מאנצ’ מרפא: קנאביס רפואי יכול לסייע לטיפול באנורקסיה
עם כל האהבה הגדולה לקנאביס, מי לא מכיר את אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של התחביב הכיפי הזה? תחושת המאנצ’ המלווה אותנו בכל פעם שאנחנו נהנים עם הג’וינט שלנו, ופותחת לנו את התיאבון כמו אחרי צום ארוך. מסתבר שתופעת לוואי…
עם כל האהבה הגדולה לקנאביס, מי לא מכיר את אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של התחביב הכיפי הזה? תחושת המאנצ’ המלווה אותנו בכל פעם שאנחנו נהנים עם הג’וינט שלנו, ופותחת לנו את התיאבון כמו אחרי צום ארוך. מסתבר שתופעת לוואי זאת לא מביאה איתה רק דברים רעים, היא עשויה להוות טיפול יעיל עבור חולי אנורקסיה הסובלים מחוסר תאבון ותת תזונה.
אחד המאפיינים הבולטים של עישון קנאביס הוא המאנצ’, אשר מעלה בנו את השאלה: האם קנאביס עשוי לשמש לטיפול באנורקסיה ? נערכו מחקרים רבים בנושא טיפול בקנאביס במקרים של אנורקסיה וקחקציה (תת תזונה) בקרב חולי סרטן ואיידס.
עם זאת, אין הרבה מחקרים העוסקים בקנאביס כטיפול בסוג הנפוץ יותר של אנורקסיה: אנורקסיה נרבוזה. מצער כמה מעט מחקר יש בנושא, בהתחשב בכמות האנשים הסובלים מהמחלה ומההשלכות של מקרי האנורקסיה שנותרים ללא טיפול.
על פי האגודה הלאומית להפרעות אכילה (NEDA), כ-20 מיליון נשים ועשרה מיליון גברים עשויים לפתח הפרעת אכילה בשלב כלשהו בחייהם, כאשר אנורקסיה היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר.
בקרב בני נוער וסטודנטים, הסטטיסטיקות אפילו יותר מדאיגות: המכון הלאומי לבריאות הנפש מעריך כי 25% מהסטודנטים סובלים מהפרעת אכילה. ללא טיפול, התוצאות עלולות להיות הרסניות. אנורקסיה היא המחלה הפסיכיאטרית בעלת שיעורי התמותה הגבוהים ביותר (12.5%), כאשר 6% מתוכם מתאבדים.
מהי אנורקסיה נרבוזה?
על פי NEDA, אנורקסיה נרבוזה הינה “הפרעת אכילה חמורה ומסכנת חיים המאופיינת בהרעבה עצמית וירידה מופרזת במשקל”. אנשים הסובלים מהמחלה מאופיינים במשקל נמוך במיוחד, דיסמורפיה גופנית (תפיסה מעוותת של דימוי הגוף), אובססיה לספירת קלוריות וצורך מוגזם לשלוט בסביבתם.
כמו כן, הם גם נוטים לבסס את תחושת הערך העצמי שלהם על סמך משקל גופם וצורתו, סובלים מדיכאון ומתקשים למצוא תכלית והנאה בפעילויות יומיומיות רבות.
למה זה קורה – מה הם הגורמים לאנורקסיה?
מבחינה היסטורית ומחקרית, הגורמים לאנורקסיה קשורים לגורמים חברתיים-תרבותיים כגון טראומת ילדות או גישתם של בני המשפחה (והחברה באופן כללי) כלפי רזון והאדרתו. עם זאת, בשנים האחרונות נוספו עדויות חדשות ששמות דגש על הגנטיקה והגורמים הנוירוביולוגיים.
האם קנאביס רפואי יכול לטפל באנורקסיה?
הרעיון שקנאביס עשוי לסייע בטיפול באנורקסיה אינו מפתיע. אחרי הכל, הקנאביס ידוע לשמצה בשל תופעת המאנצ’, אבל המחקר שנערך על קנאביס כחומר מעורר תיאבון עבור אנשים הסובלים מסרטן או איידס הוכיח את יעילותו בשטח.
לעומת זאת, כאשר מדובר באנורקסיה נרבוזה, יש מעט מאוד מחקרים בנושא ולכן קשה יותר להוכיח את השפעותיו החיוביות. מספר קטן של מדינות מחשיבות אנורקסיה כתנאי זכאות לקבלת רישיון לקנאביס רפואי, אך מדינות רבות מתנות את הזכאות בבעיות שקשורות למחלה, כגון: ירידה בלתי מבוקרת במשקל, חרדות ובחילה.
כמו כן, בהתחשב בעדויות, במחקרים ובעובדה שהמערכת האנדוקנבינואידית אחראית בין השאר על וויסות הרעב ומשפיעה מאוד על התיאבון, טיפול באנורקסיה באמצעות קנאביס בהחלט מתקבל על הדעת.
מחקר שנערך בשנת 2011 בבלגיה הראה כי מאחר וחוסר האיזון במערכת האנדוקנבינואידית בולט מאוד בקרב הסובלים מהפרעות אכילה, פיתוח טיפולים מיוחדים המבוססים על קנבינואידים ספציפיים (המכוונים למערכת האנדוקנבינואידית) עשוי להוות ערך טיפולי רב.
המחקר טוען כי שימוש בקנבינואידים הנכונים עשוי לסייע בתיקון ליקויים ונזקים שנגרמו למערכת האנדוקנבינואידית, תוך סיוע למטופל להשתקם ולהחלים. עם זאת, חשוב לציין כי מדובר במחקר יחסית מצומצם, ונדרש חקר נוסף בתחום.
בשנת 2014, חוקרי מוח אירופאים ערכו ניסוי ביונקים המציע הסבר פוטנציאלי נוסף לסיבה שקנאביס (או THC בפרט) מהווה טיפול יעיל באנורקסיה. הסובלים מאנורקסיה מאבדים את היכולת להפיק הנאה מפעילויות שונות, במיוחד מאכילה.
החוקרים מצאו כי האופן בו ה-THC מפעיל את הקולטן CB1 של המערכת האנדוקנבינואידית, מעלה את רמות ההנאה מפעולת האכילה ומגביר את הרגישות לריחות וטעמים.
כמו כן, ניסוי שנערך במרכז להפרעות אכילה בדנמרק בעזרת דרואנבינול, הצורה סינתטית של THC, סיפק נתונים מעודדים, אם כי מדובר בניסוי קטן יחסית (כולל קבוצת ביקורת) בו השתתפו 24 נבדקים בלבד.
החולים שקיבלו דרונאבינול הצליחו לעלות כ-700 גרם יותר מהחולים שקיבלו פלצבו. החוקרים ציינו כי הטיפול היה נסבל וכלל מעט מאוד תופעות לוואי.
כמו כן, החוקרים המשיכו את המעקב אחר המטופלים בשנה שלאחר תחילת הטיפול, ונראה כי אותם מטופלים נמצאים במגמת עלייה ועדיין משפרים את הרגלי התזונה שלהם, מבלי להראות סימני התמכרות או בעיות נסיגה.
המיינסטרים מתנגד – הרפואה הקונבנציונלית עדיין לא השתכנעה
למרבה הצער, הקהילה הרפואית טרם השתכנעה. לדברי תמרה פריור, מנהלת המחקר הקליני במרכז להפרעות אכילה בדנוור, קולורדו, אנשים הסובלים מאנורקסיה מסרבים “להיכנע” לפיתוי האכילה, ולכן גירוי התיאבון שלהם לא בהכרח יצליח להתגבר על הנושאים הנוירוביולוגיים המעורבים בהפרעה שלהם.
עם זאת, לדברי פריור, “מריחואנה עשויה להיות כלי מועיל עבור חולים מסוימים, בשילוב עם טיפולים נוספים”, כאשר שיטת הטיפול הנפוצה ביותר היא טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), שהוכיח את יעילותו בסיוע לסובלים מהפרעות אכילה.
כמו כן, לעתים קרובות אנורקסיה מלווה בהפרעות פסיכיאטריות נוספות, במיוחד בהפרעות הקשורות בחרדה. בעוד שקנאביס עשוי לטפל במצבים של מחלות נלוות, האם ההקלה שהמטופל חווה מהסימפטומים (כגון נדודי שינה או חרדה) עשויה להגדיל את הסיכון שלו לפתח תלות? מצד שני, האם זנים שעשירים ב-CBD ואינם פסיכואקטיביים, עשויים להקל על מצבו באותו האופן תוך צמצום הסיכון לתלות?
על אף שהרפואה הקונבנציונלית מסרבת להכיר באנורקסיה כתנאי זכאות לקנאביס רפואי, אין מחסור באנשים שטוענים שהקנאביס סייע להם להתגבר על אנורקסיה. שרה (השם המלא שמור במערכת), מטופלת קנאביס מלוס אנג’לס, מספרת שהיא נאבקת מזה שנים באנורקסיה. הרופאים רשמו לה תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שלדבריה סייעו לה, אבל לא עזרו לה להחלים לגמרי.
“ניסיתי במשך שנים להתגבר על אנורקסיה ובולמיה. עבורי, המחלה הייתה דרך למלא את הצורך שלי לזכות בשליטה על חיי. אף פעם לא הייתי טיפוס מעשן, אבל כשנזכרתי במאנצ’ שהקנאביס גורם – החלטתי לנסות”. מספרת שרה. “זה עבד מצוין. הפכתי להיות פחות מודעת לעצמי, שיחררתי מהאובססיה שלי לספירת קלוריות, וחזרתי ליהנות שוב מאוכל”.
שרה טוענת כי הקנאביס סיפק “פתרון קצר טווח לבעיה ארוכת טווח”. היא מספרת שאחרי חצי שנה בלבד היא ניצחה את האנורקסיה, וכיום היא מעשנת רק מדי פעם. “לא לגמרי התגברתי על בעיות דימוי הגוף שלי, וזה לעיתים מהווה בעיה ברגעים אינטימיים עם בן זוגי. אבל לפחות מצאתי תרופה שעוזרת לי לשחרר את החרדות ומקרבת בינינו”.
בעוד שהקנאביס עשוי להוות טיפול יעיל לאנורקסיה, הוא לא צריך לקבל מעמד של תרופת קסם. הקנאביס משחק תפקיד חשוב בהחלמה ובשיקום המערכות. עם זאת, בהתחשב בחומרת המצב ובשיעורי התמותה הגבוהים, ייעוץ מקצועי ותמיכה בקבוצה או באופן פרטני הכרחיים לא פחות לתהליך ההחלמה.
העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה (IAED), משמשת כגוף רב תחומי המאגד בתוכו את הפעילות הקלינית והמחקרית בהפרעות אכילה בישראל, ומספקת עזרה והכוונה עבור אנשים הסובלים מהפרעות אכילה ומשפחותיהם.
יש זמן עד שהרפואה הקונבנציונלית תתחיל לראות בקנאביס חלק מתוכנית הטיפול הפורמלי באנורקסיה, אבל כל עוד המחקרים ממשיכים לשפוך אור על הנושא – זה רק עניין של זמן עד שגם אנורקסיה תזכה לתוקף חוקי לקבלת זכאות לקנאביס.
חשוב לציין כי לפני שמתחילים טיפול בקנאביס, מומלץ להתייעץ עם רופא ולבחון את היתרונות והחסרונות של הצמח. כמו כן, יש לזכור כי למינון, זנים ושיטות צריכה (עישון, אכילה, אידוי, שמן ועוד) יש יכולת להשפיע על אפקטיביות התרופה. לכן יש מצב שתצטרכו לערוך קצת ניסוי וטעייה עד שתמצאו מה עובד הכי טוב עבורכם.