מדיניות הקנאביס של השכנים

מדיניות הקנאביס של השכנים במדינות מוסלמיות אינו מעודד, ומגמות הלגליזציה או אי-הפללה העוברות על העולם המערבי נשארות בגבולות מדינות דמוקרטיות וליברליות. בניגוד לאיסור החמור נגד שתיית אלכוהול, באסלאם אין איסור מפורש על קנאביס. ולמרות זאת, במדינות מוסלמיות יש חקיקה וענישה מחמירה בנוגע לקנאביס כמו בתחומים אחרים הקשורים לחירויות הפרט, בין עם זה יחס לנשים, להט”ב, מיעוטים ועוד.

יש מדינות מוסלמיות בעלות גישה סלחנית יחסית בנוגע לצמח הקנאביס, כאשר אחת המדינות הבולטות היא פקיסטן הידועה בחשיש שלה. בפקיסטן יש מדיניות בלתי רשמית של אי הפללה ברוב האזורים, ואפילו הסדרה רשמית לגידול לצריכה פרטית. הסיבה להקלות הללו היא היסטורית ותרבותית, בגלל קהילות הסופים (מיסטיקנים מוסלמים) הרבות החיות במדינה שלהם מסורת ארוכה של שימוש בצמח, כמו גם אוכלוסיות המעורבבות עם הודים אשר עבורם השימוש בקנאביס נחשב ללגיטימי. גם באפגניסטן השימוש בחשיש מאוד רווח, בגלל שאין איסור מפורש בקוראן. ישנם דיווחים על חיילים מהברית הצפונית אשר עזרו לצבא ארה”ב במלחמתם בטאליבן שהיו לפעמים כל כך מסטולים באימונים ובקרב שלא היה מה לעשות איתם. אבל בואו נתקרב קצת לשכנים המידיים שלנו.

לבנון מפורסמת בחשיש שלה וממנה מייצאים חשיש לספק את הביקוש הרב בסוריה, עיראק ועד לפני מלחמת לבנון השנייה גם בישראל. בגלל מלחמת האזרחים בסוריה, למגדלי הקנאביס בלבנון  יש יותר עבודה. החיזבאללה שומרים על חלק משדות הגידול באזור בקאע שבמזרח לבנון. מעניין לציין שבעקבות המלחמה, מגדלים באזור בקאע טוענים ש ”החיזבאללה אוהב להשאיר את האזרחים עניים ואז להציע להם להצטרף ללחימה תמורת 500 דולר. אבל עכשיו אנשים שואלים את עצמם, ‘למה לי למות בסוריה, במקום לחיות את החיים הטובים ולגדל את החשיש בשדות?”. כמובן שכל עוד יש איסורים על הצמח במדינות שונות כמו בישראל, מי שיספק את הביקוש וירוויח את הכסף הגדול הם ארגוני טרור פשיעה.

מן העבר השני של גבולות מדינתנו הקטנה אנו מגיעים למצרים. לחוק המצרי היסטוריה מעניינת. לאחרונה יצאו מחקרים המערערים על כך שהאיסור על סמים כגון קנאביס החלו בארה”ב ומצביע דווקא על השלטון המצרי תחת המלך פואד הראשון, שיזם עם טורקיה ועוד כמה מדינות ועידה מיוחדת בחבר הלאומים (מה שלאחר מכן יהפוך לאו”ם) בתחילת שנות ה20, אשר הביאו למדיניות בינ”ל ראשונה האוסרת על שימוש בצמח הקנאביס. אגב, החוק המצרי הוא החוק החל ברצועת עזה והחמאס נוקט ביד קשה כנגד כל עיסוק הקשור בצמח, ואף אישר לא מזמן עונש מוות בנידון. כמו כל דבר אחר, גם כאן החמאס מאשים את ישראל והציונים שנוקטים ביד רכה מידיי נגד הצמח, מה שלטענתם משפיע על סביבתם לרעה.  

ומה קורה בגדה המערבית? נכון להיום הראשות הפלשתינית חתומה על הסכמי אוסלו, ולפי הסעיפים בפרק 4 היא צריכה לשתף פעולה בכל הנוגע לעצירת הפשיעה וזה כולל הברחה, סחר, ושימוש בסמים בלתי חוקיים. אם הצמח יהיה חוקי בגדה, הם יוכלו להעלים עין, ולהתמקד בסכנות ממשיות יותר לביטחון פנים. שינוי מדיניות קנאביס בגדה תכניס להם כסף רב שיוכל לעזור בכיסוי הגירעונות שלהם, וזה מבלי להזכיר את האפשרויות שייפתחו לתיירות. כמו בישראל, גם ברשות הפלסטינית שינוי מדיניות הקנאביס יעזור ליצור מקומות עבודה רבים וחדשים שיהוו אלטרנטיבה לתושבי הרשות על פני הצטרפות לארגוני פשע וטרור בדיוק כמו בלבנון.

חקלאות וטקסטיל הם רכיב משמעותי מהתעשייה והכלכלה הפלשתינית. כאשר צמח הקנאביס על  שימושיו הרבים בתעשיות אלה יוכל להגדיל את הצמיחה וליצר עוד מקומות עבודה. כפי שהזכרנו, הפגיעה בארגוני פשע וטרור פלסטינים שצוברים יותר כוח מכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית יפגעו בגלל שחלק גדול מהמימון שלהם מגיע מסחר לא חוקי בקנאביס. הנתונים אשר מתקבלים מבחינת הכנסות, השפעות חיוביות על הכלכלה והתמ”ג במדינות שעברו ללגליזציה הם מאוד חיוביים וכמובן גם לישראל יש אינטרס כלכלי ובטחוני מובהק לשינוי מדיניות קנאביס.

מאת אלעד פרסמן