ככה מעוותים תוצאות מחקרי קנאביס ומשקרים לציבור

לאחרונה פורסמו תוצאותיהם של כמה מחקרים מפוקפקים ביותר שמציגים לכאורה כיצד קנאביס עשוי להיות “מסוכן לטווח הארוך” או “לגרום לפגיעות במוח ובמערכת העצבים”, וחשוב מאד להכיר את השקרים הקטנים וחצאי האמיתות שמסתתרים מאחוריהם והופכים את הממצאים שלהם להזויים, במקרה הטוב. אם חשבתם שכדי לחקור השפעה של קנאביס על בני אדם צריך קנאביס, או בני אדם, תחשבו שוב.

מחקרים שבוחנים את ההשפעות השונות של החומרים הפעילים בצמח הקנאביס (קנבינואידים, טרפנים ועוד) על גוף האדם בכלל ועל מחלות ומצבים רפואיים בפרט, הם אבן היסוד להתקדמות המדע והרפואה המבוססים על התרופה הירוקה, ותוצאותיהם מנחות לא רק את החוקרים והמדענים אלא גם את דעת הקהל וכיסיהם של התורמים המממנים אותם.

מאחר ומרבית הקהל נוטה לסמוך על מסקנות שמוצגות ככאלה שמקורן במחקר מדעי, מחקרים מפוקפקים שתוצאותיהם מוטות במקרה הטוב או שגויות לחלוטין במקרה הרע, שנערכים בדרך כלל על ידי בעלי אינטרסים כמו חברות תרופות או חברות לחקר שווקים, הם גורם מסוכן ביותר שצריך להכיר ולדעת לזהות.

צמח הקנאביס היה מאז ומעולם, או לפחות מאז הוצאתו מהחוק בשנת 1937 בארה”ב, מטרה לאפליה סטיגמתית ולא מבוססת שנועדה כדי להפחיד את הציבור מפניו, ומסתבר שאפליה זו נמשכת גם היום, וממשיכה לנצל את חוסר ההבנה של הציבור הרחב בתורת המחקרים כדי לזרוע פחד באמצעות שקרים.

כך חוקרים קנאביס ובני אדם בתיאוריה

הנה לדוגמה, אחד המחקרים שפורסמו לאחרונה והכו הדים בתקשורת, שכל פרט בו – משיטת המחקר ועד המסקנה האחרונה – הוא פשוט בדיחה על חשבון האינטיליגנציה של הקוראים, שעלולה להפוך לבדיחה מסוכנת ביותר במקרה שמטופלים בקנאביס רפואי ייקחו אותה ברצינות ויפסיקו בגללה את הטיפול שעוזר להם.

המחקר נועד לבחון את הקשר בין צריכת קנאביס לבין השפעות נוירולוגיות שליליות כמו אובדן זיכרון לטווח קצר או פגיעה אחרת בזיכרון, ירידה ברמת התפקוד המוחי או שינוי ביכולת להבין ולנתח פרטי מידע, ולקבוע האם צריכה של קנאביס עשויה להיות מסוכנת עבור בני אדם בפרמטרים הללו.

כבר כאן מגיע השקר הראשון, או יותר נכון הסתרת האמת. בעת פרסום תוצאות המחקר, ציינו החוקרים כי המודל שבחרו זהה למודל אנושי וכל התוצאות בו רלוונטיות עבור בני אדם, אך הם לא חשפו כי מדובר במודל עכברי חלקי (ללא קבוצת ביקורת או השוואת נתונים חיצונית) שאין לו ערך רב מבחינה מדעית.

בנוסף, בשלב סיכום המסקנות כתבו החוקרים כי “השפעותיו ארוכות הטווח של הקנאביס עלולות להיות מסוכנות עבור בני אדם”, זאת מבלי להתייחס לכך שתקופת המחקר הייתה 30 ימים בלבד ולא נערך כל מחקר המשך שיעזור להעריך את השפעות הקנאביס לטווח הארוך.

אם הגעתם עד כאן מבלי לפקפק לחלוטין בתוצאות המחקר, אז הנה הדובדבן שבקצפת: מסתבר שלכל אורך הדרך החוקרים בכלל לא השתמשו בקנאביס, תמצית קנאביס או כל תוצר אחר שהופק מקנאביס אמיתי, אלא בכימיקל מלאכותי בשם ‘WIN 55,212-2‘, שלדברי החוקרים אמור לתפקד באופן דומה לזה של THC ו-CBD, למרות שלא ברור כיצד חומר אחד יכול לתפקד כמו שני חומרים שונים בתכלית.

לסיכום, שקרים, או לפחות סילוף של האמת, שיוצר הד תקשורתי שלילי ועלול לגרום לצרכנים רבים לדאגות מיותרות, שלא לדבר על פוטנציאל חבלה בהליכי חקיקה שנועדו להקל עליהם. אז איך מותר להם לפרסם שקרים?

האחריות היא על הקורא

לצערנו, לא מדובר באמת בשקרים שחור על גבי לבן, אלא בסילוף פשוט של העובדות. כל עוד אותם צוותי מחקר לא מזייפים לחלוטין את התוצאות (מה שכמעט ולא קורה) או מסתירים את הליך הבדיקות המלא שנערך, ניתן לומר שהממצאים כן רלוונטיים עבור מקרים מסוימים.

בצירוף לעובדה שבמדינות דמוקרטיות רשאים חוקרים לערוך כל סוג של מחקר שהם רוצים כל עוד יש לו מימון, מתקבלת המציאות בה בהכרח תמיד יהיו מחקרים מוטים שתוצאותיהם נועדו לקדם או לעצור התקדמות של נושא כזה או אחר, בעיקר בתחום נפיץ ולא חוקי כמו קנאביס.

מחקר זה הוא רק אחד מני רבים שנערכים בכל שנה במימון של חברות כאלו ואחרות שלא בהכרח רוצות לראות את הקנאביס יוצא מפקודת הסמים האסורים, ועיוות כזה של תוצאות ומדדים הוא נפוץ במיוחד בקרב סיכומים תקשורתיים ולא מדעיים של מחקרים, ויש סיכוי סביר מאד שתיתקלו בו מדי פעם.

בגלל זה, תעשו לעצמכם טובה ותאמצו מראש עיקרון אחד חשוב: לפני שאתם מאמינים לעובדה חדשה שמלמדים אתכם על קנאביס, כדאי שתבדקו מי ומה עומד מאחוריה, ותיקחו אותה בערבון מוגבל.