מועדון קנאביס – המועדון של חוזה הלגליזציה
אם היה פרס מפעל חיים על תרומה לקידום לגליזציה של הקנאביס בישראל, שלומי סנדק היה מועמד מוביל. על סנדק בן ה-60, ניתן לומר שהוא הקדים את זמנו, כשכבר בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת עמד בחזית המאבק שלרבים נראה אז…
אם היה פרס מפעל חיים על תרומה לקידום לגליזציה של הקנאביס בישראל, שלומי סנדק היה מועמד מוביל. על סנדק בן ה-60, ניתן לומר שהוא הקדים את זמנו, כשכבר בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת עמד בחזית המאבק שלרבים נראה אז אבוד עד הזוי, להפוך את הקנאביס לחומר צריכה לגיטימי לחולים ולבריאים. עכשיו הוא פותח מרפאת ייעוץ למטופלים בצמח וכן מועדון קנאביס בנוסח ברצלונה
בספר “תקופת היובש”, ששלומי סנדק הוציא אי שם ב-1997, אפשר למצוא תכנים שנדמה כאילו נכתבו היום, על כוחו של הקנאביס בריפוי מחלות, על ההיסטוריה העתיקה והמפוארת של הצמח ואיך בדיוק הפך לסם מסוכן ועל היתרונות שתפיק מדינת ישראל מהלגליזציה (מרווח כספי ממיסים ועד הפניית משאבי המשטרה לפשע אמיתי, מהקלה על מערכת המשפט ועד עידוד התיירות).
בקטעי העיתונות מהתקופה שסנדק מביא בספר, אפשר לגלות שכבר אז, לפני למעלה מ-20 שנה, החלה הרוח במקומותינו לנשב קלות, לכיוון הנכון ופרט טריוויה מתוכו: המטופל הישראלי הראשון בקנאביס רפואי היה חולה אסתמה, תושב דרום תל אביב בן 60, שקיבל רישיון לעשן חשיש באופן חוקי כבר ב-1996. החשיש, אגב, סופק לו על ידי המשטרה.
דון קישוט של הקנאביס
במשך השנים שאחר כך, המשיך סנדק במאבק דון קישוטי לטובת הצמח. הקים ב-1994 עמותה בשם “קנה בושם” לשינוי החוק, היה מהנואמים בכנס הלגליזציה הראשון שנערך באותה שנה בקולנוע אלנבי בתל אביב, השתתף בישיבות של הוועדה למלחמה בסמים בכנסת, הקים דוכני הסברה, פרסם חוברת בשם “עשב השדה” שדיברה על שינוי חוקי הסמים, היה ממקימי מפלגת “עלה ירוק” והתראיין בנושא תחת כל שיח רענן, תמיד עם ג’וינט ביד.
עכשיו הוא מציין שלב חדש בפעילות שלו לקידום הצמח, עם “המרכז הישראלי לקנאביס רפואי” שפתח לפני חודשיים בתל אביב, עבורו, יציאה ממחוזות הצללים אל האור. “הרגשנו שהגיע הזמן וצריך לעשות את הצעד”, הוא אומר.
בתקופת המחתרות
“אני מייעץ ועוזר לחולים לקבל רישיון כבר מ-2009, אבל לא בגלוי”, סנדק מספר. “הייתי ניפגש איתם בבתי קפה, בתחנות דלק, ממש כמו במחתרות בזמן השלטון הבריטי. פרסמתי את עצמי, אמנם, אבל תמיד בלי כתובת. למה לעשות למשטרה חיים קלים?”
- לא חוקי לייעץ לחולים איך לקבל רישיון?
“חוקי, אבל בדו”ח שכתבו עלי במשטרה מצוין שאני נותן לחולים טעימות ומלמד אותם לעשן. הייתה טענה נגדי, שאני עוזר לאנשים בריאים להתחזות לחולים כדי לקבל רישיון. אני יכול ללמד מישהו להמציא פרקינסון?”
מכיר את כל השיטות
הקריירה שלו כיועץ, החלה לאחר שבשנת 2009 הוא עצמו הוציא רישיון לקנאביס רפואי, לטיפול בכאבי גב כרוניים. “פרסמתי בפייסבוק את סיפור קבלת הרישיון וחולים התחילו לפנות אלי. עם הזמן, הייעוץ הפך להיות העיסוק המרכזי שלי, במקביל למלחמה למען הלגליזציה”.
- למה בעצם צריך יועץ לקבלת רישיון?
“קודם כל, כדי למצוא את הרופא הנכון. היו כבר רופאים שזרקו אנשים שביקשו קנאביס מכל המדרגות וקראו להם נרקומנים. אז חשוב להגיע לרופא הנכון, שגם עובד עם קופת החולים שלך וגם נמצא קרוב למקום המגורים. צריך לדעת מה להגיד לרופא”.
- כמה זמן לוקח היום התהליך?
“זה תלוי בלא מעט גורמים. יכולים לפנות אלי שני אנשים עם פריצת דיסק, אבל אחד כבר היה במרפאת כאב ועבר איזשהו תהליך, אז ייקח לו פחות זמן. אני מכיר את כל הדרכים לקצר את ההליכים, אפילו אם לפעמים זו הפנייה של המטופל לרופא שהכי מתנגד לקנאביס, כדי שימליץ על ניתוח, להדגמת חומרת הבעיה של אותו מטופל”.
עסק עם מנגנון להשמדה עצמית
חוץ מלייעץ לחולים, סנדק עסק עם השנים בסוג של תועמלנות רפואית מטעם עצמו מול רופאים, משכנע אותם ביעילות הקנאביס. “העבודה שלי הייתה לדוג רופאים ולשכנע אותם שקנאביס עוזר להמון מצבים רפואיים, כמו שעושים בחברות התרופות.
סנדק לא רואה בייעוץ קריירה או שיטה לעשות מיליונים. “לא היה עד היום אדם שרצה לפגוש אותי ולא פגש, כי לא היה לו כסף. במקרים קשים, עזרתי לאורך כל הדרך בלי תשלום ואני מלווה את החולה לאורך כל התהליך. מהגשת הבקשה, דרך הכנת התיק הרפואי ועד לקבלת הרישיון.
“אבל מה שאירוני הוא, שמטרת העסק שלי, היא לחסל את עצמו. זה עסק עם מנגנון להשמדה עצמית, כי אנחנו רוצים לגליזציה ואז לא יצטרכו יועצים כמוני”.
מגדלים בימי רפורמה
המרכז של סנדק כולל קליניקה לייעוץ בנושא רישיון לקנאביס רפואי, לצד מועדון למטופלים, בסגנון מועדון קנאביס , שיכול להכיל עד 45 איש, שייערכו בו ערבי עיון, הרצאות, סדנאות וקורסים. “מכיוון שלבעלי רישיון מותר לצרוך קנאביס ביחד, נפתחה בפנינו הדרך לפתיחת סוג של ‘קנאביס קלאב’, מועדון קנאביס בנוסח ברצלונה”.
אלו פעילויות יהיו במועדון? המפגש הראשון, עסק בגידול ביתי בימי רפורמה. “אירחנו פה שני עורכי דין ומגדלת קנאביס מקצועית, שדיברו על גידול קנאביס בבית, על היתרונות והסיכונים. השאלה שעלתה היא, האם נוכח כשלי הרפורמה, אנחנו, בעלי הרישיון, מסתכנים כשאנחנו מגדלים בעצמנו.
“שני המשפטנים הסבירו שלגדל זה אמנם לא חוקי, אבל הסיכון להיענש, כשאתה נזקק לקנאביס כתרופה וגם המדינה הכירה בכך, הוא קלוש. המגדלת, מצידה, נתנה טיפים וסיפרה כמה פשוט לגדל קנאביס בבית.
“היה לנו ערב לחולים אונקולוגיים עם ד”ר ג’וני גרינפילד, יהיו מפגשים של מטופלים כקבוצות תמיכה. ויהיו גם דברים קצת פחות רציניים, כמו תחרות של עישון גרם קנאביס ב-18 שאיפות. ב’ספר הירוק’ המפורסם של משרד הבריאות, נטען שגרם אחד של קנאביס שווה 18-20 שאיפות, מה שממחיש את חוסר ההבנה הבסיסי שלהם”.
טרקלין 420
אבל שלא תטעו, חזון אחרית הימים עדיין לא כאן. לבעלי הרישיון מותר רק לאדות קנאביס בצוותא, לעשן – לא. “יש לנו במועדון תאי אידוי, עם מכשירי ויפי, הרולס רויס של הוופורייזרים“, סנדק מספר. במרפסת-חצר הצמודה, לעומת זאת, שאנחנו קוראים לה ‘טרקלין 420’, יש פרטיות, אין שכנים למעלה ולאף אחד לא מפריע העשן, כך ששם אנחנו לא בודקים מה יש לאנשים בתוך הסיגריות”.
בין המטופלים שהגיעו אליו לייעוץ, היו גם אנשי משטרה, אבל בגדול הוא לא רוצה לנופף בשום דבר או להתגרות. “שוטרים שכבר היו כאן, ראו שאנחנו לא עושים שום דבר שהוא לא חוקי. יותר מזה, אני רוצה לשתף פעולה עם משרד הרווחה והמשטרה, כדי להביא לפה גם אנשי מקצוע כמו יועצת תזונה, פסיכולוג, מאמן אישי.
“הרעיון הוא לעשות ביחד כל פעילות שכיף לעשות עם עישון. סדנת דמיון מודרך, מדיטציה, חוג ציור שכולם מעשנים, כולל המורה. למה לא?”
הגיע הזמן שיתחילו להתייחס למטופלי הקנביס כחולים רגילים לכל דבר ולקבל את התרופה במחיר שווה ערך לתרופות הרגילות שקיבלנו לפני שאושר הקנביס כתרופה לחולים ואם הם לא מסוגלים שחאפשרו לחולים לדגל לבד ארבע שתילים בביתם כמעט ללא עלות במקום להכריח את החולים לשלם סכום כסף גדול יש פה אי שיוויון מוחלט ופגיע בזכיות החולה.
שלום
אני ….. חולה ב …. מטופלת קנאביס רפואי
והמצב הכלכלי שלי קשה אפילו לא יכולה לקנות את ההספקה בבקשה חברים אני סובלת לא נרדמתי כל הלילה מבקשת תרופה אפילו 5 גרם להכל על הכאבים אני לא יכולה לצת מהביית .
תודה מראש לעונים