לקראת 2018 – סיכום מצב מדינות הלגליזציה בארה”ב

עם תחילתה של שנת 2018, ישנן 8 מדינות בארצות הברית שכבר מקיימות לגליזציה מלאה של קנאביס לא רק לרפואה אלא גם למטרות פנאי. ההצלחות בשטח והרווח הכלכלי במדינות הלגליזציה מניחים את היסודות לעתיד בו מפה ירוקה תכסה את ארה”ב כולה, ואפילו התחזיות העגומות ביותר לגבי העתיד הן אופטימיות. סיכום מצב – כך נראית היום הלגליזציה בארה”ב:

שנת 2017 שנחתמה לפני כמה ימים סיכמה התקדמות נוספת במסע למען לגליזציה עולמית, או לפחות בכל מדינות ארה”ב, והראתה שוב כי כמעט מכל בחינה אפשרית – היכן שקנאביס חוקי בהכרח טוב יותר, הן לאזרחים והן למדינה עצמה כגוף מנהלתי. למרות החמרת המדיניות עליה הכריז התובע הכללי בארה”ב בסוף השבוע האחרון, הלגליזציה של צמח הקנאביס בארה”ב בהחלט נמצאת בכיוון של צמיחה והתרחבות.

לאחר מספר שינויים חוקיים שהגדילו את הרשימה מהשנה שעברה, כיום בתחילת 2018 ישנן 8 מדינות בארצות הברית בהן קיימת לגליזציה מלאה של קנאביס, והן : קולורדו, נבדה, וושינגטון, אורגון, קליפורניה, אלסקה, מסצ’וסטס, מיין וקולורדו, זאת בנוסף לעיר הבירה וושינגטון די סי.

כל מדינות הלגליזציה בארה”ב קיבלו על עצמן את החוקים החדשים בתהליך של משאל אזרחים והעלאת הצעת חוק להצבעה ציבורית, ובכל אחת מהן קיים מודל מעט אחר של חקיקה, המתיר או אוסר סעיפים שונים בנוגע לעיסוק עם קנאביס ותוצריו.

מה מותר, מה אסור, איך כל זה נראה בשטח ולאן הולכים הרווחים העצומים? ככה נראה מצב הלגליזציה במדינות ארה”ב בתחילת 2018:

קולורדו

מדינת קולורדו, מהמבוססות והוותיקות יותר במדינות הלגליזציה המותירה לתושביה ותייריה ליהנות מקנאביס חוקי כבר משנת 2014, גרפה מאז ועד היום רווחים בסך של קצת יותר מחצי מליארד דולרים בכספי מס. בעוד שהסכום הזה מורכב גם ממס על קנאביס רפואי, עיקר ההכנסות הללו מגיעות דווקא מהקנאביס שנמכר למטרות שימוש פנאי.

החוק בקולורדו מתיר לכל אדם מעל גיל 21 להחזיק על גופו עד 28 גרם של קנאביס, וכן לרכוש עד 28 גרם בכל רכישה בחנות חוקית. צריכת קנאביס בציבור אסורה אך בדומה למה שמתרחש באמסטרדם, במרבית המקומות התיירותיים במרכז העיר ישנו חופש מסוים אותו מאפשרת המשטרה. במקביל, ישנם ברים, מועדונים ומקומות ייעודיים רבים שפתחו את שעריהם במיוחד לקהל מעשני הקנאביס.

לפי מודל הלגליזציה של קולורדו, מיסוי קנאביס הנמכר למטרות פנאי גבוה בהרבה מזה המוטל על הקנאביס הרפואי, ומהווה את רכיב הרווח המרכזי לקופת המדינה, זאת למרות העובדה שגידול ביתי של קנאביס (עד 6 עציצים בוגרים לאדם) מותר בחוק. מרבית הקנאביס החוקי נצרך בלאו הכי על ידי תיירים שאינם בעלי דירה היכולים לגדל בבית, והרווחים העצומים נגרפים היישר למערכת החינוך ולמימון תכניות ממשלתיות נוספות.

מאז שינוי החוק ועד היום ההכנסות לקופת המדינה ממיסוי שוק הקנאביס עלו מדי שנה, מסף התחלתי של 76 מליון דולר בשנת 2014, ולמעלה מפי 3 מכך בשנה האחרונה, עם צפי לשבור שיא גם בשנה הקרובה. מעבר ליתרונות של הלגליזציה בהיבטים של ירידה בפשיעה ובריאות ציבורית, רשויות המדינה מצהירות בעצמן כי שינוי חוקי הקנאביס היה אחד הצעדים החיוניים והחיוביים שנעשו במדינה בשנים האחרונות.

וושינגטון

עוד אחת ממדינות הלגליזציה הוותיקות, בה עברה עוד בשנת 2012 יוזמה 502, שהתירה בחוק את השימוש בקנאביס למטרות פנאי. כמו בקולורדו, גם בוושינגטון החלו המכירות בפועל רק בשנת 2014, ומאז התעשייה פורחת בצורה משמעותית.

החקיקה בוושינגטון אמנם החלה מוקדם יותר משאר המדינות אך היא טרם הסתיימה, ולמעשה נמצאת כעת בהליכי גיבוש סופיים לקראת השנה הבאה. במשך השנים האחרונות הותר לכל אדם מעל גיל 21 לשאת על גופו עד 35 גרם של קנאביס, אך תיקון שנכנס לתוקפו בשנה האחרונה קבע את המכסה על 28 גרם בדומה לסטנדרט הקיים בשאר המדינות.

מוקדם יותר השנה קודמה בוושינגטון הצעת חוק חדשה המתירה גידול ביתי למטרות פנאי בסך של ארבעה עציצים לאדם, זאת בעוד מטופלי קנאביס רפואי בעלי רישיון לרכוש זרעים ושתילים ולגדל את הקנאביס שלהם בעצמם מבלי לעבור על החוק.

התוויות גידול חקלאיות ספציפיות שקיימות בחוק המדיני הופכות את וושינגטון למדינה הראשונה שדורשת ממגדלים מורשים הסמכה בגידול אורגני של קנאביס, ובנוסף ישנה מערכת תקינה מפורטת מאד הקיימת במדינה לניהול ותפעול מוקפד של המסחר החוקי בקנאביס. בזכות מערכת זו למשל, כבר עתה ניתן לרכוש קנאביס באמצעות ביטקוין, שאינו משמש היום לסחר חוקי במרבית מדינות הלגליזציה.

נבדה

מדינת נבדה, שטכנית תומכת בקנאביס כבר למעלה מעשור אך אישרה את הקנאביס הרפואי בין גבולותיה רק ב-2015, התירה ב-2017 לתושביה ומבקריה ליהנות מקנאביס חוקי לשימוש פנאי. בתחילת חודש יולי האחרון נפתחו דלתות חנויות הממכר למבוגרים מעל גיל 21, ועד כה כרבע מתושבי המדינה כבר הספיקו לחגוג על התענוג החדש.

לפי מודל הלגליזציה של נבדה, שהתבסס על זה שהכתיבה קולורדו, יכול כל אדם במדינה לרכוש בחנות ולהחזיק על גופו כמות של כ-28 גרם קנאביס, בנוסף לכ-3.5 גרם של חשיש, שמוגדרת לשימוש עצמי.

בשונה מקולורדו בה יכולים התושבים לגדל קנאביס באופן חופשי, בנבדה גידול ביתי של קנאביס מותר רק עבור תושבי המדינה המתגוררים במרחק שעולה על 40 ק”מ מחנות קנאביס, תחת הגבלת מספר העציצים למקסימום של 12 בכל בית (6 לאדם), וכן הוא מותר עבור מטופל רפואי שצורך זן קנאביס שאינו נמכר בחנות בסביבת מגוריו.

החוקים לגבי צריכת קנאביס בנבדה קפדניים, ואיתם גם האכיפה, ללא הקלות עבור תיירים. אפשר אמנם לרכוש קנאביס באופן חופשי, אך אסור לעשן אותו בשום מקום ציבורי, לרבות תוך רכב פרטי כאשר הוא חונה. מלבד חדרי מלון או אכסניות המתירים עישון בשטחם, תיירים לא יכולים לצרוך קנאביס בעיר כמעט בשום מקום. התכניות לעתיד הקרוב כוללות התרת עישון בשטח החנויות (במודל ‘קופישופס’), אך טרם החל להתקדם הליך חקיקה רשמי בנושא.

הרשויות בנבדה מטילות קנסות כבדים ועונשי מאסר על אנשים הנתפסים נוהגים תחת השפעת קנאביס, ובשונה משאר מדינות הלגליזציה אף נערכות בפועל פעילויות רבות של המשטרה לאיתור ותפיסה של נהגים כאלה. כל אדם הנתפס נוהג תחת ההשפעה נדון מיד לקנס של 2,000 דולר וזימון למשפט בגין קביעת עונש המאסר.

קליפורניה

מדינת קליפורניה הייתה הראשונה להתיר חוקית את השימוש בקנאביס רפואי, אי שם הרחק בשנת 1995. כבר באותה שנה כרבע מתושבי המדינה תמכו בצריכת קנאביס, הרבה מעל הממוצע בארה”ב באותה התקופה, וכיום למעלה משישים אחוזים מתושבי המדינה תומכים בצריכה חוקית של קנאביס.

בפועל, מדינת קליפורניה עוד לא אישרה באופן רשמי שימוש של קנאביס למטרות פנאי, אך החוקים החדשים (הצעה 64) כבר עברו באופן מלא בחוק והשינוי בשטח אמור להגיע בשבועות הקרובים. בינתיים, עד שיקבלו החנויות את היתרי המכירה למטרות פנאי, קיים במדינה שוק עשיר ופרוץ לחלוטין של קנאביס רפואי. קבלת רישיון ורכישה של קנאביס רפואי בקליפורניה (להוציא מחוזות מסוימים) היא פרוצדורה כל כך פשוטה וקלה שגם עבור תיירים עורכת לא יותר משעה, וניתנת לביצוע אפילו דרך האינטרנט.

כל אדם מעל גיל 21 יכול להחזיק על גופו עד 28 גרם של קנאביס או 8 גרם של מיצוי קנאביס מכל סוג, וכן לגדל עד 6 צמחי קנאביס בכל חלל פרטי ונעול המוסתר מעיני הציבור, גם אם אינו תושב המדינה. עם זאת, קיימות במדינה הגבלות רבות על צריכה ציבורית של קנאביס, שלא יכולה להתבצע למשל במרחק של פחות מקילומטר מבית ספר, גן ילדים או מעון יום, או בתוך רכב נוסע (גם עבור אנשים שלא נוהגים).

אז לגליזציה בשטח עדיין אין, אבל שוק רפואי מבוסס ועשיר דווקא יש, עם מאות חנויות חוקיות לממכר קנאביס ומוצריו לצרכנים בעלי רישיון. למעשה מכל מדינות הלגליזציה ניתן לומר שקליפורניה היא עדיין השוק הפתוח והירוק ביותר בארה”ב, ולמרות הגבלת הרישיון הוא גם הידידותי ביותר עבור תיירים.

אורגון

לגליזציית הקנאביס במדינת אורגון, שהחלה בפועל בסוף 2014 וחוגגת כעת 3 שנים מוצלחות ופוריות, היא אולי הדוגמא הטובה ביותר למודל לגליזציה שאינו מסתמך דווקא על תיירות אלא על חקיקה פנימית ורגולציה הגיונית של התחום במטרה לשלב אותו בחיי היום יום השגרתיים במדינה.

החזקה פומבית של קנאביס באורגון מוגבלת תחת אותו הרף של 28 גרם לאדם (מעל גיל 21), אך בניגוד למדינות אחרות מותר להחזיק גם עד 28 גרם של תמצית קנאביס (לא תוצרת בית), 10 זרעי קנאביס, מוצרים אכילים במשקל של עד 80 גרם או עד 5 שתילי קנאביס לא בוגרים, המיועדים לשתילה בבית. כמו כן, המרחב הביתי מוגדר עבור תושבי המדינה בתור “חלל פרטי”, בו מותר לאדם להחזיק בצורה חוקית עד 120 גרם של קנאביס.

מבחן צריכה אחראית שערכו הרשויות לשוק הקנאביס במדינה במטרה לבדוק את איכות האכיפה של החוקים כלפי צרכנים קטינים, מצא הצלחה בשיעור של 100% – לא הייתה חנות אחת אשר מכרה קנאביס לקטינים כפי שהם מוגדרים על פי החוק המקומי- גיל 21. למעשה, ההגבלות החדשות שהכניס הקנאביס לשוק פעלו טוב כל כך, שהמדינה שינתה את חוקי הטבק המקומיים והגבילה גם שם את גיל המכירה המותר ל-21, במטרה לייצר מדיניות צריכה אחראית בקהילה.

למרות שהיא עצמה לא נחשבת למדינה מתוירת במיוחד, אורגון הפכה בעקבות הלגליזציה ליעד תיירותי אטרקטיבי לשכנים שאצלם הקנאביס לא חוקי, וישנן אפילו עיירות שלמות שניצלו כלכלית בזכות חוקי הקנאביס, כמו עיירת האנטיגנטון שקרובה יחסית לעיר איידהו.

מלבד החקיקה הפנימית, נציגיה של מדינת אורגון בבית הנבחרים תומכים ביוזמה ללגליזציה פדרלית מלאה של קנאביס, הנמצאת כיום ברשימת הרעיונות האפשריים לשיקול עבור ועדות החקיקה של הסנאט.

אלסקה

מדינת אלסקה הייתה גם היא מהראשונות שאושר בהן קנאביס באופן חוקי, בתחילת שנת 2014, והלכה למעשה השימוש בקנאביס בתחומיה מוגן בחוק זכויות האזרח הבסיסיות מאז שנת 1975 ובחוק לטיפול רפואי מ-1998, אך פתיחת החנויות בה לא קרתה כל כך מהר והושלמה למעשה רק ב-2017. כיום, מדינת הפרא הטבעי של צפון ארה”ב מציעה לתושביה ומבקריה גישה חוקית, נעימה ונינוחה לקנאביס לשימוש עצמי למטרות פנאי, ואפילו את האפשרות היחידה בארה”ב לעשן קנאביס באופן חוקי מחוץ לבית.

החוק באלסקה מאפשר לתושבים ולתיירים מעל גיל 21 להחזיק עד (כ-28 גרם) ולגדל עד 6 עציצים, כש-3 בלבד מהם פורחים בו זמנית. צריכת קנאביס בציבור היא אסורה תחת קנס של 100 דולר, אך בניגוד לשאר המדינות שטרם מאשרות צריכה בשטח החנויות, באלסקה קיים מודל שכזה: רוכשים את הקנאביס בקופה, ויוצאים אל תוך לאונג’ עישון גדול בו ניתן לשבת בנינוחות ולצרוך את הקנאביס שנרכש, בדיוק כמו במרבית הקופישופס באמסטרדם.

אלסקה היא אולי הליברלית שבמדינות הלגליזציה, והתאמת מודל המכירות המיוחד שלה הוא רק חלק קטן מהמאמץ החקיקתי של נציגי המדינה למשוך תיירות נכנסת. בשל כך, שימוש עצמי בקנאביס הוא עבירה אליה הרשויות לא מייחסות חשיבות כלל, ולא סביר שמראש ייגש שוטר לאדם המעשן קנאביס גם אם זה עובר על החוק המקומי מבחינת אזור העישון.

כמו בשאר המדינות שהחלו למכור קנאביס חוקי עוד קודם, גם אלסקה חייכה חיוך גדול בסיכום שנת 2017, שהביאה עמה מכירות נרחבות ומעל מיליון דולרים בכספי מיסים. בדומה לקולורדו גם באלסקה משקיע הממשל את מרבית הרווחים במערכת החינוך, וכן בשאר תכניות לחיזוק השכבות החלשות בקהילה.

מסצ’וסטס

שנה אחת לאחר אישור הצעת החוק לצריכת קנאביס למטרות פנאי, וכמה חודשים לפני פתיחת דלתות החנויות, מדינת מסצ’וסטס נמצאת כיום ברגע משמעותי מאד בעיצוב עתיד השוק הירוק שלה. בעוד שהחזקה ושימוש עצמי בכמויות קטנות (עד 14 גרם) חוקיות במדינה, מכירה קמעונאית, בהעדר רישיון מיוחד שטרם הונפק, אסורה. מאחר והנפקת הרישיונות תחל רק לקראת אמצע השנה, הצפי הריאלי להתחלת המכירות הוא בחודש יולי 2018.

החוק החדש מתיר לגדל עד 6 עציצים בו זמנית, ובדומה לוושינגטון מעלה רף זה ל-12 עבור משק בית עם שני בני זוג, כאשר כמות האחזקה המותרת לצריכה עצמית עומדת על 28 גרם של תפרחת או עד 5 גרם של מיצוי קנאביס. ישנם חוקים ברורים לגבי אחסון הקנאביס, הן בבית והן ברכב, וגם חוקים המפרטים את אזורי הגידול שחייבים להיות מגודרים ומוגבלים לכניסה, כל זאת מתוך מטרה של הרשויות להיות מוכנות בפועל ליום הקרוב בו ייפתח רשמית המסחר החוקי בקנאביס.

הרשויות במדינה אמנם עמלות רבות על הנושא ואף פרסמו כבר מודל מיסוי לפיו יועברו הרווחים ממכירות הקנאביס לשלל תקציבים קהילתיים, אך כרגע טרם החלו המכירות בפועל.

מיין

המדינה המנומנמת שגובלת עם קנדה היא השניה בחוף המזרחי, יחד עם מסצ’וסטס, שהצטרפה לשורת הלגליזציה למטרות פנאי. כמו מסצ’וסטס, גם מדינת מיין עתידה לפתוח את דלתות חנויות הממכר ב-1/7/2018, ובעוד שקנאביס רפואי כבר חוקי במדינה מזה כמה שנים, עדיין עולות התנגדויות של השלטון המקומי למהלך של לגליזציה מלאה, בעיקר על רקע חוסר הבהירות של הגישה הפדרלית לקנאביס.

בחודש נובמבר האחרון הטיל מושל המדינה פול לה פייג‘ (Paul LePage) וטו על הצעת החוק ללגליזציית הקנאביס, מפאת חוסר הבהירות של הגישה הפדרלית לנושא, והדגיש שזה לא אחראי מצידו לקחת אחריות בנושא שבו הגישה הפדרלית עוד לא הכריעה בעצמה. עוד התייחס המושל לסוגיית בריאות הציבור והאחריות החברתית והלאומית שהוא נושא בה, ואמר שלא יקרה שום שינוי שלא יהיה מתוכנן בקפידה במלואו.

למרות שכל המסגרת לאכיפת חוקי הנהיגה תחת השפעה, הצריכה במקומות ציבוריים, והממכר לקטינים אינה מוכנה עדיין, התקשורת בארה”ב עדיין גורסת כי החנויות צפויות להיפתח בזמן. מכל מדינות הלגליזציה, זוהי היחידה שגורלה בפועל עדיין לא ידוע.

וושינגטון די סי

עיר הבירה וושינגטון די סי, שאמנם היא אינה מדינה אך בכל זאת נחשבת לאוטוריטה עצמאית ובעלת ספר חוקים משלה, אישרה לגליזציה של קנאביס למטרות פנאי יחד עם המדינות וושינגטון וקולורדו עוד בשנת 2014. למרות השינוי החוקי שנכנס לתוקפו בתחילת 2015, מכירות הקנאביס בעיר הבירה נסגרו לאחר זמן קצר במיוחד ועד היום לא שבו לפעול, בשל התנגדות של בכירי ממשל שקבעו כי לא ייתכן שעיר הבירה של האומה הפדרלית לא תהיה מחויבת לציית לחוק הפדרלי, שקובע כי קנאביס הוא סם מסוכן.

בהתאם לכך, מכירות קנאביס לכל מטרה שהיא אסורות בבירה, ומתרחשות רק בשוק השחור, במתכונת של “תרומות לקהילה” או במסווה של מתנות המחולקות לצד רכישות חוקיות אחרות.

עם זאת, צריכה של קנאביס או החזקתו שלא למטרות סחר הן חוקיות, למרות שבאופן עקרוני אין ולו מקור חוקי אחד בעיר בו ניתן להשיג קנאביס לצריכה. נכון לכיום לא ידוע אם ומתי ישובו המכירות לפעילות, אך עד אז נהנים התושבים והתיירים במדינה מהפירצה החוקית שלמעשה משאירה את הקנאביס ברחובות.