פניה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין

במדינת ישראל, יכול אדם להעצר ברחוב על פשע אחזקת סמים ובין החומרים המוגדרים כסמים נמצא צמח המריחואנה. אזרח יכול להסתובב ברחוב עם עציץ, חתיכת חשיש או דלק ביוכימי שאינו מזהם את הסביבה, וכתוצאה מכך, להיעצר על ידי משטרת ישראל ולהתחיל בהליך חסר תועלת לחברה שעלול להיגמר במאסרו של “הפושע” למספר שנים.

ב-2010, פנה עומרי גל אל משרד היועץ המשפטי לממשלה בנושא, הוא היה אז “קצין קרבי במילואים (פעיל), מנהל תחום ברשות ממשלתית, בעל תואר ראשון בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית”. בפניה הוא כתב: “המיסים אותם אני משלם משמשים על מנת לרדוף אותי ולהפוך אותי לעבריין- כשמעולם לא פגעתי במישהו”, והדגיש בפניי המשרד שאפילו הצבא משתתף: “יחידות מילואים של צה”ל משמשות לעצירת מעבר המריחואנה ממצרים לישראל (“מעריב”, 20.7.10)- פעילות שאינה ראויה ואינה שייכת לתחומי האחריות של צה’ל”. צבא הגנה לישראל, במימון הציבור בישראל, נותן יד להפליה כנגד צרכני צמח המריחואנה לשימושם הפרטי, יהיה אשר יהיה.

פניה למבקר המדינה- בזבוז לא פרופורציונאלי של כספי ציבור למען מלחמה במעשני קנאביס

בבמרץ 2013 פנינו שוב אל משרד המבקר בבקשה די יוצאת דופן , יוזמת המכתב ליועץ המשפטי לממשלה  המסתמך על תקדים של אי-אכיפת החוק נגד הומוסקסואלים אשר התקיים בישראל בניגוד להגיון נאור או תועלת חברתית…

זאת ועוד, למרות שמשטרת ישראל כבר קיבלה הנחייה משפטית בעבר, “חרף ההנחיות המשטרה לא מרפה ממעשני סמים קלים!!! רק ב-2012 נפתחו כ-23 אלף תיקים נגד צרכני קנאביס, 70% אחוז מהם היו על ‘שימוש עצמי’. את מחיר ההליכים המשפטיים האלה משלם הציבור”(הארץ 26.01.2014, יניב קובוביץ). מעבר לעבירה שמבצעת המשטרה (גוף הממומן על ידי אותה אוכלוסיה נגדה הוא פועל) כנגד ציבור שלם באוכלסויה, “עוד הגדילה המשטרה לעשות, ובמספר מקרים לא היססה להיכנס לבתיהם של אנשים, שמעולם לא פגעו במישהו, לערוך חיפוש בביתם ולדאוג שילווה אותם תיק פלילי על השימוש העצמי במריחואנה” (עומרי גל ממכתבו אל המבקר 2010).

לאחרונה המצב רק החמיר והסתבר לנו מצפייה בחדשות, שמספיק לה למשטרת ישראל, חשד סביר – ב”זו העבירה” כדי לפרוץ לביתם של שני עובדי היי-טק שכלל לא היו להם העציצים המדוברים. אחד השכנים  “חשד” מסיבותיו הוא שבבית מגדלים קנאביס, וזה הספיק למשטרה כדי לפעול לפרוץ לביתם.