כמה קנאביס כדאי לצרוך? רופא מומחה מספר על מינון נכון

לצד סוג הזן, המצב הכללי בו אנו נמצאים ואופן הצריכה של הקנאביס שלנו, המינון שאנו צורכים הוא הגורם שמתווה באופן המהותי ביותר את אופי ועוצמת ההשפעה. אז איך מוצאים את הכמות הנכונה עבורנו? כזו שתעזור לנו לחשוב אחרת אבל לא תכניס אותנו עמוק מדי אל תוך הפילוסופיות, או תעזור לנו לישון וגם לקום בקלות בבוקר? רופא מומחה לטיפול בקנאביס עונה על השאלות:

בין אם אתם מעשנים ותיקים או טריים, סביר מאד שנתקלתם פעם אחת לפחות בהשפעה חזקה מדי. הפעם הזאת שאתם מעשנים קצת יותר מדי, ואוכלים מה שנקרא “סטלה רעה” תחת השפעה פסיכואקטיבית חזקה מדי.

אז נכון, אף אחד מעולם לא מת כתוצאה ממנת יתר של קנאביס, וככל שאתם יותר מתורגלים יותר בעישון ומכירים את עצמכם יותר, כך יהיה לכם קל יותר להתמודד עם השפעה חזקה מדי. אבל עדיין, רבים יסכימו שזו חוויה לא נעימה ולא רצויה.

למרות ה-“סכנה” לסבול מהשפעת-יתר, לעשן זה כיף, מרגיע ולחלקנו גם הכרחי מבחינה בריאותית. אז איך נדע למצות ולהפיק מהקנאביס רק את יתרונותיו, מבלי להגזים ולחוות תופעות לוואי שליליות? הכל זה עניין של מינון.

שואלים את הדוקטור – כמה קנאביס לשים בג’וינט?

 ד”ר דסטין סולאק (Dr. Dustin Sulak), רופא כאב מומחה וחוקר בתחום הקנאביס, התנסה בטיפול בלמעלה מ-18 אלף חולים במחלות שונות, ובהתבסס על תוצאות מחקריו הוא ממליץ לצרכני קנאביס חדשים בנוגע למינון האידיאלי שעליהם לצרוך.

בשורה התחתונה, מינון הוא נושא בעייתי, ולדבריו של ד”ר סולאק לא קיים מינון אחיד שמתאים לכולם. הסיבה לכך היא שקנאביס, בניגוד למוצרים רפואיים המיוצרים בסביבה מבוקרת ומכילים כמות מדויקת וידועה מראש של חומרים פעילים, עדיין אינו מגודל ונארז בתקן רפואי אמיתי.

“לאחר מעקב של שמונה שנים וליווי של אלפי חולים, הגעתי למסקנה שהדרך למנן קנאביס שונה מאופן המינון של כל שאר התרופות אליהן נחשפתי במהלך ההכשרה הרפואית שלי,” מספר ד”ר סולאק. “תחילה יש להבין את הבסיס של החומר ואופן פעולתו, מאחר והבנה של המאפיינים העיקריים של החומר יכולה לסייע רבות בהתאמת המינון, במטרה להפיק את המירב מהצמח השימושי, הבריא והאפקטיבי הזה.”

לדבריו של ד”ר סולאק, השאלה ‘כמה קנאביס לצרוך?’ היא שגויה מיסודה. עבור חלק מהמטופלים מספיקה כמות מועטה של קנאביס כדי להגיע להשפעה יעילה, בעוד אחרים משתמשים במינונים גבוהים מאוד. החל ממטופלים מבוגרים שמסתפקים ב-1 מ”ג של קנבינואידים ביום להשגת ההשפעה הטיפולית הרצויה, ועד כאלה שצורכים מעל 2 גרם מדי יום ללא תופעות לוואי.

על אף שקיימת הסכמה לפיה טווח מינון של 1-2000 מ”ג הנו רחב ויוצא דופן יחסית לתרופה, מספר ד”ר סולאק כי גם בניסויים מבוקרים ומחמירים מאד, לא הצליחו להרוג קופים באמצעות קנאביס, אפילו לא כשניתנה להם כמות שגדולה פי 300 מהמינון הגבוה ביותר שניתן לחולים.

מה קורה כשלוקחים מינון יתר של קנאביס?

“הקנאביס אינו פועל כמו שאר התרופות.” מסביר ד”ר סולאק. “בתוך טווח המינון הרחב במיוחד של הקנאביס, קיים קשר גומלין יוצא דופן בין המינון לבין התגובה הצפויה. ברוב התרופות, מינון גבוה יותר יגרום להשפעה תרפויטית חזקה יותר וגם לסיכון גבוה יותר של תופעות לוואי.”

“עבור מרבית צרכני ומטופלי הקנאביס, עלייה הדרגתית במינון תוביל תחילה להשפעה חזקה יותר. אבל לאחר נקודה מסוימת (משתנה מאדם לאדם), העלייה במינון עשויה להעניק את האפקט ההפוך ולהוביל להשפעה טיפולית חלשה יותר המלווה בתופעות לוואי בלתי רצויות.”

“צרכנים הממשיכים להעלות את המינון ואת הסיבולת שלהם עשויים לאבד לא מעט מהיתרונות שקיבלו בעבר מהצמח, ולעיתים אינם מצליחים להשיג את ההשפעה הטיפולית הרצויה במינונים נמוכים. כמו כן, מינונים גבוהים יקרים יותר ומביאים איתם מגוון תופעות לוואי, ולכן רוב החולים מעדיפים לשמור על מינונים נמוכים ולא להגזים בצריכה.”

פחות זה יותר – למה עדיף להסתפק במועט?

“עבור צרכני קנאביס רבים, משמעות הדבר היא כי פחות יכול לתת יותר. במחקר שנערך בקרב 263 חולי סרטן מטופלי קנאביס, חברי הקבוצה שקיבלו 21 מ”ג של תרכובות THC ו-CBD משולבות בכל יום חוו שיפורים משמעותיים ברמות הכאב, יותר מאשר בקבוצה שקיבלה 52 מ”ג (כחצי גרם) ביום. כמו כן, הקבוצה שקיבלה 83 מ”ג ביום חוותה גם היא הפחתה בכאב, אך סבלה גם מהשפעות שליליות נוספות.”

איך זה אפשרי? ד”ר סולאק מסביר כי המערכת האנדוקנבינואידית (The Endocannabinoid system), הקולטת את הקנבינואידים אל תוך גופנו, היא תשתית פיזיולוגית רגישה ומתואמת היטב, שמטרתה לשמור על איזון (הומאוסטזיס) ברמה התאית. כאשר קולטני הקנבינואידים מגורים יתר על המידה כתוצאה ממינונים גבוהים של קנאביס, התאים מושכים את הקולטנים פנימה, שם הם עוברים פירוק כימי.

“ככל שרגישותם של קולטני הקנבינואידים קטנה, כך קטנות גם ההשפעות של הקנאביס, במיוחד כאשר מדובר בעלייה חדה במינון שהגוף לא יודע איך להתמודד איתה,” הוא מסכם.

חלון תרפויטי – הזדמנות ליצירת שגרת עישון אחראית ומאוזנת

המונח ‘חלון תרפויטי’ (Therapeutic window) מתאר את הטווח שבין המינון היעיל הנמוך ביותר, לבין המינון המינימלי שמייצר תופעות לוואי.

לדבריו של ד”ר סולאק, לאנשים שאין להם הרבה ניסיון עם קנאביס בדרך כלל יש חלון טיפולי צר מאוד, בעוד שצרכנים קבועים מפתחים עם הזמן חלון טיפולי רחב יותר. זאת בשל העובדה כי אנשים מצליחים לפתח סבילות להשפעות השונות של הקנאביס, וקל יותר לפתח סבילות להשפעות הלא רצויות מאשר להשפעות הרצויות.

“חשוב להבין כי לקנאביס ישנה יכולת ליצור תגובות הפוכות בקרב אנשים שונים, בשימוש בזנים שונים או במינון שונה,” הוא מסביר, אודות אחת התכונות הבעתיות ביותר של טיפול בקנאביס רפואי. “לדוגמה, אנשים הסובלים מחרדה הנוטלים קנאביס עשויים להיות רגועים יותר בעוד שאנשים אשר אינם סובלים מחרדה ונוטלים את אותה הכמות יכולים לקבל את האפקט ההפוך.”

“כמו כן, גם מינון זהה של שני סוגים שונים של קנאביס, סאטיבה או אינדיקה, עשוי לגרום להשפעות הפוכות – האחד יכול להיות זן מעורר והשני עלול להכניס אתכם לשינה עמוקה.”

“באופן מעניין, התסמינים של מנת יתר של קנאביס זהים לתסמינים עליהם הקנאביס צפוי להקל במינונים הנכונים: בחילה, הקאות, שלשול, הזעה, התכווצויות, רעד, חרדה, התקפי פאניקה, פרנויה ושינה מוגזמת. מינון יתר עשוי גם להוביל להזיות ואף למצבים פסיכוטיים.”

למרבה המזל, כלל התסמינים האופייניים להשפעת הקנאביס הם זמניים, ורוב האנשים צפויים לחזור לעצמם בתוך 12-24 שעות. על אף שמנת יתר של קנאביס עלולה לגרום לאדם להרגיש שהוא עומד למות (התקף פרנויה), חוויה כזו לא תגרום אפילו להרעלה מינורית וכמובן שלא לנזק קבוע.

השילוב המנצח – איזון בין THC ו-CBD

“לשתי התרכובות הללו ישנן ​​תכונות טיפוליות רבות הכוללות: הקלה במקרים של כאב, חרדה, התקפים או בחילה. למרות שהן פועלות באמצעות מנגנוני פעולה שונים, כאשר משלבים ביניהן, הן עשויות לשפר את היתרונות אחת של השנייה תוך הפחתת תופעות הלוואי, כולל ההשפעות הפסיכואקטיביות של ה-THC.” מסביר ד”ר סולאק.

“חלק מהצרכנים מתפקדים טוב עם מינון גבוה במיוחד (מעל גרם ביום). אנשים אשר צורכים זנים הרוויים ב-THC נאלצים להעלות את המינון בהדרגה, אבל חולים רבים יכולים להגיע להשפעה הרצויה במהירות בשילוב זנים עם מינונים גבוהים של CBD, וללא תופעות לוואי פסיכואקטיביות.”

“רוב האנשים מופתעים לגלות כי ניתן להשיג את ההשפעה התרפויטית (הטיפולית) של קנאביס מבוסס THC גם במינונים נמוכים מאלה הנדרשים כדי להגיע לאופוריה או להרגיש סטלה. הביטוי ‘מיקרודוסינג’ (Microdosing), שמשמעותו צריכת כמות מועטה של קנאביס מבוסס CBD לצורך הקלה בכאב ושיפור טיפולי, כבר צובר פופולריות בקרב מטופלי הקנאביס.”

מיקרודוסינג עם קנאביס – כל היתרונות הרפואיים בלי הסטלה

“עבור משתמשים חדשים בקנאביס, אני מציע להתחיל במינון נמוך.” מייעץ ד”ר סולאק. “ניתן להעלות בהדרגה ולא לפחד מההשפעות, לזכור שהכל זמני וחולף, בדרך למציאת המינון המדויק שיביא את התוצאה האופטימלית עבור החולה.”

“עבור משתמשים ותיקים שכבר הספיקו לפתח סבילות לקנאביס, אני ממליץ לנסות את תוכנית ההפחתה של 6 ימים, אשר סייעה לאלפי אנשים להפחית את מינון הקנאביס ב-50% או יותר, תוך שיפור היתרונות וההשפעות הרפואיות של הצריכה.”

“כמו כן, אני מציע לכל אחד למצות את כל דרכי צריכת הקנאביס כגון תמצית, עישון, אידוי ואכילה, ולשנות אותה מעת לעת. עוד עצה חשובה היא להקפיד על שימוש בזנים המשלבים THC ו-CBD, ולחפש את הזן שעובד הכי טוב בשבילכם. שתי השיטות הללו יסייעו לכם להמשיך ליהנות משלל היתרונות שיש לצמח המופלא הזה להציע.”