“48 שעות לחיות” – איך קנאביס רפואי הציל פעוט מלוקמיה
לנדון רידל הוא אחד הילדים מטופלי הקנאביס הרפואי המפורסמים ביותר בעולם, לאחר שטיפול בשמן קנאביס הציל את חייו ועזר לו לנצח מקרה קשה של לוקמיה. במקום 48 שעות שנתנו לו הרופאים לחיות, הקנאביס מחזיק את רידל בריא ובמצב הפוגתי כבר…
לנדון רידל הוא אחד הילדים מטופלי הקנאביס הרפואי המפורסמים ביותר בעולם, לאחר שטיפול בשמן קנאביס הציל את חייו ועזר לו לנצח מקרה קשה של לוקמיה. במקום 48 שעות שנתנו לו הרופאים לחיות, הקנאביס מחזיק את רידל בריא ובמצב הפוגתי כבר למעלה מ-4 שנים, לאחר שאמו היגרה איתו לקולורדו למען הטיפול. “ראיתי את התוצאות המדהימות האלה, שבפועל מנעו את הצורך בטיפולים נוספים,” היא מספרת.
קנאביס ידוע בתור צמח בעל סגולות רפואיות משמעותיות – שחלקן אף מוכרות רשמית על ידי ארגון הבריאות העולמי והאו”ם – אך עד היום ישנם מטופלים רבים, בישראל כמו גם במדינות רבות אחרות, שמתקשים להשיג רישיון לטיפול בו.
לנדון רידל (Landon Riddle), ילד בן 7 מיוטה, ארה”ב, הוא אחד הילדים המפורסמים ביותר שמטופלים כיום בקנאביס רפואי בארה”ב. סיפורו של רידל הוא סיפור על פעוט חולה לוקמיה ואם חד הורית אמיצה, שראתה את בנה גוסס אט אט לנגד עיניה, והחליטה לא לעמוד מנגד ולעשות מעשה. חרף התנגדותם של הרופאים ורשויות הרווחה, היא הלכה עם תחושת הבטן שלה, עברה על החוק, וסיכנה את המשמורת על בנה, והכל על מנת להציל את חייו.
האבחנה: “48 שעות לחיות”
הכל התחיל בספטמבר 2012. לנדון, אז בן שנתיים, התגורר עם אמו, סיירה רידל (Siera Riddle), ביוטה, ארה”ב. יום אחד הוא סבל מכאבי גרון ובלוטות לימפה נפוחות, אך הרופא בחדר המיון אליו הגיע קבע שמדובר בווירוס ושלח אותו הביתה.
כעבור יומיים, בית השחי שלו החל להתנפח, ואמו המודאגת לקחה אותו שוב לרופא. “הם חשבו שזה או וירוס או זיהום בבלוטות הלימפה, אז נתנו לנו מרשם לאנטיביוטיקה, היא מספרת.
לאחר מספר ימים נוספים של ייסורים וכאב, במהלכם הספיקה הנפיחות להתפשט גם לאזור המפשעה, הבטן והגרון, הם קיבלו את האבחנה המפחידה: לנדון לוקה במקרה אנוש של לוקמיה מסוג ייחודי, ויש לו סיכוי של 8-10% לשרוד את היומיים הקרובים. “רוב הסיכויים שנותרו לו 48 שעות לחיות,” אמר הרופא המטפל לאם ההמומה.
לנדון סבל מלוקמיה לימפוציטית חריפה (ALL), או אם תרצו, שילוב של סרטן הדם וסרטן מח העצם, שנחשב לסרטן השכיח ביותר בקרב ילדים. בהתאם לאבחנה, הרופאים מיד פתחו בסדרה של טיפולי כימותרפיה אגרסיביים, וקבעו לו תכנית טיפול מיוחדת של 4 שנים, אך בכל זאת הבהירו לאמו שסביר להניח שגופו הקטן לא ישרוד את הטיפולים.
לאחר חודשיים של כימותרפיה, לנדון נחלש מאוד ולא היה מסוגל לאכול. לדברי אמו, ברוב הימים הוא בקושי הצליח לקום מהמיטה והקיא כ-50 פעמים ביום. נוסף על כך, לנדון פיתח גם נוירופתיה – סימפטום של נזק עצבי שעשוי לגרום לחולשה, קהות חושים, וכאב בגפיים, מה שמנע ממנו ללכת באופן תקין. ככל שהימים חלפו, רופאיו החלו לאבד תקווה, ולא ראו שום אלטרנטיבה אחרת מלבד להמשיך עם הטיפולים ולקוות לנס.
והנס אכן הגיע. באחד הימים, סבתו של לנדון, וונדי רידל (Wendy Riddle), הציעה לאם המיואשת לבחון את אופציית הטיפול בשמן קנאביס‘ עם דגש על תמציות CBD.
הדילמה – סם מסוכן או תרופה?
סיירה העלתה את כל חששותיה באוזנם של הצוות הרפואי שטיפל בבנה בבית החולים ביוטה, בעוד מצבו של לנדון המשיך להחמיר עקב תופעות הלוואי הקשות של טיפולי הכימותרפיה והתרופות שקיבל.
בהיותה מכורה להרואין לשעבר, סיירה התקשתה לשאת במחשבה שבלתת לבנה קנאביס, מתוך מחשבה שמדובר בסם מסוכן ואסור. מאידך, הוא כבר נטל תרופות נרקוטיות כמו אוקסיקונטין ומורפיום – תרופות בעלות תופעות לוואי והשלכות רפואיות קשות.
“האוקסיקונטין גרם לו לכל כך הרבה סבל, שגם כאשר היה לו שיער, הוא היה מנסה לתלוש את שיערותיו מרוב כאב,” היא נזכרת.
בסופו של דבר היא הבינה שאין לה מה להפסיד והחליטה לנסות טיפול בקנאביס, אך היות וקנאביס רפואי אינו חוקי ביוטה, סיירה ואמה החלו לחפש נואשות אחר מדינה שתאפשר להם טיפול הולם ותציל את חייו של הילד.
תחילה הן חשבו לנסוע לקליפורניה או לאורגון, אך לבסוף המחקר שלהן הוביל אותן אל האחים סטנלי, בעלי חוות קנאביס רבות בקולורדו. ששת האחים למשפחת סטנלי נחשבים לחלק ממגדלי הקנאביס ויצרני התרופות הגדולים ביותר במדינה, וסיירה קיוותה שהם יוכלו להציע מזור היכן שהרפואה המודרנית כשלה.
באותה תקופה, חלק גדול מהקנאביס היה בעל אחוזים גבוהים של THC, המרכיב הפסיכואקטיבי שגורם למטופלים לתחושה של סטלה, אך במקביל גם מסייע להם עם מגוון תסמינים כגון כאבים ובחילה, אך האחים סטנלי פיתחו עוד שיטת טיפול מהפכנית למדי: זנים מעורבים שמשלבים תרכובת של THC ו-CBD, שאמורה להיות בעלת היתרונות התרופתיים האפקטיביים ביותר.
תרופה וקוץ בה
בתחילת שנת 2013, סיירה שכרה דירת חדר בקולורדו, קיבלה רישיון לקנאביס רפואי עבור לנדון והחלה לטפל בו באמצעות שמן קנאביס המכיל THC ו-CBD ברישיון שנרשם לו על ידי רופאה פרטית בקולורדו.
תוך ימים ספורים, לנדון החל להקיא פחות ופחות, ולבסוף קרה הבלתי יאומן: הוא חזר לאכול בכוחות עצמו, וחזר לעטות חיוך על פניו.
לא עבר זמן רב מתחילת הטיפול, וספירת הדם של לנדון (תאי דם אדומים ולבנים) גדלה באופן דרמטי, מה שהראה לצוות הרפואי כי מדובר בשינוי ביולוגי אמיתי ולא רק בהרגשה זמנית. חצי שנה לאחר מכן, עקב ההתקדמות בתהליך ההחלמה של לנדון, אמו החליטה להפסיק לחלוטין את טיפולי הכימותרפיה.
“ראיתי את התוצאות המדהימות האלה, שמנעו בפועל את הצורך בטיפולים נוספים,” היא מספרת, “אני חושבת שהכימותרפיה בשילוב עם הקנאביס גרמו להפוגה, ועכשיו הקנאביס מחזיק אותו בריא במצב הנוכחי.”
בניגוד לסיירה, הרופאים של לנדון בבית החולים לילדים בקולורדו, הזדעזעו מהרעיון. לטענתם, לצד ההשפעה הטובה שהביא עמו הטיפול בקנאביס, עדיין מדובר בטיפול משלים בלבד ולא בתרופה רשמית.
“נאמר לי בפה מלא, שאם אסרב לכימותרפיה, לא תהיה להם ברירה אלא לדווח עליי לרשויות הרווחה”, מספרת אמו.
נחושה שלא להמשיך להזין את בנה ברעלים הכימיים, רידל מצאה עורך דין שהסכים לייצג אותה, והחלה במאבק המשפטי מול בית החולים ומדינת קולורדו במטרה לקבל אישור לטיפול בקנאביס בלבד.
המאבק על הצמח:
“אף אחד כאן לא רוצה לפגוע בלנדון”, מסר עו”ד וורן אדסון, שייצג את האם במאבקה, לרשויות ולבית החולים. “כל רצוננו הוא לשפר את מצבו, אנחנו במעקב רציף אחר התהליך הרפואי, ואם הייתה עולה ולו האינדיקציה הקטנה ביותר לכך שהטיפולים גורמים לו יותר נזק מתועלת, סיירה לא הייתה מאפשרת לבנה לצרוך קנאביס”.
לדבריו של ד”ר סטיבן האנגר, מנהל המרכז לסרטן והפרעות הדם בבית החולים, שהגיב לדברים שמסרה סיירה דרך פרקליטה, לוקמיה הינה הגורם העיקרי למוות כתוצאה ממחלת הסרטן בקרב ילדים אמריקאים, אך שיעור ההישרדות של ילדים עם ALL (לוקמיה לימפוציטית חריפה) הוא מעל 90%, הודות לסדרת טיפולי כימותרפיה שמתפרשת על תקופה של שנתיים עד שלוש.
“בית החולים לילדים קולורדו הוא אחד המרכזים הגדולים ביותר בארץ שמטפל בילדים עם ALL, ובתוכו המרכז לסרטן והפרעות הדם עושה כמיטב יכולתו על מנת לעבוד בצמוד למשפחות בכדי לספק את הטיפול המתאים ביותר, תוך צמצום תופעות הלוואי והטבה מקסימלית באיכות החיים.” נכתב בהצהרה ששחרר בית החולים בנושא, לאחר שסרב להמשיך את הטיפול בשמן קנאביס בלבד. “כימותרפיה היא חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדים עם לוקמיה, זאת למרות שקיימים טיפולים משלימים שנועדו לעזור לחולים להתמודד עם תופעות הלוואי של הכימותרפיה, שחלקם שייכים לאפיק של רפואה אלטרנטיבית.”
“מריחואנה, או תמצית שמקורה במריחואנה, משמשת לעתים קרובות להפחתת תופעות הלוואי אצל מבוגרים עם סרטן,” טוען בית החולים בהמשך ההצהרה. “ישנן מספר תרופות שאושרו על-ידי ה-FDA וזמינות בשוק, המכילות קנבינואידים (הערה: סינטטיים) ומשמשות לטיפול במבוגרים וילדים עם סרטן, ולעתים קרובות אנו רושמים תרופות אלו”.
במאמץ למנוע מאבקים משפטיים, נפגשו רידל, אמה ועו”ד אדסון עם הרופאים האחראים על הטיפול של לנדון, ביחד עם נציגים מהמועצה לשלום הילד של רשויות הרווחה המדיניות, והרופאה הפרטית החתומה על רישיון הקנאביס של לנדון, ד”ר מרגרט גדה. סיירה, שכינסה את הפגישה, הפצירה במנהל בית החולים שירסן את האונקולוגים, שאיימו לקחת ממנה את בנה ולשלוח אותו לאומנה.
אותם רופאים ניסו להוכיח שרידל היא אם מזניחה, מתעללת ולא כשירה להורות, אבל היא ידעה שהיא יכולה לשכנע את העולם שבית החולים שגה כשמדובר בטיפול בבנה. לפי דברים שמסרה ד”ר גדה, המשפחה רצתה לדון בשיטות טיפול חלופיות ובתרופות שתופעות הלוואי שלהן לא יגרמו לילד סבל נוסף, אך הרופאים היו משוכנעים שיש לעשות את זה בדרך המקובלת שהם מכירים, מה שיצר עימות בין שתי תפיסות עולם שונות.
בסופו של המאבק ולמורת רוחם של הרופאים, הפסיק לנדון לקחת חלק בכל הטיפולים הקונבנציונליים, כולל הקרנות, כימותרפיה ותרופות אחרות, והמשיך ליטול רק את שמן הקנאביס באופן קבוע.
מאז ועד היום
לנדון עבר רק שנה אחת של טיפולי כימותרפיה במקום ארבע השנים שנקבעו לו, והפסיק ליטול את ערימת התרופות הענקית שרשמו לו כבר לפני יותר מ-3 שנים, אך למרות כל זאת הוא עדיין חי באושר עד היום ונמצא במצב בריאותי טוב יותר מזה שהיה בו מאז התפרצות המחלה.
לנדון לא החלים רשמית ממחלת הסרטן ולפיו דברים שמסרו רופאיו הוא נמצא עדיין במצב של הפוגה. בכל זאת, הרופאה שלו, ד”ר גדה, זהירה ואומרת שהיא לא יכולה להמליץ על קנאביס בתחליף מלא במקום כימותרפיה.
“כשמסתכלים על ילדים שעוברים את אותם הטיפולים ומשווים אליהם את לנדון, נראה שמצבו טוב בהרבה מן הצפוי”, היא אומרת. “נראה כי ל-CBD ישנה השפעה חיובית על מצבו, אבל אני חושבת שאנחנו עדיין חוקרים את דפוס ההתנהגות של המחלה, ויש לבחון כל מקרה לגופו. כשמדובר בסרטן, ניתן לדעת אם הטיפול אפקטיבי רק שנים מאוחר יותר.”
אמו מצד שני, בטוחה בליבה שהקנאביס הוא זה שהציל את ילדה, שהלך וגסס בטיפולי הכימותרפיה. “הקנאביס החזיר את החיוך אל פניו של לנדון. מצבו החל להשתפר בקצב מסחרר, ממש כאילו קרה נס! הוא חזר לחייך ולאכול שוב!”, היא מספרת.
“לבי יוצא אל האנשים שמונעים מילדיהם טיפול בקנאביס רפואי רק בגלל דעות קדומות, והולכים בעיניים עצומות אחר שיטות הטיפול המקובלות.” היא מסכמת את חוויתה. “באשר לאלה הנלחמים: תתכוננו למאבק של חייכם. ילד חולה הוא קרב בפני עצמו, אבל לקבל החלטה כזו חושף אותך לעולם שונה לגמרי. צריך לפתח עור של פיל, אינטואיציה חזקה, ולהקיף את עצמך בסביבה אוהבת ותומכת. אל תבזבזו זמן בלבדוק ולוודא שכל שאר התרופות עושות יותר נזק מתועלת.”
סבתו של לנדון, אומרת כי אין בהן חרטה על הדרך שעברו, ומוסיפה כי ימשיכו להילחם עוד שנים רבות, עד להכרה רשמית בתרופה הירוקה שהצילה את לנדון.
“זו לא רק מלחמה למען לנדון, זו מלחמה למען כל הילדים שנמצאים במצב הזה”, היא אומרת. “כאשר לנדון יגיע לגיל 15, אני רוצה שהוא ידע שעשינו כל שביכולתנו על מנת להציל אותו, ואני רוצה שעוד ילדים רבים כמוהו יוכלו לזכות בחיים ולדעת איזו תרופה עזרה להם להשיג את זה.”
