אמריקה וקנאביס – ושלא תעיזו לשתות שם חשיש

באמצע שנות השלושים התחיל הקטע החולני של אמריקה וקנאביס. ויחד עם המאבק בסם המסוכן, “ששורשיו בגיהינום”, קמו יצירות קולנוע ששאפו לחנך את הנוער. היום סרטים אלו הם עדות עצובה לטיפשות אנושית – ולמרבה המזל גם קומדיות קאלט בלתי-מכוונות, בהיות הטיפשות האנושית מצחיקה לכשלעצמה.
הידוע ביותר מבין סרטי תעמולת-הסאחים הוא Reefer Madness, סרט מ-1936 שמטרתו היתה להפחיד את בני הנוער האמריקנים – ואת הוריהם – מפני הצמח ה׳מסוכן׳. העלילה מתארת נערים ונערות שמתפתים לנסות מריחואנה ואבוי, ההשלכות הדרמטיות כתוצאה מכך הן אונס, רצח ושאר ירקות. הנה קטע ה”בקרוב” לסרט.

החל מ-1910 היגרו מקסיקנים רבים לארה”ב כתוצאה מהמהפכה במולדתם. הם נהגו להשתמש בקנאביס למטרות רפואיות, אך לא רק. הם עישנו אותו בזמנם הפנוי, וכינו את הצמח מריחואנה. במדינות הדרומיות הגזעניות החלו לדאוג לאור ההגירה הגדולה של האוכלוסיה המקסיקנית, והחלו במסע הכפשה, מתריעים מפני שיגעון ופשע.

הכותרות בעיתונים צעקו: ״האיום המקסיקני״ או ״איום המריחואנה״, וטענו שנטרפה דעתם של הגברים המקסיקנים מעישון מריחואנה. עוד קצת לפני יציאת Reffer לאקרנים, יצא סרט אחר בשם ״מריחואנה״, שמטרתו היתה גם היא, איך לא, לעורר פחד בגזרת אמריקה וקנאביס בקרב צעירים אמריקאים והוריהם מפני ההשלכות שבשימוש במריחואנה. שנה לאחר מכן הגיע Assassin of Youth, עם אותה האג׳נדה. מעניין לראות שבשם הריטינג והזעזוע, כרזת הסרט דווקא חושנית ומפתה. לו אנו צעירים בארה”ב של שנות ה-30, אין בכלל ספק שהיינו מתפתים לנסות קצת.

ואתם?

(קצת מזכיר את התשדיר המיושן והמגוחך של הרשות למלחמה בסמים שעלה לפני כשבועיים).

*ב- 1,2 ביולי יתקיים בסינמטק סופש קנאביס בו יוקרנו סרטים ופאנלים מקצועיים העוסקים בצמח החביב.