המדריך המלא לזיהוי מזיקים בצמח הקנאביס

מגדל טוב אמור להיות ערני למצב הצמחים שלו, ולבדוק לפחות פעם או פעמיים בשבוע בכדי לגלות בעיות בזמן, לפני שהן מחמירות ופוגעות בצמחים בצורה קשה. אחת הבעיות העיקריות שמאיימות על היבול שלנו הם מזיקים – חרקים ופטריות ממינים שונים – וכדי שלא נאבד אותו לידיהם, כדאי קודם כל לדעת להכיר ולזהות אותם.

המטרה העליונה של כל מגדל קנאביס ביתי היא יבול של פרחים מושלמים, דביקים, שמנמנים וריחניים, שלא ניזוקו בשום צורה על ידי פגעי הטבע, ובייחוד על ידי מזיקים שונים.

עם קצת ידע מקצועי, יד על הדופק והמון אהבה, תוכלו להפיק פרחים כאלה. בגזרת המזיקים, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להקפיד לבדוק את הצמחים שלכם לפחות אחת לשבוע, בכמה נקודות שונות: מעל ומתחת לעלים, בנקודות החיבור של הענפים לגזע, סביב הגזע ובמצע הגידול עצמו – כל המקומות המועדפים על מזיקים שעלולים לקפוץ לבקר.

מזיקים – היכרות והתמודדות

השלב הראשון והבסיסי ביותר להתמודדות יעילה עם מזיקים, היא לזהות אותם. לשם כך יש להשתמש בזכוכית מגדלת או מיקרוסקופ כיס בעלי מתאם הגדלה של פי 50-60 לפחות, שתאפשר לכם לראות את היצורים הקטנים ביתר בהירות.

לאחר שראיתם אותם, הגיע הזמן לזהותם, כדי שתדעו באיזה אמצעי הדברה להשתמש. הנה רשימת המינים הנפוצים ביותר של מזיקים התוקפים גידולי קנאביס ביתיים:

כנימות עלה (Aphids)

מזיק ממשפחת הפשפשאים, שמאופיין בחדק בעל 2-4 פרקים המשמש למציצת נוזלים מתוך לשד הצמח. בנוסף לכך שכנימות אלה מוצצות נוזלים מהצמח ומביאות אותו לכדי התייבשות, הן גם מפרישות לתוכו נוזל הנקרא “טל דבש” – שגורם למשיכת חרקים אחרים הפוגעים בצמח.

מלבד העובדה שטל דבש הוא מקור מצוין להתפתחות פטריות שונות, שנחשבות לסוג המזיק הבעייתי והמסוכן ביותר לצמח ולמעשנים אותו, הכנימות גם עלולות להדביק את הצמח במגוון רחב של מחלות הגורמות לייבוש שורשים, אי התפתחות של עלים ואף מוות.

כנימות עש הטבק (White Files)

כנימה הנראית כמו זבובון קטנטן ולבן, ומטילה ביצים על פני המצע ועל גביהם של העלים. כנימה זו נפוצה במיוחד בתקופות החמות של השנה, כשהטמפרטורות מתחילות לעלות מעל 25 מעלות ומספקות לה קרקע פוריה להתרבות.

הדרך לזהות מזיק זה היא פשוטה ביותר: ניעור צמחים הנגועים בעש הטבק יגרום לעלייה של “ענן” מעופפים לבנים קטנים דמויי אבק, שיעופו מיד מעל עלי הצמח העליונים. כנימה זו גורמת נזק משמעותי אם היא תתרבה בצורה מסיבית על הצמח, ולכן חשוב לשים לב שלא נשארים שרידים שלה על צמחים בריאים.

כנימה קמחית (Mealy Bug)

כנימה לבנה בעלת גוף אליפטי, המכוסה אבקה לבנה ומזכירה מעט כדור קטן של צמר גפן. כנימה זו פעילה כל השנה ופוגעת בדרך כלל בחלקים הבוגרים של הצמח, בייחוד בעלי הכותרת ובענפים המלאים במוהל הצמחים ממנו היא ניזונה.

בדומה לכנימת העלה, כנימה זו זקוקה לחום ולחות כדי להתפתח, ומפרישה טל דבש שעלול לגרום להתרבות של מזיקים אחרים. בנוסף, נוכחותה גורמת לחיוורון ונשירה מוקדמת של עלים, מה שעלול להוביל לעצירת התפתחות הצמח, והיא גם נשאית של מחלות ופטריות שונות.

תריפסאים

משפחת חרקים בעלי כנפיים הניזונים ממגוון רחב של צמחים ובעלי חיים על ידי ניקוב שכבת ההגנה החיצונית שלהם. בתנאים מתאימים, תריפסאים יכולים להתפתח בקצב מסחרר וליצור מושבות גדולות ומטרידות, אך ישנם מעט סוגים שלהם שקיימים בישראל.

תריפס קליפורניה

חרק קטן בעל גוף צר שאורכו מגיע עד 1.2 מ”מ, וצבעו צהוב ירקרק או חום שקוף. במצב מנוחה כנפי התריפס מונחות על גבו ויוצרות במקום המפגש פס כהה לאורך הגוף. 

בקצה הבטן של הנקבה הבוגרת בולט צינור ההטלה, ואצל הזכר נראות שתי נקודות קטנות כתומות. 

לתריפס 2 דרגות זחל, דרגת גולם ובוגר. מחזור החיים מביצה ועד בוגר הוא כ-15 יום בטמפרטורה של 25 מעלות. תריפסאים גורמים לנזק ישיר ועקיף לצמח הפונדקאי על ידי גירוד ומציצת מוהל הצמח.

אקריות (Spidermites)

אקריות הקורים, האקרית האדומה והאקרית הצהובה, הן המזיקות הגרועות והשנואות ביותר על מגדלי קנאביס ביתיים. הן מוצצות את מוהל תאי הצמח, בדרך כלל מצדו התחתון של העלה, תוך השארת נקודות בהירות זעירות הנראות גם מצדו העליון.

אקריות נראות כמו עכבישים שכמעט ולא ניתן להבחין בהם בגלל גודלם הזעיר – כגודלו של גרגר מלח. הדרך לזהות אקריות היא באמצעות מיקרוסקופ או זכוכית מגדלת. כמו כן, ניתן לראות קורי עכביש במיוחד בראש הצמח ועל הפרחים.

ריכוז גדול של אקריות על הצמח עלול לגרום להלבנת והתייבשות העלים ולהקטנת יכולתו של הצמח לבצע פוטוסינתזה, עד כדי הריגת הצמח. 

קימחון (Powdery Mildew)

פטריות טפילות המתפתחות על צמחים בעלי פרחים, שמסוגלות לשגשג על צמח הקנאביס גם לפני הגעתו לשלב הפריחה. קימחון היא אחת המחלות הקלות ביותר לזיהוי בגלל הסימנים הייחודיים שלה, אך היא גם מחלה שקשה מאד להיפטר ממנה.

הפגיעה של הקימחון באה לידי ביטוי בכתמים אבקתיים לבנים המופיעים על העלים והגבעולים. מחלה זו תוקפת בעיקר חלקי צמח צעירים, ובייחוד בעונות האביב והקיץ. ככל שהפטרייה מתפתחת, הכתמים האבקתיים גדלים יותר ומצטופפים יותר עד שכל העלה מכוסה, ומיד מת.

זבובי תסיסה (Fungus Gnats)

מדובר במשפחת-על של זבובים המכילה יותר מ-30 זנים שונים. רוב הזבובים נראים כמו חרק מכונף הדומה יותר ליתוש מאשר לזבוב, בעל עיניים אדומות גדולות, גוף שחור ושש רגליים דקיקות, וגודלו כ-2 עד 3 ס”מ. 

זבובי התסיסה הבוגרים אינם עושים נזק לצמחים מכיוון שהם אינם ניזונים מהם, אך הם מתחפרים במצע הגידול ומטילים בתוכו ביצים. הזחלים שיבקעו מהביצים יתחילו לאכול את השערות על שורשי הצמח, ויגרמו מהר מאד לפגיעות בלתי הפיכות.

זבובי תסיסה נמשכים ללחות גבוהה ולריקבון, ולכן מלבד הדברה ראויה עיקר המלחמה בהם מתבצע במניעת התנאים להתבססותם בחלל הגידול ובסביבתו. 

אם אתם מגדלים על מצע אדמה, חשוב לייבש היטב את המצע בין ההשקיות ולהוציא את הנגר מחלל הגידול. במידת הצורך רצוי לעבור להשקיה תחתית כך שהחלק העליון של האדמה יישאר יבש, או להגיע לאותה תוצאה על ידי ריפוד החלק העליון של המצע בשכבה עבה של פרלייט.

בנוסף, ניתן להשתמש במלכודות דבק הממוקמות סמוך לגזע, שיעזרו לכם לתפוס את מרבית הזבובים הסוררים ולהיפטר מהם.

פרדוניה (Spodoptera)

עש ממשפחת התנשמתיים, המכוסה בקשקשים חומרים היוצרים מעין זרים גדולים סביב העיניים, ומשווה להן צורה הדומה לעיני תנשמת.

נקבת הפרדוניה מטילה עשרות עד מאות ביצים על צמחים שונים, מהן בוקעים זחלים שצבעם ירוק בתחילה, ולאחר מספר מחזורים של השלת עור הופך לחום-אפור. 

על הזחלים יש כמה בליטות ומכל בליטה מבצבצת שערה שחורה. בלילה זחלי הפרדוניה מכרסמים את הצמח וביום מסתתרים בצד התחתון של העלים ובאדמה בקרבת הצמח.

עובש (בוטריטיס)

לחות גבוהה מדי בחלל הגידול יכולה להוביל לעובש בפרחים, שלמרבה הצער יהיה אפשר כנראה לראות רק בעת הקציר, זאת משום שבחלקים הפנימיים של הפרח מתקיים ‘תת אקלים’ עם לחות גבוהה עוד יותר שמגיעה גם עד ל-100%.

עיקר ההתמודדות עם עובש, אותו לא ניתן להדביר בשום חומר כימי שישאיר את הפרחים במצב סביר, הוא שמירה על לחות תקינה, טמפרטורה יציבה וסביבה נקייה בחלל הגידול.