עזוב אותי מלגליזציה, יש דברים הרבה יותר חשובים

“עזוב אותי מליגליזציה, יש דברים כל כך הרבה יותר חשובים, זה לא מעניין” זו הייתה תשובתי אם הייתם שואלים אותי לפני שנה על עמדתי בנושא ליגליזציה או דה קרימנליזציה של סמים. ובאמת, הנושא הזה נשמע זניח, מול בטחון המדינה, חופש הביטוי, מכסי המגן, מיסים מטורפים, ושאר הנושאים העומדים ברומו של עולם. למי אכפת ממעצרים של סוחרי סמים? דעתי בנושא השתנתה לחלוטין בשנה האחרונה כאשר ראיתי מה קרה בקולורדו אחרי ליגליזציה.

ב28 למאי 2013 חתם מושל קולורדו ג’ון היקנלופר על הצעת החוק שהתקבלה לפני כן במשאל עם ההופכת את קולורדו למדינה הראשונה בארה”ב שמריחואנה ותוצריה חוקיים בה לחלוטין, ליגליזציה מלאה,תוך כשנה, מקרי הרצח ירדו ב67% ואחוז מקרי השוד ירד ב7%, אחוז האבטלה צנח מ7% ל6%. אחוז תאונות הדרכים צנח ולאחר שקולורדו עברה את תקרת הרווח המותרת למדינה ממיסים בכ 30 מיליון דולרים היא הודיעה כי תתחיל להחזיר כסף לאזרחיה, נשמע מדהים, לא?

האם זהו נס בלתי מוסבר? טעות סטטיסטית? צירוף מקרים? בשורות הבאות נראה את ההגיון שעומד מאחורי כך שהפסקת המלחמה בסמים מביאה לתוצאות אלו, כך שיובן שזה לא נס לא טעות ולא צירוף מקרים, דה קרימנליזציה תוריד את אחוזי הפשיעה ותביא לשגשוג בכל מקום שבו היא תוחל.

“לגליזציה של קנאביס בישראל והטלת מס עליו יניבו הכנסות בהיקף של כ-950 מיליון ש”ח בשנה, ויחסכו כ-700 מיליון ש”ח נוספים במשאבי אכיפה פלילית,” קובע מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים, “למעלה מ-18 אלף תיקים פליליים נפתחים מדי שנה בגין עבירות הקשורות בקנאביס – כ-70% אחוזים מהם בגין החזקה לשימוש עצמי,” אומר ירדן גזית, עורך המחקר. “אכיפת איסור השימוש, גידול קנאביס וסחר בקנאביס אחראיים ל-5.2% אחוזים מכלל התיקים הפליליים, 6.4% אחוזים מכלל התיקים המגיעים להכרעה בבית משפט ו-5.4% אחוזים מסך כל האסירים הפליליים בישראל.”

2 מיליארד דולר מהתקציב הפדרלי מושקעים מדי שנה ברשות למלחמה בסמים – ה DEA, כ 8 מיליארד דולר מושקעים מדי שנה ב FBI שחלק גדול מעבודתו היא גם כמובן מלחמה בסמים, ועוד לא דיברנו על התקציבים שכל מדינה מקצה למלחמה בסמים בשטחה. כאשר כוחות כל כך חזקים ועשירים מופנים לנושא כזה, ברור לחלוטין שאף אדם נורמטיבי לא ימשיך לסחור בסמים, היחידים שמהווים סוחרי סמים הם “כרישי הפשע” וכמובן שכמו כל סוחר מונופליסטי בכל שוק, ברגע שאותו פושע שולט בכל כך הרבה צרכנים במוצר שהם כל כך זקוקים לו, הכוח שאותו פושע צובר לעצמו הוא מטורף. יותר מזה, בשוק שחור יישוב סכסוכים נעשה בדרך כלל בכוח הזרוע מה שמוביל לעלייה במקרי רצח, שוד ופשע בכלל.  בנוסף, האמברגו מוביל בדרך כלל להקטנת היצע הסמים. שוק משוכלל שאחראי למחירים הנמוכים ולמוצרים האיכותיים שאנו רואים בכל שוק אחר איננו אפשרי, מה שמוביל ל”תחליפי” סם באיכות ירודה היכולים לעיתים אף לסכן חיי אדם ובד בבד מעודדים צרכנים נואשים לפנות לפשע כדי לממן את ה”תחביב”. המלחמה בסמים מפנה כל כך הרבה כוחות ומאמצים שהיו יכולים להיות מושקעים בדרכים הרבה יותר מועילות: מרכזי שיקום למכורים לסמים למשל, חינוך, בריאות, רווחה, או סתם להישאר בכיסם של האזרחים.

המלחמה בסמים היא מלחמה בטחנות רוח. הגיע הזמן להילחם במלחמה בסמים!