מריחואנה זה לא קנאביס

כיום כלי תקשורת רבים עדיין משתמשים במונח ‘מריחואנה’ מבלי לדעת את המשמעות והמקור האמיתי, ולמרות שהשימוש במילה מריחואנה נפוץ במיוחד כיום, זהו לא שם עם משמעות חיובית – וההיסטוריה של השימוש בו היא בעיקר מסיבות שליליות וגזעניות.

לאחרונה תלמידים בקורס הקנאביס שנערך במכללה האקדמית הדסה דיווחו שבתעודת הסיום המכללה השתמשה במילה מריחואנה, ולא היה אזכור אחד של המילה קנאביס.

אז פנינו לד”ר ‘מיכאל דור’ מנהל היק”ר, והמנהל האקדמי של הקורס ושאלנו:

“מדוע גוף אקדמי משתמש במילת גנאי כזו על תעודת סיום?”

“מי שסיים את הקורס אמור לדעת שהשם מריחואנה הוא גם שם לקנאביס” ענה ד”ר דור.

דוגמה זו לטעות כל כך בסיסית של מנהל היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות היא לא יוצאת דופן לצערנו והיא שייכת גם לכלי התקשורת הנפוצים שמפרסמים ידיעות שונות תוך שימוש במונח ‘מריחואנה’, ומטעים את הציבור לחשוב שמדובר במילה לגיטימית.

אז מדוע השימוש במילה מריחואנה אינו נכון?

השימוש במילה ‘מריחואנה’ נפוץ מאד כשם נרדף לקנאביס, אבל האמת שעד שנת 1910 המילה “מריחואנה” כלל לא הייתה קיימת, והיא משויכת בעיקר למסע התעמולה השלילי שנעשה לצמח הקנאביס בתחילת המאה הקודמת.

מ-1840 עד 1900 פורסמו בכתבי עת מדעיים בארה”ב מאות מאמרים על היתרונות הטיפוליים של הקנאביס

וגם בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, החברות שהפכו לענקי תרופות; ברייקול-מאיירס, ולילי עדיין השתמשו בשם ‘קנאביס’ עבור תרופות לטיפול בנדודי שינה ומיגרנות שיוצרו מהצמח.

ממתי השימוש במילה מריחואנה נעשה נפוץ כל כך בארצות הברית ובעולם?

התשובה קשורה למהפכה המקסיקנית שהחלה ב-1910, כשכמעט מיליון מקסיקנים עלו באופן חוקי לארצות הברית וביקשו מקלט ממלחמת האזרחים ששררה אז במקסיקו.

למרות שקנאביס היה מאז ומתמיד חלק מהיסטוריה של ארה”ב, הרעיון לצרוך את הצמח לצורכי פנאי לא היה נפוץ אז, והוא נכנס לתודעה האמריקנית לאחר בואם של המהגרים שהביאו עמם את הרגלי העישון.

עם ההגעה, הם נתקלו בפחדים ובדעות קדומות שהיו נפוצות נגד שחורים ומהגרים באותה התקופה, ואנליסטים טוענים שגזענות זו מילאה תפקיד מפתח ביצירת הקמפיין השלילי נגד הקנאביס – שמטרתו הייתה להציב בקרה חברתית על אוכלוסיית המהגרים.

במאמץ לבודד את אוכלוסיית המהגרים החדשה, החוק הראשון נגד קנאביס השתמש במונח “לוקו מריחואנה” (קנאביס למשוגעים), ועל פי החוקרים אין זה מקרה שהערים הראשונות בארה”ב להוציא את הקנאביס מחוץ היו דווקא במדינות הגבול עם מקסיקו.

הצעת החוק הראשונה שהפלילה את הגידול של הקנאביס עברה בקליפורניה ב-1913, והיא עברה באמצעות לחץ של מועצת הרוקחים להסדיר בחוק את האופיאטים ואת התרופות הפסיכואקטיביות, וכנראה לא נוצרה מסיבות גזעניות או שליליות, אם כי היא סללה את הדרך לאיסור מלא בשנות השלושים.

כש’אל פאסו’ שבטקסס, הייתה העיר הראשונה בארה”ב שאסרה את השימוש בקנאביס, כשאישרה החלטה בשנת 1914 האוסרת את מכירה או החזקה.

בערך באותו זמן, המהגרים מהודו המערבית וממקסיקו החלו לקחת איתם את הקנאביס לערי הנמל שלאורך מפרץ מקסיקו – בעיקר לניו אורלינס, שם כבר החלה התקשורת לקשר בין שימוש בקנאביס לבין מוזיקת ג’ז, שחורים, וזונות, תוך שהם כותבים כותרות כמו “לוקו עשב מעובד עכשיו מעושן סיגריות” ו “רצח עשבים נמצאו למעלה ולמטה החוף.

מה המקור של המילה מריחואנה?

אבל האשם העיקרי בביסוס המילה מריחואנה בתודעה, נופל על ‘הארי אנסלינגר‘ מנהל הלשכה הפדרלית לחומרים ממכרים בין השנים 1930 ל-1962 ומתנגד ידוע וגלוי של הקנאביס באותה התקופה.

לאנסלינגר זה עזר מאוד להציג את הקנאביס כמשהו חיצוני ושלילי שפולש לארה”ב, ובחר במונח ‘מריחואנה’ בידיעה שזה נשמע זר ומאיים.

אנסלינגר גם העיד ב-1930 בפני הקונגרס על הצורך ב’איסור מריחואנה’.

“מריחואנה היא התרופה האלימה ביותר בהיסטוריה של האנושות”, אמר במהלך העדות. “רוב מעשני המריחואנה הם כושים, היספאנים, פיליפינים ובדרנים. המוסיקה השטנית שלהם, הג’אז והסווינג מגיעים משימוש במריחואנה”.

אנסלינגר המשיך את הקמפיין הפדרלי שלו נגד הקנאביס על ידי פרסום דו”ח בשנת 1937 שכותרתו “מריחואנה: מחסל הנוער”, וגם התחיל לאסוף מידע מודיעיני על נגני ג’אז שחורים בתיק שהוא קרא לו “מריחואנה ומוזיקאים”.

מסע ההכפשה של אנסלינגר הצליח, ובשנת 1937 אישר הקונגרס את האיסור על החזקה ושימוש בקנאביס, כשכל מי שעבר על החוק היה צפוי לאישום פלילי ול-2000 דולר קנס, והאיסור על החזקה ושימוש בקנאביס התפשט ל-29 מדינות.

השמות נפוצים לקנאביס שמחליפים את המילה כיום

בארצות הברית יש מגוון שמות וכינויים עבור הקנאביס כמו: “Pot” “weed” “grass” “herb” “smoke” “dope” ואפילו השם ‘מרי ג’יין’ נמצא בשימוש נרחב כנגזרת מהמילה מריחואנה באנגלית. במקסיקו הקנאביס נקרא גם בשמות “”Mota” “Pasto” “Gallo, ובשאר מדינות אמריקה הלטינית, השמות הם בין “Chala” בארגנטינה “Tobareto” ו-“Grifa” באקוודור, ו-“Hierba” בוונצואלה.

אז בפעם הבאה שאתם חושבים להשתמש במילה תחשבו גם על הארי אנסלינגר, האשם העיקרי בהוצאת הקנאביס מהחוק, והמקדם העיקרי של המילה מריחואנה.