פחות זה יותר: מינון נמוך של קנאביס הוא אפקטיבי יותר

צריכת קנאביס שמתבצעת למטרות רפואיות רשמיות או לטיפול עצמי בכל מסגרת שהיא, יכולה להתבצע הרבה יותר טוב במינון המתאים מאשר תחת מטח של THC עודף. נטילה של קנאביס במינון נמוך על בסיס קבוע היא אפשרות טיפולית יעילה שלא תפיל אתכם מהרגליים, אבל כן תסייע לכם לייעל את הטיפול בצורה מרבית. איך זה עובד, ולמה זה עדיף על מינון גבוה? במאמר שלפניכם:

קנאביס, כמו כל דבר אחר בחיים פחות או יותר, צריך ליטול במינון הנכון. לא פחות מדי כך שלא ישפיע בצורה יעילה, ולא יותר מדי כך שלא יגרום לתופעות לוואי כמו סחרחורות והרגשת חרדה שפוגעות בהליך הטיפולי.

הסטיגמה לפיה צרכני קנאביס תמיד מעדיפים יותר ויותר קנאביס, וזקוקים לכמות הולכת וגדלה של חומר פעיל בקנאביס שלהם כדי ליהנות מאותה השפעה, גורמת לאנשים לחשוב שזוהי הדרך הטבעית עבור כל מטופל, אך בפועל מדובר בסטיגמה ולא יותר.

לדבריו של ג’ייק בראון, כתב לשעבר במגזין הקנאביס ‘The Cannabist’ שנסגר בשנה שעברה, ועובד במרפאה מורשית לחלוקת קנאביס בקולורדו, מרבית צרכני הקנאביס לא מחפשים את הזן שיעיף אותם הכי גבוה, או להכי הרבה זמן.

למעשה, הוא מספר כי הבקשה הנפוצה ביותר בקרב הלקוחות ובאופן כללי בקרב מרבית שוק הקנאביס החוקי בארה”ב, היה לזנים של קנאביס שלא יפיל אותם מהרגליים, ויתנו השפעה מתונה וממושכת של רוגע ונחת.

עם זאת, מאז 1980 מגדלים ממשיכים  לשלב בין זנים עם מינון גבוה של THC. על פי הרשות הלאומית לסמים בארה”ב, אחוז הTHC במריחואנה עלה מממוצע של 4% בשנות השמונים ל15% נכון ל-2012, וכעת הוא מגיע למקסימום של כ-30%, שהיה דמיוני לחלוטין בעבר.

עבור מרבית הצרכנים מינון גבוה של THC במריחואנה אינו מתאים, ממספר רב של בחינות. ברמה הטיפולית הוא אפקטיבי פחות ומהנה פחות, וכן מועד יותר להוביל לתופעות לוואי שליליות – בטווח הארוך והקצר כאחד. אז למה המגדלים ממשיכים לייצר זנים במינון גבוה? סטיגמה כבר אמרנו?

מאז שהחל השימוש בקנאביס – כמעט חמשת אלפים שנים – מטפלים ורופאים הכירו בחשיבותו של מינון מתון. הספר הראשון (שנקרא “הצמח”) שעסק ברפואה סינית, ופורסם בסביבות 2700 לפנה”ס, הזהיר מצריכה מוגזמת של זרעי מריחואנה, שיכולים “לגרום לאדם לראות שדים”, כינוי שניתן אז למקרים של חרדה קיצונית יותר.

כמובן, שיותר מידי קנאביס לא באמת יכול לגרום לכם לראות שדים או לגרום לכם למוות, אך הנקודה היא שבמשך אלפי שנים היה ידוע כי צריכה של מינון נמוך עדיפה על מינון גבוה. אז איך זה בדיוק עובד?

האפקט הדו שלבי: למה פחות זה יותר

כבני אדם אנו מותנים לחשוב שאם קצת זה טוב, אז יותר יהיה טוב יותר, נכון? זה המצב רק במקרים נדירים. קנאביס, כמו חומרים רבים אחרים, מייצר אפקט דו שלבי, שפוגע בתיאוריה זו.

מה זה אפקט דו שלבי? תחשבו על אלכוהול. מה קורה לכם כשאתם שותים כוס אחת (או שתיים) של יין? אתם מרגישים נינוחים יותר, חברותיים יותר, וההשפעה היא מהנה. אבל אם תשתו יותר מידי אתם יכולים להפוך לאמוציונליים מידי, אגרסיביים, ואפילו לחלות.

זהו האפקט הדו שלבי בפעולה. מנות קטנות עד בינוניות מעוררות השפעה חיובית, ומנות גדולות מידי עושות בדיוק את ההפך, בעיקר באספקטים של חרדה.

האפקט הדו שלבי של קנאביס הוא עדין יותר מאשר באלכוהול, אבל בעל השלכות לא מבוטלות. מנות קטנות עלולות להפוך אתכם לרגועים ושמחים, אך יותר מידי THC יכול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי שלכם, ואפילו לגרום ללחץ או התקפי חרדה, כמו גם להגברת סימפטומים אחרים במקום שיכוכם.

חוקרים מאוניברסיטת סן דייגו ערכו ניסוי קליני שבחן את נושא המינון לעומקו, ובדומה למחקרים אחרים אישר כי קנאביס הוא יעיל בהפחתת כאבים – אך רק במינון מסוים.

ממצאי המחקר הראו כי מינון נמוך מדי של קנאביס לא הקל על הנבדקים, וכך גם המינון הגבוה מדי (שבכלל גרם לכאב מוגבר), אך לעומת זאת ההקלה המשמעותית ביותר נצפתה כאשר הם קיבלו מינון בינוני של התרופה.

מסקנה דומה עלתה ממחקר של חברת ‘GW Pharma’ אשר ערכה ניסויים קליניים ל”סאטיבקס”, ספריי שמכיל יחס שווה של THC ושל CBD.  המשתתפים במחקר קיבלו מינונים שונים של הטיפול, כאשר גם כאן המינון הנמוך הראה שיפור בתחושת המטופלים, ואילו המינון הגבוה החמיר את הכאבים שלהם. האפקט הדו שלבי הזה תועד במספר רב של מחקרים שעוסקים במגוון רב של בעיות בריאותיות בהן קנאביס מטפל ביעילות – החל מדיכאון ועד לטרשת נפוצה.

צרכנים מעדיפים מינון ממוצע של THC מאשר מינון גבוה

מחקר אחר, שנערך על ידי צוותו של דוקטור דונלד אברהמס, אונקולוג מסן פרנסיסקו, בחן 18 משתמשי קנאביס פעילים במטרה לערוך השוואה בין האפקט של עישון ואידוי קנאביס.

במהלך המחקר נמדדו תוצאות סובייקטיביות עליהם דיווחו המשתתפים, שקיבלו מינונים נמוכים, בינוניים או גבוהים של THC בצורה רנדומלית במהלך תקופת המחקר.

לאחר תקופת המחקר התבקשו הנסיינים להביע העדפה מסוימת לאחד מסוגי המינונים, ונמצא כי היו פי שניים שהעדיפו מינון בינוני על פני מינון גבוה, בעוד אף אחד מהנסיינים לא העדיף את המינון הנמוך.

לסיכום, הרבה קנאביס והרבה THC זה ממש לא מה שכל צרכני הקנאביס מחפשים, ולמעשה אם יותר צרכנים יהיו חשופים לקנאביס בעל מינון מתאים ומאוזן של חומרים פעילים, ייתכן מאד שגם הם יעברו לצרוך פחות.

ככל שקנאביס נכנס יותר ויותר למיינסטרים והצרכנים הקבועים מתחילים לבחור את הזן המועדף עליהם בהתאם להשפעות שאינן רק החוזק – כמו הטרפנים והריחות – רצוי שהמגדלים יתחילו לשים לב.

במקום שימשיכו לנסות ולעלות האחד על השני עם האובססיה להעלות את החוזק הפסיכואקטיבי של המריחואנה, כדאי שהמגדלים ירכזו את מאמציהם על יצירת מגוון רחב יותר של זנים עשירים במרכיבים הנוספים בצמח.