מה הקשר בין האינתיפאדה הראשונה ליובש בשוק הקנאביס והחשיש של שנות ה-80 וה-90 – כמה היה עולה 5 גרם באמסטרדם לפני 30 שנים – ואיך התחיל המאבק של שלומי סנדק לשחרור צמח הקנאביס – טור מיוחד מאת שלומי סנדק לרגל אירוע ‘לגליזציה באחריות!‘ שצפוי להתקיים בשבת הקרובה בגן מאיר בת”א.
לפני 30 שנה, ב-1987, פרצה האינתיפאדה הראשונה, אשר אחד מסממניה היה יובש רציני בשוק הסמים (הקלים) המקומי: הטלגראס עדיין לא היה קיים, והקנאביס שניתן היה להשיג (אם התמזל מזלכם) הזכירה פטרוזיליה קצוצה – והחשיש הפך לנדיר ביותר ויקר בטירוף. באותה תקופה לא מעט צרכנים ומטופלים נהגו להעביר קנאביס איתם במטוס והבדיקות היו רופפות למדי.
בסופו של דבר גם לי לא נותרה ברירה: אחת ל-3 חודשים נהגתי לטוס לאמסטרדם, לעשות סבב קניות בקופי-שופ’ס ולשוב ארצה עם מיטב התוצרת לשימוש אישי כשהיא ארוזה היטב בתוך קונדום, אותו הייתי דוחס לבקבוק כהה כלשהו, לרוב בקבוק שמפו.
הקופי-שופ האהובים עלי בזמנו היו ה Prix D’amis שעדיין פועל באותו המיקום גם היום וה-Dutch delight שנסגר מאז. התפריט היה צנוע יחסית: ‘מריחואנה’ ממקסיקו ומקולומביה שתמיד היו הזולים ביותר, “תאי-סטיק” מתאילנד ו”סקאנק” הולנדי.
עד היום אינני יודע מה עלה בגורלם של 50 גרם החשיש האיכותי שהבאתי, אבל את ההבטחה למיקי, הבלש מנתב”ג, קיימתי: בשנת 1994 התחלתי את המסע לשחרור הקנאביס, שעדיין נמשך לצערי ואני גם לא אפסיק עד שהצמח ישוחרר ואנשים יפסיקו לשלם מחיר אישי, כלכלי וחברתי.
היום, כאשר הלגליזציה סוף סוף קרובה מתמיד, אני מקדיש את המאמר הזה למיקי, הבלש מנתב”ג 1989: בלעדיך מיקי, לא הייתי עושה את זה.
בהזדמנות זו אני מזמין את כל צרכני הקנאביס בישראל לבוא בתאריך 11 ל-11 (סופ”ש הקרוב), לשאכטה, החל מהשעה 16:20 בגן מאיר בתל אביב, ולקרוא לגלעד ארדן לקדם מדיניות אחראית כפי שהבטיח לפני כמעט שנה. הנזק שנגרם למדינה, ולמטופלים ולצרכנים רבים כל עוד קיימת הפללה הוא אדיר והגיע הזמן להסדיר את החוק כלפי מטופלים וצרכנים.
