השקר הירוק – למה רישיון קנאביס עשה לי רק רע בחיים

אנשים מכל רחבי הארץ שחולים במחלות קשות והרות תופעות לוואי ומכאובים, תולים את תקוותם הרפואית ב”תרופת הקו האחרון” המפורסמת של משרד הבריאות – קנאביס רפואי – בדרך כלל בלי להבין את הקשיים והבעיות בדרך לאותו רישיון קנאביס נכסף. בתור מטופל בקנאביס רפואי ובעל רישיון שכזה, אני יכול לספר כי עד הרגע שהוא הגיע לידיי וגם לאחר מכן, הבנתי מה זה לעמוד בקו ואיך במקום תרופה ירוקה מוכרים לכולנו שקר ירוק.

הטור מאת: מוטי כהן

קנאביס רפואי הוא הפתרון לצרות שלך. למישהו המשפט הזה נשמע מוכר? לי, בתור אדם החולה בתסמונת כאב כרונית שעבר מסלול ארוך ביותר של מרפאות, רופאים פרטיים ומומחים מכל הארץ, המשפט הזה היה מהדהד בתודעה במשך תקופה ארוכה.

ההיכרות של עם עולם הקנאביס הרפואי הגיעה לאחר כמה שנים בהן הייתי מטופל בכל מיני תרופות נוגדות כאב וסטרואידים, שרבים מהם כשלו ונתנו לי בעיקר בעיות וסיבוכים במקום מזור ופתרונות.

בתקופה זה התוודעתי לסגולותיו הרפואיות של צמח הקנאביס והחומרים הפעילים שקיימים בו, ועל פי עצתם של חברים ומכרים שבעצמם קיבלו רישיון קנאביס רפואי, החלטתי להתחיל בעצמי את התהליך להוצאתו.

ובכן, כאן הסתיימו כל הצרות של בזכות התרופה הירוקה? לא ממש, ואפילו ממש לא. אפשר לומר שקנאביס, כפי שגיליתי בעצמי, הוא בהחלט פתרון לא רע לחלק מהבעיות שלי, אבל המערכת שאמורה לספק לי אותו התגלתה אולי בתור הבעיה הגדולה מכולן.

איך רישיון קנאביס עשה לי רק רע בחיים

הבעיות בדרך שלי אל עבר התרופה שכולם סיפרו לי שתעזור לי יותר מכל, התחילו כבר ממש בהתחלה. ברגע שניסיתי לברר עם משרד הבריאות מה אני צריך לעשות כדי להנפיק רישיון קנאביס, הבנתי שאין תשובה ברורה ואני צריך לחפש בעצמי אפילו את המידע הבסיסי ביותר.

חיפוש קצר ברשת הניב לי את התוצאה שצפיתי, ולפיה הבנתי שאני בהחלט עומד לצערי בקריטריונים החמורים שהעמיד משרד הבריאות לקבלת הרישיון. טופלתי בתרופות רבות במשך מספר שנים וחלק מהדרך עשיתי בכמה מרפאות כאב פרטיות, ולכן הבנתי שככל הנראה אוכל לקבל את הרישיון שלי בקלות.

הבנה זו הסתברה לי מהר מאד בתור טעות חמורה. קודם כל גיליתי שהמסלול המייסר שעברתי עד כה בניסיון כושל לטפל בעצמי אינו מספיק כדי לקבל בפועל את הרישיון, ולאחר מכן נאלצתי להכיר בעובדה נוראה: בגלל שהוא לא התבצע בצורה רציפה הוא לכאורה לא התבצע כלל, מבחינת הדרישה המקדימה להוצאת רישיון.

בשורה התחתונה, גיליתי שאני צריך להתחיל מחדש שנה שלמה של טיפול רציף במרפאת כאב, ולמרבה התדהמה גיליתי גם שאני צריך להתנסות מחדש לפחו בתרופה או שתיים שכבר ניסיתי בעבר, למרות שהן כשלו וכנראה יכשלו שוב. ולמה? בשביל לעמוד בקריטריונים.

שנת הטיפול הזו הייתה קשה מנשוא, ולמרות שניסיתי “להילחם במערכת” ולקצר את התהליך מספר פעמים, בסופו של דבר מצאתי את עצמי מטופל במשך שנה נוספת ומנסה את אותן התרופות הכושלות.

בסוף שנה זו, אחרי דרך ייסורים לא קצרה בכלל, הגשתי בקשה נוספת לקבלת רישיון קנאביס, והפעם נתקלתי בבעיה אחרת: חוסר הזמינות של היק”ר ומשרד הבריאות, שהופך כל תהליך של הגשת בקשה למסע ארוך של עשרות ימים. החלק הגרוע ביותר בתקופה זו היה הצורך המתמשך באותם טיפולים כושלים, אותם הייתי חייב לנסות ברצף עד לאישור הרישיון שלי, והעובדה שהמענה על הבקשה התעכב במשך למעלה מחודשיים רק החמיר את המצב.

עד כאן הגעתי למצב בו אני סובל התדרדרות קבועה ויומית במצבי הבריאותי ובעיקר במצבי הנפשי, במשך שנה שלמה שכולה רק למטרת עמידה בקריטריונים ההזויים, וכבר אז יכולתי להרגיש עד כמה הדרך לא תהיה שווה את המטרה. אבל בכל זאת, מאחר ואנשים חולים בדרך כלל נאלצים לבחור בכל אפשרות שמונחת בפניהם, המשכתי להילחם (למה בכלל צריך להילחם על תרופה?) על קבלת הרישיון.

לאחר סירוב נוסף לבקשה שלי (חוסר במסמכים ושאר בירוקרטיה) וחודש נוסף של המתנה וטיפול תרופתי כושל ונוראי, הצלחתי לקבל לבסוף את הרישיון הנכסף. הייתי מאושר לרגע או שניים, ואז הסתבר לי שגם כאן לא נגמרות הצרות.

הצרה הראשונה היא שקבלת הרישיון הותנתה במינון נמוך ביותר של 20 גרם לחודש (“תקופת ניסיון” של שנה) כאשר התוקף הראשוני שלו הוא בכלל חצי שנה בלבד, עד לבדיקה מחדש. כלומר, לא מספיק קנאביס ולא מספיק זמן כדי לטפל בשום דבר.

הצרה השנייה והחמורה יותר שהתבררה לי רק כשהיה כבר מאוחר מדי, היא שכעת במצב הנוכחי של שוק הקנאביס הרפואי, אין בכלל תרופה שזמינה למטופלים. מי שצריך שמן במינון נמוך יכול אולי למצוא את עצמו, אבל מי שזקוק לתפרחת יכול להסתפק במשהו גרוס ולא ברור שאולי היה פעם בצורה של פרח, או לבחור לחכות “עד שיהיו תפרחות” מה שנראה כרגע כעתיד ורוד ורחוק.

בסיכומו של דבר, הבנתי שלמרות שעברתי שנה של ייסורים, מכאובים וצרות רבות כדי לקבל את הרישיון הזה, הוא עושה לי רע גם אחרי שהוא הגיע לידיי. המסגרת של משרד הבריאות שנותנת לצמח תוקף חוקי היא מסגרת איומה שמתוכננת באופן גרוע ביותר שלא מתאים למציאות, ואני כלוא בתוכה מבלי למצוא באמת תרופה או אפילו פתרון משכך לכאביי.

רישיון קנאביס רפואי – שקר ירוק שמוכרים לאנשים שזקוקים למשהו אחד, ומקבלים במקום זה משהו אחר, מצומצם, מוגבל ומופלל, באיכות ירודה וללא שום הבטחה שמדובר בכלל בקנאביס טבעי. זאת לא תרופה, ואם הגעתי למצב שאני צריך “להתארגן” דרך דילרים עצמאיים שעושים לי טובה במחיר כי יש לי רישיון, האירוניה והבושה צריכות להיות ברורות לכולם.