מבט חטוף אל מקורות הלימוד של השוטרים בנושא קנאביס

לאחרונה נתקלתי במאמר מעמיק ורציני (42 עמודים) של רב פקד אורית נחמני ושל המפקחת אושרת אור-אל: רפ”ק אורית נחמני הייתה בעת כתיבת המאמר ‘ראש חוליית מחקר הסמים במשרד לביטחון פנים’ ואילו מפקחת אושרת אוראל הייתה ‘קצינת מחקר בחוליית הסמים במשטרת ישראל’ לכן, אני מניח שאנשי חינוך ואנשי משטרה רבים מתייחסים לאותו מאמר כאל אמת צרופה, ועם רצף של עובדות בלתי ניתנות לערעור.

המאמר מופיע באתר הרשמי של משטרת ישראל והוא מהווה מן הסתם מקור של ידע והשראה לשוטרים במורד שרשרת הפיקוד, השואבים ממנו את דעתם על צמח הקנאביס ועל ציבור צרכניו, כולל הצורכים אותו כחוק מסיבות רפואיות.

שהמורה טועה כל הכיתה טועה

כותרת המאמר: מריחואנה לצרכים רפואיים – הדרך ללגליזציה של הסמים

 “מריחואנה רפואית היא שלב מעבר ללגליזציה של סמים” קובעות הקצינות כבר בכותרת. קשה שלא לשים לב לשימוש החוזר בטיעון המוכר של ‘שלב מעבר’: אם שימוש במריחואנה ‘רגילה’ הוא שלב מעבר לשימוש בסמים קשים, אזי שימוש במריחואנה ‘רפואית’ הוא שלב מעבר ללגליזציה של סמים, ואת זה כמובן יש למנוע בכל מחיר.

נעבור למבוא:

“תופעת השימוש במריחואנה לצרכים רפואיים בישראל צברה תאוצה בשנים האחרונות, ויחד עמה התחדש המאבק בתודעה הציבורית הדוגלת בלגליזציה של הסמים… במקביל, נרשמת עלייה מתמשכת במספר המשתמשים בסם לצרכים רפואיים, ולא ברור כמה מהם אכן זקוקים לו באופן מובהק.“

“לא ברור כמה מהם (המשתמשים בסם לצרכים רפואיים) אכן זקוקים לו באופן מובהק”. בכך מביעות למעשה הקצינות אי אמון ברופאים ובעיקר ביחידה לקנאביס רפואי, הבודקת בדקדקנות כל המלצה רפואית שמתקבלת בטרם היא מאשרת אותה. אשר למטופלים בקנאביס רפואי – בהינף משפט אחד הפכו הקצינות כל אחד מהם לחשוד בהתחזות לחולה…

“לא ברור כמה מהם אכן זקוקים לו באופן מובהק” כאשר משהו “לא ברור“, חוקרי משטרה רבים רואים צורך לחקור את ‘חוסר הבהירות’ וכך, גם חולים המחזיקים ברישיון חוקי לשימוש רפואי בצמח אינם חסינים מפני חקירות ואף מעצרים. הבעיה מחמירה כאשר אותם חוקרים חסרי הכשרה רפואית מרשים לעצמם להחרים לחולים את התרופה ולקטוע את הרצף הטיפולי שלהם.

“צפי המשתמשים לצרכים רפואיים ע”פ משרד הבריאות יעמוד בעוד מספר שנים בודדות על כ-40,000 משתמשים. גידול בסם לצרכים רפואיים כפי שנעשה היום בישראל, טומן בחובו סיכון משמעותי לביטחון הציבור.”

עד היום לא ברור כיצד יכול היה משרד הבריאות לדעת מראש כי בעוד מספר שנים יהיו כ-40,000 חולים שיחזיקו באישור לשימוש חוקי בצמח. בשנת 2011, ע”פ נתוני הרישום הלאומי לסרטן והמרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות, אובחנו בישראל 24,992 חולים עם סרטן חודרני ו10,287 נפטרו מהמחלה. לו היה משרד הבריאות עושה עבודתו נאמנה הרי שכל אחד ואחת מאותם 24,992 חולים היו מקבלים באופן מידי אישור לשימוש רפואי בצמח.

בהנחה אופטימית שמספר החולים בשנים הבאות לא יגדל, הרי שתוך פחות משנתיים יכלו, והיו צריכים להיות, הרבה יותר מאותם 40,000 בעלי רישיון, מספר שכה הפחידו את הקצינות. וזאת, מבלי לקחת בחשבון את החולים בפרקינסון, טורט, אפילפסיה, פוסט טראומה, קרוהן, כאב כרוני ויתר המחלות הנמצאות ברשימת ההתוויות שפורסמה על ידי משרד הבריאות.

כיצד אם כן יכול היה משרד הבריאות לדעת מראש מה יהיה מספר בעלי הרישיון בעוד מספר שנים בודדות?

ואולם גם במצב שבו חלק קטן בלבד מהחולים יקבלו את האישור בפועל (40,000 בלבד), הקצינות עדיין קובעות כי הדבר “טומן בחובו סיכון משמעותי לביטחון הציבור”.

על מנת להבין טוב יותר מהו אותו סיכון משמעותי לביטחון הציבור עלינו להמשיך לקרוא את המאמר ולהבין מה זה קנאביס ע”פ הקצינות ומהן השפעותיו

“לקנאביס השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות על המשתמש והשפעות על מופעים אנטי– חברתיים, כגון: אלימות, פשיעה, נהיגה תחת השפעת סם ועוד. בהיבט הנפשי, שימוש במריחואנה, בעיקר אצל מתבגרים, עלול להביא לבעיות נפשיות משמעותיות, לרבות החמרת מצב של דיכאון, ולהוביל, בסופו של דבר, למחלות נפש כסכיזופרניה, ואף לעליה במספר מתבגרים-מתאבדים. ד”ר אמי שופמן, מומחה לפסיכיאטריה ומנהל המרכז הירושלמי לטיפול בבעיות סמים ותרופות טוען כי, קנאביס הוא סם קשה בתחום בריאות הנפש, שעלול לגרום להפרעות נפשיות גם לאנשים ללא רקע פסיכיאטרי, להחמיר אותן אצל אנשים שכבר סובלים מהן, וגם לפגוע בתפקודים קוגניטיביים שונים.”

ד”ר אמי שופמן שימש במשך 23 שנים כמנהל המכון הירושלמי לטיפול בנפגעי סמים והוא מעיד, במאמר שפרסם לפני כשנה, כי טיפל הן במסגרת המכון והן בקליניקה הפרטית שלו, ב”מאות רבות של נפגעי קנאביס”. אגב אותו ד”ר שופמן סירב להגיע לקורס הקנאביס של מכללת הדסה זאת לאחר שנקבעו לו 3 מועדים שונים. הוא גם היה היחיד שהמכללה הצליחה למצוא שידבר נגד קנאביס, כנראה נגמרו לו המילים.

הקצינות מרבות לצטט ‘מחקרים’ שפורסמו על ידי מי שיש לו מה להפסיד – בעיקר את פרנסתו, כאשר תהיה לגליזציה: בעלי מכוני גמילה, מומחים להתמכרויות, רשויות למלחמה בסמים ועוד. המציאות היא שכיום, ישנם למעלה מ-30,000 מטופלים ברישיון בקנאביס רפואי – ואיש מהם, למיטב ידיעתי, לא פיתח חלילה סכיזופרניה. יתר על כן, אותם 30,000 מטופלים מהווים עדות לבטיחות הרבה של השימוש בצמח: עד היום, היחידה לקנאביס רפואי לא פרסמה שום נתונים על נזקי השימוש בצמח, וזאת משום ש… אין נזקים, או כמעט ואין נזקים.

‘עובדה’ מטרידה נוספת אותה מציינות הקצינות:

“בקרב צרכני מריחואנה, אחד מכל ארבעה גברים ואחת מכל 3 נשים, היו אלימים כלפי צוות בית החולים ו/או פצעו עצמם בעת ההתנהגות התוקפנית”.

לסיכום:

• לא ידוע כמה מבין צרכני המריחואנה הרפואית באמת זקוקים לה, ישנם כאלה ש’מתחזים’,
• 1 מכל 4 גברים ו- 1 מכל 3 נשים היו אלימים… ו/או פצעו עצמם בעת ההתנהגות התוקפנית.

מה אמור להסיק מכך הבלש בריא הגוף הממוצע, כיצד ידיעה זו תשפיע על הדרך בה ינהג במפגש הקרוב שלו מול צרכן קנאביס, רפואי או לא רפואי? (במידה ויש לאדם אישור רפואי, האם הוא מתחזה? האם הוא יתקוף אותי באלימות או ינסה לפצוע את עצמו? האם הוא פתאום יתחיל ‘להשתגע’ ולהיכנס להתקף פסיכוטי?)

לקראת סוף המאמר נתקלתי בקטע שנראה כי מתייחס העיקר אלי:

“חלק מחברי מפלגת “עלה ירוק” לשעבר משמשים כתומכים נלהבים של השימוש במריחואנה לצרכים רפואיים, ופועלים במסגרת המדיה התקשורתית לקידום הנושא ולהרחבת השימוש בו במגוון רחב יותר של מחלות ומכאובים.“

אני מניח שהיא התכוונה בין היתר לאירועים כמו אז שהעברתי בכנסת ג’וינט למטופל שסורב לקבל טיפול בקנאביס

בעת כתיבת המאמר הייתי היחידי שעומד בהגדרה של “חבר מפלגת עלה ירוק לשעבר שפועל במסגרת המדיה התקשורתית לקידום הנושא ולהרחבת השימוש בו במגוון רחב יותר של מחלות ומכאובים”. עוד קובעות הקצינות:

“גורמים אינטרסנטיים ופוליטיים עושים שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים, לצורך קידום האג’נדה של לגליזציה בסם ולאו דווקא בשל דאגתם לחולים.“

אני מניח ומקווה כי חברות הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ושרן השכל (ליכוד) ימצאו לנכון להגיב על האשמה לפיה הן פועלות “לאו דווקא בשל דאגתם לחולים”

בסיכום המאמר כותבות הקצינות:

“השילוב בין ההשפעות המזיקות הטמונות בשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, לבין העדר מחקר מדעי תומך, עלול לסכן את חייהם של ציבור החולים המשתמשים, שכן עלולות להתפתח אצל המשתמש תופעות לוואי ומחלות נפש, כגון סכיזופרניה. יתרה מכך, ההשפעות הקוגנטיביות על המשתמש במריחואנה בכלל, לרבות המשתמשים במריחואנה לצרכים רפואיים, מהווה גורם סיכון לתאונות דרכים קטלניות. בהעדר התניה בגין הפקדת רישיון הנהיגה, קיימת סכנה ממשית לשלום הציבור.“

“סכנה ממשית לשלום הציבור” אני מקווה כי ימצא עורך הדין שיפעל בהקדם להסרת המאמר השקרי, המסית ואשר לכאורה – ‘מתיר את דמם’ של צרכני הקנאביס, מהאתר הרשמי של משטרת ישראל.

מאחר ויש להניח כי אתר משטרת ישראל הוא צינור הידע ממנו ניזונים החוקרים, הבלשים ויתר כוחות המשטרה, אולי כדאי היה לבקש מבית המשפט לחייב את משטרת ישראל לפרסם מאמר אשר יציג בפני כוחותיה את האמת על צמח הקנאביס -תרופת הפלא של המאה ה-21 והפתרון למגפת מקרי המוות כתוצאה משימוש יתר בתרופות.

ועד אז, נראה כי חלק מבלשי ומחוקרי משטרת ישראל ימשיכו להתייחס לכל צרכן קנאביס רפואי כאל מתחזה פוטנציאלי אשר עלול בכל רגע לנקוט כלפיהם, או כלפי עצמו, באלימות – ולנהוג בהתאם.