לגליזציה של קנאביס – זה לא הכל כסף

ישנם יותר ויותר טיעונים בעד לגליזציה של קנאביס, החל מהיעילות הרפואית של הצמח ועד העובדה שאף אחד לא מת (או היה קרוב לזה) כתוצאה ממנת יתר. יותר מחקרים רפואיים נעשים לאחרונה כמו גם מחקרים חברתיים, למשל הטיעון שהשימוש בקרב בני נוער יעלה כתוצאה מלגליזציה – הוכח שגוי.

גם מתנגדים נחרצים מבינים ששימוש באלכוהול וסיגריות מסוכן הרבה יותר מאשר שימוש במריחואנה, כמו גם סוכר, וכמובן משככי כאבים.

טיעון לא פחות רלוונטי בעד לגליזציה, הוא הכלכלה המשגשגת בקולורדו למשל, שם יש לגליזציה משנת 2012. מכירות קנאביס הגיעו השנה לשיא עם 76.56 מיליון דולר במכירות קנאביס לשימוש עצמי ו- 40.83 מיליון דולר ברפואי בחודש אפריל האחרון בלבד.

רק לשם השוואה, בשנה שעברה סך כל מכירות הקנאביס לשימוש עצמי במהלך השנה עמדו על 587 מיליון דולר. השנה המכירות עמדו על 246 מיליון דולר בארבעה חודשים בלבד. תעשו את החשבון.

הטיעון הזה מאוד משכנע במיוחד כשמדברים על הפעולות העתידיות שהמדינות האלו יעשו עם הרווחים הללו. הן ישקיעו בחינוך ויבנו יותר בתי ספר, הן יחזירו מיסים לתושבים ואף יעזרו לנזקקים. אבל כל זה לא משנה כי בסופו של דבר הויכוח על לגליזציה של קנאביס מתחיל ונגמר בחופש הפרט. החופש שיש לאדם בוגר לקחת אחריות על חייו וגופו ולשאת בהשלכות שבשימוש בקנאביס. העיקרון הבסיסי הוא הריבונות שיש לנו על הגוף והנפש שלנו. התערבות המדינה בבחירות האישיות של הפרט, היא לקחת את החופש של אותו הפרט ולהחליט שהיא יודעת טוב יותר ממנו מה טוב לו. הטיעונים הכלכלים, החברתיים והרפואיים, הם טיעונים חשובים ומשכנעים, אבל הדבר החשוב ביותר בעולם דמוקרטי, העולם שבו אנו חיים, הוא חופש הבחירה שלנו, החופש להחליט ולעשות את שרואות עינינו כל עוד זה לא פוגע באף אחד.

מדיניות האיסור עושה בדיוק את ההפך, היא שוללת מהפרט את החופש גם ברמה הפילוסופית של המילה וגם ברמה הפרגמטית אם בכליאה ו/או רישום פלילי שהורס את חייהם של אנשים רבים.

הגיע הזמן שהמדינה תתן לאנשים להחליט לבד (החלטות לא אלימות) ולשאת בהשלכות. זאת אחריות אישית ואוטונומיה. זה חופש.

“על עצמו, על הגוף והנפש שלו, הפרט הוא ריבון” ג׳ון סטיוארט מיל 1859