה), וכך גם רפורמת הייצוא, שהייתה אמורה להיות מאושרת בהמשך השבוע בכנסת בסיום תהליך הכנתה לאישור בקריאה שנייה ושלישית בחודשים הקרובים.

על הנייר, הכל מתקדם בצורה סבירה ואפילו מתחיל להראות סימנים של יישום, כושל ככל שיהיה. הכל מתקדם, עד היום בבוקר.

בחירות בפתח – מי יישאר כדי ליישם?

היום (ב’) בבוקר הודיעה הממשלה המכהנת על פירוק הכנסת, שצפוי לקרות באופן רשמי מחרתיים לאחר שיתואם גם עם ראשי האופוזיציה.

פירוק זה, שנכון לכרגע נראה בלתי נמנע ואף הוכרז עליו באופן רשמי בכל כלי התקשורת, יגרום להפסקת עבודתה המידית של הכנסת (לפחות בתחומים הפחות בוערים) ויכניס את ישראל למצב בחירות, בו כידוע לא נותנים דין וחשבון אלא בעיקר הבטחות.

כמו שזה נראה כרגע, באפריל 2019 במקום לקבל יישום מלא של הרפורמה הרפואית, פתיחה ראשונית של שערי הייצוא והקמת חוות נוספות, וכניסה לתוקף של מודל “אלף שקל לג’וינט” במקום הפללה, אנחנו עומדים לקבל במקרה הטוב הקפאה, אם לא ביטול של כל מה שהובטח והובטח.

למשל, רפורמת ליצמן, שתלויה לא רק בליצמן בעצמו ובתהליכים שהוא מקדם במשרד הבריאות, נמצאת בשלב קריטי ביותר בו הכי קל יהיה לשר החדש לוותר על היישום ולדחות אותו לטובת מניעת הפגיעה במטופלים.

באותו אופן ואף חמור מכך, הרפורמה של ארדן היא בכלל לא תיקון לחוק אלא הוראת שעה, שאפילו לא נכנסה לתוקף עד מועד כלשהו בין הפריימריז בליכוד (בהן ארדן יכול לאבד את מקומו) לבין ההשבעה של הממשלה החדשה, וככזו היא תלויה רבות בכך שארדן ימשיך בכלל לכהן בתפקידו.

מנגד, רפורמת הייצוא דווקא יכולה להרוויח מעזיבה של ארדן, שהנו המתנגד היחיד (והקיצוני) לתוכנית העבודה לכל אורך הדרך, זאת למרות שהוא כבר נתן אישור עקרוני למתווה הייצוא לאחר שהמשטרה קיבלה תקציבים נוספים לפי דרישתו.

אבל גם רפורמת הייצוא, שמתוך השלוש לה יש הכי פחות מתנגדים והכי הרבה תומכים, בייחוד בתוך הממשלה, עתידה להיתקע בין וועדות לא מאוישות וקריאות מליאה שיתבטלו עד המושב הבא. בקיצור, דברו איתם בכנסת ה-21.

בשורה התחתונה, כמעט כל ההתקדמות שאפשר לדבר עליה בשוק הקנאביס בשנה האחרונה, תלויה כעת על חוט השערה בגחמות פוליטיות, משחקי כוח וכיפופי ידיים שיעשו במסגרת הסכמים קואליציוניים, וזה עוד לפני שנבחרה פה ממשלה חדשה שיכולה להחליט על ביטול כולל של העשייה המדוברת מטעמים כאלו ואחרים.

במקרה הטוב, הממשלה והכנסת החדשה יתחילו לאחות את השברים ולאסוף את שאריות הפיילוטים הכושלים בחודש מאי 2019, ומשם נתחיל מחדש בתהליך היישום שגרם עד כה לפגיעה קשה בחולים ואולי אפילו לשווא.

ולנו, צרכני הקנאביס בישראל, נותר בעיקר לקוות שמי שיבוא או יישאר בכנסת תהיה עדיין פינה חמה בלב ומקום פנוי בראש לרפורמות הקנאביס, לעשרות אלפי המטופלים התלויים בהן ולמאות אלפי הצרכנים שמופלים בגלל חוסר יישומן עד היום.