קנאביס ודת – ברכתו שהכל סבבה

קנאביס ודת – השימוש בצמח הקאנביס יכול להוביל לשינוי תודעתי של השקפת העולם בקרב אלו שמשתמשים בו. מאחר וקנאביס עוזר לנו להביט פנימה ולהירגע מכל מה שלא יהיה שנמצא שם, לא מפתיע שתרבויות רבות רואות בצמח כחלק בלתי נפרד מהדרך להארה:

הינדואיזם

האתהרוה ודה, אחד מקבצי כתבי הדת העתיקים המקודשים בהינדואיזם, נכתבה בין השנים 2000 – 14,000 לפנה״ס. קנאביס מתואר שם כאחד מחמשת הצמחים הקדושים, שנוצר מגופו של שיווה כדי לטהר את מי האוקיינוס ולייצור את סם החיים. בספרי ודה אחרים מסופר שכאשר סם החיים נשפך על האדמה, קנאביס צומח מטיפותיו. בהודו ונפאל נוהגים להשתמש בשלוש דרכי צריכה עקריות לקנאביס: באנג לאסי הוא משקה חלבי חריף, העשוי מהעלים והפרחים, גאנג׳ה הוא עישון של הפרחים וצ׳ראס מורכב מבלוטות השרף של הפרח.

פגאניזם גרמאני

לפי המיתולוגיה הנורדית, האנרגיה הנשית האלוהית של אלת האהבה, היופי והפוריות שכנה בצמח הקנאביס. האגדה מספרת שהאלה מאפשרת למהות האלוהית שלה להכנס לגוף של זה שעישן את פרחי הצמח. ״ההתחלה והסוף״ היה הכינוי של קנאביס והמפ, החלקים החשובים ביותר במעגל החיים, החל מהאמהות ועד המוות.

טאואיזם

הטאואיזם מוכר בסמל של היין ויאנג ומגיע מהמאה ה-4 בסין. בטקסטים טאואיסטים עתיקים קנאביס שימש ככלי טיהור ועזר להגיע למצב ״טבעי״ על ידי ויתור על רצונות אנוכיים וראיית היופי ובפשטות. התורה הטאואיסטית מדברת על הרמוניה ואיזון של כל הדברים ביקום.ואנו מסכימים, אין כמו הצמח להשרות הרמוניה ואיזון.

ראסטפארי

ראסטפארי היא הדת המחוברת ביותר לקנאביס, מהללת את הצמח ומשתמשת בו באדיקות בטקסים שונים. עישון קנאביס הוא מנהג קבוע שמשמש להגברת התודעה, להגברת הנאות החיים, רוגע והפגת אנרגיות שליליות.

יהדות

תגידו, איך היינו עוברים את ליל הסדר או ראש השנה בלי זה?