מדוע כדאי להימנע מקנאביס במהלך גיל ההתבגרות?

יותר ויותר מחקרים מראים מדוע רצוי שבני נוער ימנעו מצריכת קנאביס בגיל צעיר, בו מתקיים תהליך בניית המוח. לטענתם, החומר הפעיל בקנאביס (THC) משפיע על ההתפתחות המוחית התקינה בשלב גיל ההתבגרות, ולכן עלול לפגוע במוחם של הצעירים ולגרום לנזקים קוגניטיביים. 

קנאביס הוא לא סם מסוכן, זאת האמת, אך מסתבר שעישון קנאביס בגיל צעיר עלול להזיק למוח הרבה יותר ממה שחשבנו. בשנים האחרונות חלה עלייה במספר מעשני הקנאביס בגיל העשרה, ולפי סטטיסטיקות עדכניות, כשליש מבני הנוער באירופה וארה”ב מנסים קנאביס לפני גיל 15.

למטפלת ג’ניפר גוליק (Jeniffer Golic) יש רק עצה אחת עבור נערים ונערות שמעוניינים להתנסות בקנאביס: “חכו קצת.” המוח בגיל העשרה אינו זהה למוחו של אדם מבוגר, כך מסבירים רופאים ומדענים. זוהי מעין גרסת בת – שונה, ועם זאת עדיין בבנייה.

לצריכת קנאביס יומיומית, גם אם מדובר בראש או בג’וינט אחד, עשויה להיות השפעה קריטית ומשמעותית על המוח לטווח הרחוק, במיוחד כשמדובר בצרכן שנמצא בגיל ההתבגרות ולא מעשן בגיר, כמו לדוגמה סטודנט בן 25, אישה בת 45 או פנסיונר בגיל הזהב.

גוליק טיפלה בכ-180 נערים ונערות המשתמשים בקנאביס על בסיס קבוע. לדבריה, המסר של “רק תגידו לא לסמים” אינו עובד. לעומת זאת, היא כן מאמינה שבני נוער צריכים לחשוב קדימה על ההשלכות של מה שהם עושים. “הם צריכים לדעת לאן הם נכנסים, ומה עשויה להיות התוצאה של הבחירות שלהם בגילאים הללו”, היא מסבירה.

ומה אומר המדע? מחקרים מראים כי שתיית אלכוהול מסוכנת פי 114 מעישון קנאביס. החומרים הקטלניים ביותר אחרי אלכוהול הם הרואין וקוקאין, ואחריהם טבק, אקסטזי וקריסטל מת’. אבל העובדה שהקנאביס פחות מזיק לא אומרת שאין בו סכנות.

“בני נוער אשר צורכים קנאביס על בסיס קבוע, לעיתים קרובות מתקשים בביצוע פעולות נוירו-קוגניטיביות וכמו כן, חלה ירידה בהתפתחות המוח שלהם”, אומרת ‘סיון קים האריס‘ (Sion Kim Harris), חוקרת במרכז לחקר ההתמכרויות לסמים בקרב בני נוער בבית החולים לילדים בבוסטון.

THC – לנו מותר, להם מסוכן. למה זה בעצם קורה?

“ה-THC, הלא הוא המרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס, מדכא את פעילותם של הנוירונים במוח בחלק הנקרא ה’היפוקמפוס‘ (Hippocampus), המשמש כ”מרכז הפקודה” לזיכרון ולמידה”, מתארת האריס. “לכן עם הזמן, וככל שהדיכוי נמשך, משתמשים כרוניים עשויים בסופו של דבר למצוא את עצמם עם היפוקמפוס קטן יותר, כלומר, מצב שבו המוח שלהם לא התפתח עד לגודלו הפוטנציאלי המלא.”

השפעת הקנאביס על גוף האדם מתרחשת באמצעות מערכת קולטנים מיוחדת הנקראת ‘המערכת האנדוקנאבינואידית‘. המערכת פרושה בשלל איברי הגוף כולל בעמוד השדרה והמוח, ואחראית לויסות הורמונלי תקין של תהליכים חיוניים.

הסיבה לכך, היא שה-THC מנצל את קולטני הנוירונים שמיועדים לקליטה של כימיקלים טבעיים במוח, כמו למשל האננדמייד (Anandamide). לכן למעשה, ה-THC מדמה את הפעולה של אותם כימיקלים באופן מלאכותי ובכך “מבזבז” את הקולטנים לחינם.

בגיל מבוגר, שינוי זה הוא בעל השפעה שולית, כך לפי מה שידוע היום לעולם המדע. עם זאת, בשלב המוקדם בחייהם של בני נוער צעירים, חסימת הקולטנים הללו עלולה לגרום לעיכוב בהתפתחות נוירולוגית.

בלי שאכטה בין הבגרויות – מהן הסכנות והשפעות הקנאביס על מתבגרים?

תהליך הבידוד והמסלולים החשמליים של המוח אינם מגיעים לשיא התפתחותם עד אמצע שנות ה-20, ולכן מוחם של בני נוער חשוף יותר להשפעות חיצוניות. יתרה מזאת, המוח בגיל העשרה מסתגל למצבים חדשים ולומד מהר יותר מאשר מוח של אדם בוגר – מה שאומר שבני נוער מצויים בסכנה גבוהה יותר לפיתוח התמכרויות.

בנוסף, כיוון שנוירונים אלה פחות פעילים, קשריהם החיוניים נשחקים, מה שעם הזמן גורם לירידה ביכולת לייצר זיכרונות.

תהליך הלמידה מתרחש לאורך כל חיינו, אבל בגיל ההתבגרות הוא קריטי וחיוני ביותר. כך שבעיות בלמידה ובקוגניציה, יבואו לידי ביטוי מאוחר יותר וישפיעו על אופן ההשתלבות בשלב הבגרות.

יתרה מזאת, בני נוער חשופים יותר לפיתוח מחלות נפש כתוצאה משימוש בקנאביס בשלב מוקדם מדי בחיים. על אחת כמה וכמה, אם קיימת במשפחתם היסטוריה של מחלות נפש. “השימוש בקנאביס מהווה גורם מזרז. ילדים מפתחים סכיזופרניה בגיל צעיר יותר משהוריהם או בני משפחה בגירים אחרים פיתחו”, אומרת האריס.

חלק מהחוקרים סבורים כי קשה לקבוע שקיים קשר ישיר בין שימוש בקנאביס לבין תוצאות חינוכיות ונפשיות, כיוון שמשתנים רבים ממלאים תפקיד במהלך תקופה קריטית זו. לעומת זאת, הם כן הגיעו למסקנה כי “התערבות כזו או אחרת בתפקוד הקוגניטיבי במהלך שנות ההתבגרות עלולה להפריע ליכולתם של המתבגרים לבצע באופן אופטימלי את מחויבותיהם בבית הספר ובמסגרות אחרות”.

ישנה תופעת לוואי נוספת לשימוש קבוע בקנאביס בגיל צעיר: בידוד לקוי של חוטי המוח. בידוד זה, המכונה ‘מיאלין‘ (Myelin), נוטה להיות בעייתי מבחינה מבנית בקרב אנשים שהשתמשו בקנאביס בגיל מוקדם. בעיקרון, המשמעות של בידוד לקוי היא בעיה בעיבוד הקוגנטיבי. המוח פועל באופן איטי יותר וקשה לשמור על מיקוד.

אור בקצה המנהרה – באיזה גיל בטוח יותר להתחיל לעשן?

למרות כל ההסתייגויות, חלק מהמחקרים הראו כי מתבגרים אשר התאפקו עד גיל 17 בטרם עישנו את הג’וינט הראשון שלהם, הראו יכולות ביצוע לימודיות זהות ליכולות של בני גילם אשר אינם מעשנים קנאביס.

למרות שאלו תוצאות חיוביות, יש לזכור שאותם מתבגרים כן חשופים למקורות מידע באינטרנט. הורים המעוניינים לדון עם ילדיהם המתבגרים על הנושא צריכים לזכור שחשוב להיות ריאליסטיים איתם ולא לשקר ולהקצין את הסכנות. חשוב לדבוק בעדויות שקיימות ולא להגזים בתיאור הגורמים השליליים של הקנאביס.

לפיכך, לא ניתן לומר להם “אם תעשנו קנאביס, אתם הולכים לפגוע במוח שלכם ולהרוס באופן מסיבי את החיים שלכם”. ולמה? כי הקנאביס אמנם מסוכן, אבל חשוב לזכור שבני נוער נחשפים לחומרים מסוכנים הרבה יותר.

לסיכום, עלינו להיות מציאותיים ולהסביר שנמצאו ראיות לכך שישנן מספר השפעות שליליות הקשורות לשימוש בקנאביס, במיוחד בגילאים מוקדמים. כך שאם הם מסוגלים להחזיק מעמד עד כמה שאפשר, או לפחות עד גיל 17, ניתן למזער את כמות הנזק ולהקטין את ההשפעות שעשויות להיות לקנאביס על המוח.