לא כמו אלכוהול: מאות אלפי צרכני קנאביס נוהגים ללא ביטוח

הבעיה של צרכני הקנאביס לא מסתכמת רק בהשלכות הפליליות שנובעות ממנה, אלא מלווה גם בנזק כלכלי. החוק בישראל מאפשר לחברות ביטוח שלא לשלם פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לרכב אם התברר כי בגופו של הנהג נמצאו תוצרי פירוק של הצמח, וכך מידי שנה דוחות חברות הביטוח עשרות תביעות שכאלו. עו”ד אסף ורשה, יו”ר ועדת נזקי רכוש בלשכת עורכי הדין ומומחה לדיני ביטוח ונזיקין, ענה לנו על כמה שאלות וחשף את התמונה המטרידה:

הרפורמה לאי הפללת צרכני קנאביס של השר לגלעד פנים גלעד ארדן תקועה עוד מהשנה שעברה ורק בקרוב צפויה להיכנס לתוקף מלא, לפחות במודל חלקי וזמני בדרך לאי הפללה אמיתית שעדיין לא נמצאת על השולחן.

בינתיים, עד שיוסר האיום הפלילי הישיר מפעולות הצריכה וההחזקה של הצמח ותוצריו, מתברר לנו שלמרבה הצער ממדיה של בעיית הרגולציה בנושא צמח הקנאביס גדולים משחשבנו, וכמו תמיד הנזק בא על חשבונם ולרעתם של הצרכנים.

הרגולציה מציגה: פטור לחברות הביטוח

נושא חשוב מאין כמוהו שמשום מה אינו מקבל את “זמן המסך” ותשומת הלב הציבורית הדרושים, הוא נושא חברות הביטוח והפטור שהן מקבלות מכיסוי אמיתי של צרכני הקנאביס.

איך זה עובד? בכל מקרה של תאונת דרכים בה נגרם נזק לרכוש, חברת הביטוח יכולה להימנע מתשלום תגמולי ביטוח לנהג שנמצא כי בגופו ישנם שרידי קנאביס (שאריות תוצרי פירוק של THC), שלכאורה מוכיחים את היותו תחת ההשפעה בעת התאונה.

מי שמכיר את נושא פירוק הקנאביס בגוף או התכונן אי פעם לקראת בדיקת שתן, יודע כי שרידיהם של תוצרי הלוואי המתפרקים מ-THC יכולים להישאר בגוף גם 3 שבועות לאחר צריכת הקנאביס בפועל וכמובן שהרבה לאחר חלוף השפעתו. זאת אומרת, שעבור צרכני קנאביס קבועים “תחת ההשפעה” היא למעשה הגדרה חוקית הנכונה כמעט בכל רגע נתון, גם אם לא צרכו קנאביס אפילו ימים שלמים לפני שהיו מעורבים בתאונה, ואפילו אם לא היו אשמים בתאונה.

אין נתון מדויק לגבי הסכום הכולל שאינו מגיע למבוטחים שתביעותיהן נדחו על בסיס של אישום צריכת קנאביס, שנאלצים כמובן לממן את עלות תיקון הרכב מכיסם הפרטי, אולם הערכות שמאים מומחים בתחום הביטוח עמם התייעצנו גורסות כי מדובר על מאות אלפי שקלים ועד מיליונים בודדים, בכל שנה.

קנאביס על הכביש – עושים סדר בבלאגן

מבחינה ראשונית נראה כי מדובר על עיוות של ממש בחוק, שגורם לעוול חמור ואפליה נגד צרכני הקנאביס הנורמטיביים, אלו שאינם קשורים לשוק השחור או אפילו צורכים קנאביס במרחב הציבורי.

על מנת להבין לעומק כיצד הגענו למצב בו מעשני קנאביס מוצאים את עצמם עם רכב פגוע וחברת ביטוח שמסתייגת מאחריותה לפצותם, ביקשנו מעורך הדין אסף ורשה, יו”ר ועדת נזקי רכוש בלשכת עו”ד שיענה לנו על כמה שאלות ויעשה קצת סדר:

על איזה בסיס דוחות חברות הביטוח את התביעות?

חברות הביטוח מסתמכות על הוראות הפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון, שקובעת כי במקרה בו נגרם נזק על-ידי נהג שהשתמש בסמים, אין הן צריכות לשלם תגמולי ביטוח. בפוליסה נכתב כי החברות פטורות מהצורך בתשלומים במקרה בו התרחשו “אובדן או נזק שנגרמו בשל היות נהג הרכב נתון להשפעת סמים מסוכנים, כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים”.

מבחינת הפקודה, אין לכאורה שוני בין קנאביס לבין הרואין, ושניהם תחת אותה מטרייה חוקית. גם אני סבור כי יש מקום לבחון את שינוי ההגדרה, אולם הכתובת לכך היא המפקח על הביטוח, אשר ניסח את הפוליסה התקנית.

מה הדין במקרה בו התאונה נגרמה ברשלנות של הנהג שעישן? למשל במקרה בו הוא עבר באור אדום ופגע ברכב אחר, מי ישלם עבור תיקון הנזקים שנגרמו?

הפוליסה כוללת פרק שעוסק בתשלום לצד שלישי במקרה בו התאונה נגרמה ברשלנות הנהג, אולם גם במקרה זה התחייבותה של חברת הביטוח לפצות את הנהג מתבטלת בקלות אם יתברר כי הוא היה תחת השפעת קנאביס. כלומר, כל עוד מדובר בצרכן קנאביס שאינו עושה הפסקות ארוכות בין צריכה לצריכה, כמעט תמיד הוא עלול להיתפס בתור האשם בכל אירוע ביטוחי שיקרה לו.

מדובר בתרחיש בעייתי מאוד, שכן די למשל שפגע אותו נהג ב-‘מרצדס’, ואפילו לא גרם לה לנזק משמעותי אלא רק מעיכה קטנה של הדלת – מדובר על נזק שיכול להגיע בקלות ל 50,000 שקל, אותו הוא יהיה חייב לממן מכיסו הפרטי.

אלכוהול משפיע לרעה באופן דרמטי על כושר השיפוט של הנהג, הרבה מעבר להשפעה החלקית אם בכלל שיש לקנאביס. האם נהג שיכור שגרם לתאונה יקבל כיסוי ביטוחי, שלא כמו צרכן קנאביס?

הנחת היסוד כי בכל תאונה בה מעורב נהג שיכור, חברת הביטוח תשלם – שגויה גם היא. הפוליסה נותנת כיסוי למקרה בו מדובר על תאונה מקרית ובלתי צפויה ולפיכך, בית המשפט קבע לא פעם כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול דינה כנהיגה במצב בו קיימת וודאות שהנזק יתרחש, ולפיכך היא פטורה מאחריות ביטוחית. כלומר, גם נהג שיכור יכול למצוא את עצמו בלי כיסוי ביטוחי במצבים מסוימים, על אף שאלכוהול הוא אינו חומר אסור בפקודת הסמים המסוכנים.

אולם, בשונה מאלכוהול עליו נערך דיון רציונלי בכל תיק בנפרד, הפוליסה היא חד-משמעית בהקשר של שימוש בסמים: אדם הנוהג תחת השפעת סמים, כולל קנאביס בכמויות מזעריות, לא יחול עליו הכיסוי הביטוחי.

קיים בישראל מצב אבסורד בו גם אם צרכת קנאביס לפני 24 שעות, מבחינת החוק, אסור לך לנהוג. אילו השלכות פליליות ותעבורתיות יכולות להיות במקרה בו התברר כי בגופו של הנהג שגרם לתאונה יש תוצרי פירוק סם?

קצת נפשט. פקודת התעבורה קובעת כי “שיכור” הוא “מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן”. משמעות הדבר היא כי חלילה התאונה הסתיימה במותו של הולך רגל, הנהג עלול למצוא את עצמו מתמודד עם כתב אישום שיוגש נגדו בגין סעיף של הריגה, שהעונש בו הוא מאסר לפרק זמן של עד 20 שנה. זאת להבדיל ממצב של אישום בגין גרימת מוות ברשלנות בו הענישה מקלה הרבה יותר.

הפסיקה קבעה כי כדי להאשים בהריגה, יש להוכיח התנהגות חמורה מבחינת מודעות הנהג, בגדר אדישות לתוצאות נהיגתו. כך, בנהיגה תחת השפעת קנאביס, בית המשפט יכול לקבוע כי הבחירה לנהוג כך – משמעה כי הנהג היה אדיש למידת ההשפעה של הסם על נהיגתו ועל התוצאות החמורות שהיא יכולה להוביל אליהן.

ומה עם מטופלי קנאביס רפואי?

כפי שהחוק אינו מבדיל בין צרכני קנאביס לצרכני הרואין, כך גם הוא אינו מתייחס באופן שונה לצרכני קנאביס אקראיים לעומת מטופלים בקנאביס רפואי שצורכים את החומר בכל יום כחלק מהטיפול הרפואי שלהם. גם עליהם חלים אותם החוקים לגבי אחריות ביטוחית, ובאופן עקרוני גם הם נחשבים ככאלו הנוהגים כל הזמן תחת השפעת סמים ועלולים בהחלט למצוא עצמם ללא כיסוי במקרה של תאונה.

מדוע בית המשפט לא עושה אבחנה שיפוטית בין נהיגה תחת השפעת סמים שנצרכו באישור רפואי וכדין, לבין נהיגה תחת השפעת סמים שנצרכו שלא כדין?

בית המשפט לא פוסק בתוך חלל ריק אלא מבסס את החלטותיו על פי החוק. כל עוד שר הבריאות, לו נתונה הסמכות להחריג את הקנאביס מפקודת הסמים, לא עשה זאת, השופט צריך להתייחס לכך כהפרה זהה של החוק ויש לראות בנהיגה תחת השפעתו של כל סם אסור כנהיגה בשכרות, על כל המשתמע מכך.

עם זאת, לבית המשפט נתונה הסמכות להחליט בהתאם להתפתחות הדין וה-“רצף האבולוציוני” העולה מחיינו.