סקר מקיף שנערך בחודש שעבר על ידי מכון ‘פאנלס’ מצא כי האכיפה מצד המשטרה כלפי מגדלי וצרכני קנאביס אינה מעלה את תחושת הביטחון של הציבור, שמבקביל הפך לאוהד יותר כלפי לגליזציה של הצמח. מהלך של לגליזציה אמור לקרוץ מאד לא רק לחובבי הצמח אלא דווקא לכוחות המשטרה, והנה 4 יתרונות ספציפיים שלו שעשויים לתרום לשינוי מדיניות האכיפה:
הציבור הישראלי כבר לא חושש מקנאביס, ו-60% ממנו תומך במהלך של לגליזציה מלאה, כך לפי ממצאי סקר שנערך על ידי מכון ‘פאנלס’ עבור מגזין ‘קאנה’ בחודש שעבר.
האזרחים בישראל, או לפחות חלק ניכר מהם, כבר יודעים ומבינים למה לגליזציה טובה גם עבורם, אבל מה לגבי השוטרים עצמם? אם מסתמן כי מהלך זה נעשה לטובת רובו של העם, כפי שמקובל בדמוקרטיה, האם גם הם צריכים לתמוך בעצמם במדיניות חוקית ואחראית של שימוש בקנאביס? אנחנו חושבים שכן, וכך גם התוצאות שמצטברות מאז הלגליזציה במדינות רבות בארה”ב.
ברוח שנת 2018 המתקרבת, הנה 4 סיבות מצוינות לכך שכוחות המשטרה, לפחות בכובע הרשמי שלהם אך גם גם בחייהם האישיים, צריכים לתמוך בלגליזציה של קנאביס:
1. אכיפה אחראית על בני נוער
משטרת ישראל נאלצת להתמודד כיום לבדה עם האכיפה על שימוש בקנאביס בקרב בני נוער, בעיקר לאור העליה בשימוש בקבוצת ‘טלגראס’ בה חלק מסוחרי הקנאביס אינם מבקרים את גיל הלקוח ובה בני נוער יכולים להזמין לעצמם שקית של פרחים בלחיצת כפתור.
חנויות קנאביס מורשות שיקומו כאן לאחר הלגליזציה, יבצעו באופן חוקי ומלא את הסינון על מגבלת הגיל כפי שקורה לגבי אלכוהול וסיגריות, וכך יהיה קשה יותר לצעירים להשיג קנאביס מלכתחילה. כמובן שחקיקה לא פותרת במטה קסמים את כל הבעיות, אך התוצאות החיוביות במערכת החינוך של קולורדו ואורגון מראות לנו שרגולציה עובדת בצורה יעילה יותר מאיסור תחת איום פלילי.
חוקי הלגליזציה, והמתווה העסקי שיתהווה סביבם, לא רק יסייע אלא בסופו של דבר ייתר לגמרי את פעילותן של יחידות אלו. ברגע שהגידול יהפוך לעסק חוקי במגרש של הגדולים, חוקי השוק יעשו את שלהם ויפתרו את המשטרה מחלק גדול מהגופים הלא חוקיים שמגדלים קנאביס רק בגלל שווי השוק הגבוה שלו, שלא יחזיק בשוק תחרותי וחוקי. לשם השוואה, הגידול החוקי בארה”ב פגע בארגוני הפשיעה המקסיקניים שעסקו בגידול מריחואנה במשך עשורים רבים, וכעת נאלצו להחליף ערוצי פעולה ברגע שערך הקנאביס ירד לכדי דולרים בודדים לגרם.
4. הגדלת תקציבים וצמצום הוצאות
בפן הפיננסי, לגליזציה תחסוך כסף רב מתקציבי המשטרה על ידי צמצום השוק השחור ובהתאם גם צמצום פעילות האכיפה נגדו, אך זהו רק חלקו הקטן של השווי הכלכלי של המהלך עבור כוחות המשטרה.
חלקה העיקרי של הלגליזציה בהיבט המערכתי הוא כספי המיסים, שמגיעים “יש מאין” מתוך השוק החדש שהוקם ומגדילים בצורה משמעותית את קופת המדינה כולה. חלק גדול מקופה זו הולך כמובן לקופת המשטרה ותעשיית הביטחון בכללי, בדמות תקציבים עתירים שיאפשרו לשוטרים לעסוק בבעיות שבאמת מטרידות את האזרחים.
כמה עתירים הכספים? על פי דו”ח שפורסם בשנת 2013 על ידי ‘מכון ירושלים’ עולה כי ההפסד למשק הישראלי מאכיפה נגד צרכני קנאביס עומד על 1.6 מיליארד שקל בכל שנה, כמחצית ממנו נובע ממיסוי חסר, כ-950 מיליון שקלים (לפי שיעור מס זהה המוטל על סיגריות 52%) שלא נכנסים לקופת המדינה מדי שנה.
לצד העיסוק בתפיסת חשודים, חיפושים ותיקים שנסגרים מחוסר ראיות, ישנו גם ההיבט של מערכת הכליאה, שלצערנו עדיין מכילה אנשים שכל פשעם היה צריכת קנאביס בלבד. התפוסה בבתי הכלא בישראל גובה מחיר כבד ממשלם המיסים, ועל פי נתונים שפורסמו על ידי רשות בתי הסוהר בשנת 2015 – 5.4% מתוך כ-12,000 אסירים פליליים יושבים בכלא על עבירות קנאביס, ובחשבון פשוט כ-90 מיליון שקלים נוספים שמגיעים מהכיס של כולם וגם מזה של העובדים במשטרה, ומבוזבזים כיום על כליאתם של אנשים שלא אמורים בכלל להיות עבריינים לפי חוקי הלגליזציה.
נכון להיום כוחות המשטרה טרם מעלים על השולחן את המילה לגליזציה, ולא תמצאו שוטרים שמוכנים לייחס למהלך זה פנים חיוביות אל מול המצלמה, אך ניתן לראות בהנחיה החדשה של המשטרה לגבי גידול קנאביס ביתי בתור אבן דרך במאבק לשחרור הצמח. עד סוף השנה הבאה, נוכל לדעת אם המאבק יישא פירות או שמדובר בעוד התקדמות לצורך תקיעה.
