מחקר קבע: לגליזציה לא מובילה לעלייה בצריכת הקנאביס

הלגליזציה כאן כדי להישאר. 9 מדינות בארה”ב כבר הפכו את הצמח לחוקי, וקנדה חגגה את ההישג היום בבוקר. מחקר חדש שנערך בארה”ב קובע כי הפיכתו של הקנאביס לחוקי לא בהכרח מובילה לצריכה מוגברת של הצמח. כמו כן, לא נראתה גדילה במקרי ההתמכרות או בשימוש לרעה בסם עקב חקיקת הלגליזציה. ארדן, מאחוריך.

לגליזציה של קנאביס הפכה בעשור האחרון ממילה גסה והזויה של אמסטרדמיים לתופעה שהנה מודל ומופת לחופש אזרחי וקידמה מחשבתית, וכבר קיימת במספר לא מבוטל של מדינות בארה”ב, חלקן רק למטרות רפואיות בינתיים, והחל מהיום גם בקנדה.

אחת מהטענות של מתנגדי הלגליזציה, היא שהחקיקה המתירנית כלפי צרכני הקנאביס תגביר לכאורה את השימוש הציבורי בצמח ובתוצריו השונים, מה שאמור להוביל להתפתחות בעיה במערכת הרפואה הציבורית. האם באמת כך קורה במדינות הלגליזציה?

מחקר שנערך ופורסם בכתב העת האמריקאי ‘סמים בהקשרים’ (Drugs in context), מציג ראיות מוצקות לכך ששימוש “בעייתי” (שימוש לרעה, התמכרות, פגיעה עצמית) בקנאביס אינו עולה בקנה אחד עם חקיקת הלגליזציה במדינה. למעשה, לא נמצא כל קשר בין חוקי קנאביס מתירניים לבין עלייה בשימוש הציבורי בקנאביס.

‘שימוש בעייתי’ הנו מונח סובייקטיבי שטרם הוגדר במלואו, והוא הופך מסובך עוד יותר להגדרה כיוון שבאופן עקרוני קנאביס לא גורם לנזק פיזי לגוף ותופעות הלוואי שלו הן בעיקר סחרחורת, בחילות קלות או הגברת תחושת חרדה.

עם זאת, המחקר הראה כי באף אחת ממדינות הלגליזציה לא נצפה שינוי בהיקף השימוש בקנאביס לאחר שינוי החוק.

ארה”ב ירוקה – באילו מדינות יש לגליזציה?

וושינגטון וקולורדו היו המדינות הראשונות בארה”ב שחוקקו בשנת 2012 (עברה בשנת 2014) לגליזציה של קנאביס גם למטרות פנאי. אליהן הצטרפו לאורך השנים מדינות נוספות כגון: אלסקה, קליפורניה, קולומביה, מיין, מסצ’וסטס, נבאדה, ורמונט ואורגון. כיום ישנן 9 מדינות בארה”ב אשר חוקקו לגליזציה.

המחקר התבסס על נתונים שנאגרו במדינות הללו מאז 2014, וקבע כי חקיקת הלגליזציה אינה מובילה לעלייה בשימוש מסוכן או בסיכויי ההתמכרות לקנאביס.

החוקרים גילו כי שימוש קבוע בקנאביס עשוי לגרום לעלייה בהתנהגויות אימפולסיבית, אך עם זאת, כשמדובר בתמונה הגדולה, ציינו כי לא נצפתה עלייה באותה התנהגות בעייתית בעקבות הרפורמה בחוקי הקנאביס.

על אף שהמחקר לא מגדיר באופן מלא את המונח ‘שימוש בעייתי בקנאביס’, החוקרים השתמשו במבחן זיהוי בעיות הקנאביס (CUPIT) על מנת להעריך את ההתנהגות האימפולסיבית כמאפיין התנהגותי שלילי הקשור לשימוש תכוף בקנאביס.

סקירה ותצפית לאורך שנתיים – כיצד התבצע המחקר?

החוקרים ביצעו את חלקו הראשון של המחקר בשנת 2015 על ידי עריכת סקר בקרב 329 צרכני קנאביס (לפחות פעם בשבוע). שנתיים לאחר מכן, בשנת 2017, מכן הם סקרו את הממצאים שלהם פעם נוספת, וסיכמו אותם.

החוקרים מודים כי השימוש שלהם ב’נתוני חתך’, כלומר איסוף נתונים אמפיריים על ידי תצפית על ההבדל בין הנבדקים – הגביל את הממצאים שלהם. במחקר זה, החוקרים השוו את תגובות המשתתפים שחיו במדינות קנאביס חוקיות לעומת אלו שלא.

שיטת מחקר זו מזכירה את פרדוקס הביצה והתרנגולת, ופירושה שלא ניתן לקבוע האם שימוש בקנאביס הוביל להתנהגות האימפולסיבית, האם הוא תוצאה של אותה התנהגות, או שפשוט קיימת תלות הדדית בין השניים.

עם זאת, החוקרים כן קבעו באופן מוחלט כי כל קשר בין שימוש בקנאביס לעיתים קרובות לבין התנהגות בעייתית של משתתפי המחקר לא הושפע מהעובדה שהם חיים במדינה בה יש לגליזציה.

“למרות שההשפעות הבריאותיות של שימוש קבוע בקנאביס ידועות לנו היטב, ממצאי המחקר שלנו מעידים על כך שהרפורמה המשפטית וחקיקת הלגליזציה לא הובילו להחמרה בשכיחות של השפעות אלה”, נכתב בסיכום המחקר.

כמו כן, מחקרים נוספים שנערכו לאחרונה בנושא, הראו כי חקיקת לגליזציה הובילה לירידה משמעותית בשיעורי הפשיעה, לא גרמה לעלייה בצריכת הקנאביס בקרב בני נוער ואף הובילה לשיפור משמעותי בכלכלת המדינה.