קנאביס רפואי בארה”ב – רשימת המדינות המלאה

ארצות הברית היא כבר מזמן לא אומה המתנגדת באופן עקרוני לקנאביס, אפילו לא למטרות פנאי, ובשנים האחרונות הטיפול בקנאביס רפואי הפך לחוקי ואפילו מסובסד ומקודם במדינות רבות מחוץ לקליפורניה וקולורדו. הנה הרשימה המלאה של מדינות ארה”ב בהן מטופלים יכולים לקבל קנאביס רפואי:

קנאביס רפואי הוא טיפול יעיל ובטוח שמוכר על ידי האו”ם ומקובל במדינות רבות בעולם, בעיקר באירופה ובארה”ב, בהן כל אדם העומד בקריטריונים מסוימים יכול לקבל גישה חופשית וחוקית לקנאביס.

לעומת זאת, במהלך מרבית העשורים האחרונים קנאביס היה נחשב כסם מסוכן וממכר שאינו בעל תועלת רפואית, והיה מותר לשימוש באישור רופא רק בקליפורניה, כאשר מספר מדינות נוספות היו מאשרות לחולים סופניים לגדל בעצמם קנאביס בבית.

בשנים האחרונות נחקקו חוקים רבים בנוגע לשימוש רפואי בקנאביס כמעט בכל (46) מדינות ארה”ב – לטובה או לרעה – וכעת ישנן לא מעט מדינות שמתירות אותו באופן מלא או חלקי, גם לתיירים בעלי אישור בארץ מוצאם. לדוגמה, מטופלי קנאביס ישראלים המעוניינים לדעת באילו מדינות הם יכולים לצאת לחופשה מבחינת היתר חוקי לרכישת התרופה, או כאלו הנאלצים לשקול מעבר זמני או קבוע לחו”ל לצורכי טיפול בחסות הקשיים החדשים של רפורמת ליצמן.

להלן רשימת מדינות ארה”ב המתירות טיפול בקנאביס רפואי, ופירוט על הסטטוס החוקי והפרקטי של הטיפול הקיים בהן:

1. אוהיו – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (לא לתיירים)

במדינת אוהיו קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מספקים מורשים מטעם משרד הבריאות, ולא רשאים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות באוהיו מחמירות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי, ואין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס. עם זאת, ישנו חוק במדינה שקובע כי בקשתו של כל מטופל חייבת להיבחן בנפרד, ולכן לפעמים יש חריגות במקרים מיוחדים.

2. אוקלהומה – קנאביס רפואי במתכונת חופשית מאד (גם לתיירים)

במדינת אוקלהומה קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה וחופשית מאד, בה כל אדם חולה שלדעתו יכול להיעזר בקנאביס (אין רשימת התוויות), זכאי לקבל רישיון זמני לצריכה ובדיקה מול רופא.

הרשויות באוקלהומה מקלות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי, וכל אדם שרוצה להנפיק לעצמו רישיון קנאביס רפואי זמני יכול לעשות זאת בתהליך ליל ומהיר מול משרד הבריאות המקומי.

3. אורגון – קנאביס רפואי במתכונת לגליזציה (גם לתיירים)

במדינת אורגון, בה קיימת לגליזציה מלאה, קיימת גם מערכת קנאביס רפואי במתכונת חלקית, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מספקים מורשים, וכן רשאים לגדל אותה בעצמם בביתם הפרטי בלבד.

הרשויות באורגון מחמירות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי בהיבטים של מטופלים מחו”ל, ואין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס, או לרכוש קנאביס רפואי בדרך חוקית אחרת.

4. אילינוי – קנאביס רפואי במתכונת חלקית (לא לתיירים)

במדינת אילינוי קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת חלקית שדומה למודל המועדונים בברצלונה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מאיגודי מטופלים רשומים בעלי זכויות גידול ומכירה.

אף מטופל שאינו מקומי לא יכול להירשם לאיגודים הללו או לרכוש קנאביס בצורה חוקית בשטח המדינה.

5. אריזונה – מותר לצרוך, אבל אסור לקנות

במדינת אריזונה קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מספק מדיני שעובד ללא מטרות רווח, או רשאים לגדל בעצמם את הקנאביס בביתם הפרטי בלבד.

רשויות המדינה באריזונה מכירות ברישיון קנאביס מחו”ל, כך שמטופל ישראלי שייתפס עם קנאביס כנראה לא ייתקל בשום בעיה. עם זאת, מטופלים שאינם מקומיים לא יוכלו לקנות את התרופה שלהם במדינה, ולכן הדרך להשיג אותו היא רק בשוק השחור.

6. אלסקה – אי הפללה רפואית, לא לתיירים

החוק באלסקה אינו מגדיר קנאביס רפואי או את השימוש הטיפולי בו, אלא יוצר סוג של “אי הפללה רפואית”, בחסותה כל אדם שמשתמש בקנאביס או מגדל אותו בבית, פטור מאישום פלילי בתנאי שיש לו המלצה חתומה מרופא.

בצורה זו, כל מטופלי הקנאביס במדינה מוגנים מהחוק הפלילי, אך הגנה זו לא תקפה עבור תיירים. כמו כן, הרשויות באלסקה לא מכירות באישור קנאביס רפואי מחו”ל.

7. ארקנסס – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (גם לתיירים)

במדינת ארקנסס קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מספקים מורשים, או רשאים לגדל בעצמם את הקנאביס בביתם הפרטי בלבד.

רשויות המדינה בארקנסס מאפשרות לכל מטופל בקנאביס רפואי שמגיע לביקור, למלא טופס אישור אצל רופא (הרשמה חובה) ולקבל רישיון מקומי זמני שיאפשר לו לרכוש את התרופה בחנות חוקית. בעת הביקור כל מטופל יכול לשאת על גופו עד 50 גרם של קנאביס בלבד.

8. דלאוור – קנאביס רפואי במתכונת חלקית (לא לתיירים)

במדינת דלאוור קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת חלקית, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם ממרכז חלוקה מדיני אחד שפועל ללא מטרות רווח, אך לא יכולים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות בדלאוור מחמירות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי, ואין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס. כמו כן אין הכרה ברישיונות מחו”ל, ולא ניתן גם לרכוש קנאביס חוקי בדרך אחרת.

9. דקוטה הצפונית – קנאביס רפואי במתכונת חלקית (לא לתיירים)

במדינת דקוטה הצפונית קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת חלקית ומצומצמת יחסית, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם ממרכז חלוקה מדיני אחד שפועל ללא מטרות רווח, וכן רשאים לגדל אותה בעצמם בביתם הפרטי או בחצר.

הרשויות בדקוטה הצפונית מחמירות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי, ואין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס. כמו כן אין הכרה ברישיונות מחו”ל, ולא ניתן גם לרכוש קנאביס חוקי בדרך אחרת.

10. הוואי – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (גם לתיירים, בעיקר מארה”ב)

במדינת הוואי קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם דרך אחד מתוך כמה מרכזי חלוקה מדיניים וחנויות מסחריות, ויכולים גם לגדל אותה בעצמם בבית.

החוק הנוכחי בהוואי עדיין לא מאפשר למטופלים מחו”ל לקבל רישיון מקומי זמני לצורך חופשה, אך שינוי שכבר נכנס לתוקפו (Act 241) מאפשר לתיירים אמריקאים (ממדינות אחרות בארה”ב) לעשות כן, ומדי פעם נעשות חריגות גם לתיירים ממדינות אחרות.

11. וושינגטון – קנאביס רפואי במתכונת חלקית (לא לתיירים)

במדינת וושינגטון, בה קיימת לגליזציה תיאורטית (ללא מכירות חוקיות), קיימת גם מערכת קנאביס רפואי במתכונת חלקית, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם ממרכז חלוקה מדיני אחד שפועל ללא מטרות רווח, וכן רשאים לגדל אותה בעצמם בביתם הפרטי או בחצר.

הרשויות בוושינגטון מחמירות מאד עם תיירים המבצעים עבירות קנאביס, ואין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס. כמו כן אין הכרה ברישיונות מחו”ל, ולא ניתן גם לרכוש קנאביס חוקי בדרך אחרת.

12. ורמונט – קנאביס רפואי במתכונת לגליזציה (גם לתיירים)

במדינת ורמונט קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם ממרכז חלוקה מדיני שפועל ללא מטרות רווח, ספקים מורשים או חנויות קנאביס וכן רשאים לגדל אותה בעצמם בביתם הפרטי או בחצר.

הרשויות בוורמונט אינן מחמירות עם תחום הקנאביס הרפואי, אך נכון לכעת ועד שמכירות הקנאביס כחלק מהלגליזציה ייכנסו לתוקף, אין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה לרכוש קנאביס חוקי בדרך אחרת. עם זאת, השוק השחור פעיל וזול מאד במדינה, וניתן להשיג קנאביס איכותי במחיר נמוך יותר מהחנויות.

13. לואיזיאנה – שוק בתהליכי הקמה (בינתיים לא לתיירים)

החוקים בלואיזיאנה שנוגעים לקנאביס רפואי הם לא רק חדשים מאד (הגידול החל בחודש שעבר, והרישום בחודש הנוכחי) אלא גם כוללים בעיה מהותית בניסוחם (מרשם רופא, במקום המלצה כמו בשאר המדינות), ולכן מצבו העתידי של השוק עדיין לוטה באפלה.

לא ידוע עדיין מה יהיו ההגדרות כלפי מטופלים בעלי רישיון קנאביס מחו”ל, אך נכון לכעת אין דרך חוקית לרכוש קנאביס רפואי במדינה.

14. מיין – קנאביס רפואי במתכונת לגליזציה (גם לתיירים)

החוקים במדינת מיין הנוגעים לקנאביס רפואי הם רופפים במקרה הטוב, מאחר והדרישה לקבל רישיון מותנית ב”חוות דעת מקצועית” של “רופא או מטפל מנוסה” לפיה קנאביס יכול לעזור במשהו, כלומר שאין בעיה להשיג רישיון בתהליך מהיר במיוחד אחרי 5 דקות אצל רופא.

על כך נוספת העובדה שקיימת במיין לגליזציה מלאה, במסגרתה ניתן לרכוש קנאביס חוקי בחנויות מורשות מטעם המדינה, אך בכל מקרה יכול מטופל ישראלי להמיר את רישיונו לרישיון מקומי ללא בעיה ולקבל יחס מלא של מטופל קנאביס רפואי.

15. מונטנה – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (לא לתיירים)

במדינת מונטנה קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם דרך ספקים מורשים וחנויות מסחריות, וכן רשאים לגדל אותה בעצמם בביתם הפרטי בלבד.

הרשויות במונטנה אינן מחמירות עם תחום הקנאביס הרפואי וכמעט שלא אוכפות אותו בכלל, אך במקביל הן אינן מאשרות המרה של רישיונות קנאביס מחו”ל או טיפול בעזרת רישיונות זמניים.

16. מינסוטה – קנאביס רפואי במתכונת חלקית (לא לתיירים)

במדינת מינסוטה קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם דרך אחת משתי ספקיות הקנאביס שקיימות במדינה, אך לא רשאים לגדל אותה בעצמם בביתם הפרטי בלבד.

הרשויות במינסוטה אינן מאפשרות לאף מטופל מחו”ל לבצע המרת רישיון או לקבל רישיון זמני, ואין דרך להשיג קנאביס רפואי חוקי במדינה זו. כמו כן, לא קיים במדינה קנאביס רפואי בתצורת תפרחת, אלא רק מיצויים שונים.

17. מישיגן – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (גם לתיירים)

במדינת מישיגן קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם דרך ספקים מורשים וחנויות מסחריות, וכן רשאים לגדל אותה בעצמם בביתם הפרטי בלבד.

הרשויות במישיגן מתירניות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי, ומאפשרות לכל מטופל שמגיע מחו”ל לבצע “המרה” של רישיונו ולהעניק לו תוקף מקומי בעזרת אישור מרופא משפחה.

18. מסצ’וסטס – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (לא לתיירים)

במדינת מסצ’וסטס קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם דרך אחד מתוך כמה מרכזי חלוקה מדיניים שפועלים ללא מטרות רווח, אך לא יכולים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות במסצ’וסטס מחמירות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי, ואין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס. כמו כן אין הכרה ברישיונות מחו”ל, ולא ניתן גם לרכוש קנאביס חוקי בדרך אחרת.

19. מרילנד – קנאביס רק לתיירות רפואית מאושרת

במדינת מרילנד קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם דרך אחד מתוך כמה מרכזי חלוקה מדיניים שפועלים ללא מטרות רווח, מכוני טיפול באוניברסיטאות או חנויות מסחריות, אך לא יכולים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות במרילנד לא מכירות ברישיונות קנאביס רפואי מחו”ל, אך מטופל שמגיע למדינה לצורך הבלעדי של טיפול בקנאביס (אישור חתום מרופא ישראלי) במסגרת תיירות רפואית, יהיה זכאי לקבל רישיון זמני עד תום הטיפול.

20. נבדה – קנאביס רפואי במתכונת לגליזציה (גם לתיירים)

במדינת נבדה, בה קיימת לגליזציה מלאה, קיים גם שוק יציב של קנאביס רפואי שמפוקח על ידי משרד הבריאות, ופועל במודל כמעט חסר בירוקרטיה שמחייב כל מטופל להירשם פעם אחת בלבד לקבלת אישור.

הרשויות בנבדה מכירות ברישיונות קנאביס מחו”ל, ומכיוון שההרשמה למאגרי המידע המדיניים היא אינה חובה, כל תייר יכול לקבל קנאביס רפואי במדינה. עם זאת, בכל חנות קנאביס ברחוב יש מבחר רחב ומצוין, והכל חוקי בחסות הלגליזציה, כך שזה לא ממש משנה.

21. ניו ג’רזי – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (לא לתיירים)

במדינת ניו ג’רזי קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם דרך אחד מתוך שני מוקדי חלוקה מדיניים, אך לא רשאים לגדל אותה בעצמם.

החוק המקומי בניו ג’רזי אינו מאפשר הכרה ברישיון קנאביס מחו”ל, המרה שלו או הנפקה של רישיון זמני לתיירים, ולכן אדם שאינו תושב המדינה לא יכול להשיג בה קנאביס רפואי בצורה חוקית, לפחות עד הלגליזציה מתקרבת.

22. ניו יורק – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (לא לתיירים)

במדינת ניו יורק קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם דרך אחד מתוך חמישה מוקדי חלוקה מדיניים, אך לא רשאים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות בניו יורק אינן מחמירות עם תחום הקנאביס הרפואי, בעיקר לא עם התקרבות הלגליזציה, אך נכון להיום אין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס זמני.

23. ניו-המפשיר – מותר לצרוך, אבל אסור לקנות

במדינת ניו המפשיר קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מספק מדיני שעובד ללא מטרות רווח, או רשאים לגדל בעצמם את הקנאביס בביתם הפרטי בלבד.

רשויות המדינה בניו המפשיר מכירות ברישיון קנאביס מחו”ל, כך שמטופל ישראלי שייתפס עם קנאביס כנראה לא ייתקל בשום בעיה. עם זאת, מטופלים שאינם מקומיים לא יוכלו לקנות את התרופה שלהם במדינה וכמובן שלא לגדל אותה בעצמם, ולכן הדרך להשיג אותו היא רק בשוק השחור.

24. ניו-מקסיקו – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (לא לתיירים)

במדינת ניו-מקסיקו קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מאחד מתוך 53 ספקי הקנאביס הרפואי שקיימים במדינה, אך לא רשאים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות בניו-מקסיקו מחמירות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי, ואין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס. כמו כן אין הכרה ברישיונות מחו”ל, ולא ניתן גם לרכוש קנאביס חוקי בדרך אחרת.

25. פלורידה – קנאביס רפואי במתכונת חלקית (לעיתים אפשרי לתיירים)

במדינת פלורידה קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת חלקית, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם דרך אחד מתוך כמה מרכזי חלוקה מדיניים שפועלים ללא מטרות רווח, אך לא יכולים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות בפלורידה אינן מחמירות עם תחום הקנאביס הרפואי, ולראייה אין שום חוק ברור שקובע אם למטופל מחו”ל מותר או לא מותר לקבל קנאביס במרכז החלוקה. מטופלים שמעוניינים לעשות זאת צריכים לקבל אישור חריג מהרשויות, באופן פרטני.

26. פנסילבניה – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (לא לתיירים)

במדינת פנסילבניה קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת חלקית (ללא תפרחת או עישון בכללי), בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מאחת מחנויות הקנאביס הפזורות במדינה, אך לא רשאים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות בפנסילבניה מחמירות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי, ואין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס. כמו כן אין הכרה ברישיונות מחו”ל, ולא ניתן גם לרכוש קנאביס חוקי בדרך אחרת.

27. קולורדו – אין קנאביס רפואי, אבל יש לגליזציה

החוק בקולורדו אינו מגדיר קנאביס רפואי, מכיוון שזו הגדרה ישנה שנעלמה בעקבות הלגליזציה. מטופלים בעלי היתר מרופא מומחה יכולים לקבל אישור רפואי לצריכת קנאביס, אך מדובר בבירוקרטיה שנעשית לצורך מעקב רפואי והוזלת מחירים בלבד.

הרשויות בקולורדו אינן מכירות ברישיונות קנאביס מחו”ל, ומכיוון שההרשמה למאגרי המידע המדיניים היא חובה, אף תייר לא יכול לקבל קנאביס רפואי במדינה. עם זאת, בכל חנות קנאביס ברחוב יש מבחר רחב ומצוין, והכל חוקי בחסות הלגליזציה.

28. קונטיקט – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (לא לתיירים)

במדינת קונטיקט קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מספקים מורשים, אך לא רשאים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות בקונטיקט מחמירות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי, ואין שום אפשרות לאדם שאינו תושב קבע של המדינה להגיש בקשה לרישיון קנאביס. כמו כן אין הכרה ברישיונות מחו”ל, ולא ניתן גם לרכוש קנאביס חוקי בדרך אחרת.

29. קליפורניה – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (גם לתיירים)

החוק בקליפורניה (שכבר עברה ללגליזציה) דומה לזה הקיים באלסקה וקובע “אי הפללה רפואית”, כלומר שכל שימוש בקנאביס שנעשה למטרה רפואית ועם אישור רופא (אפילו בעל פה, גם רופא מישראל) נעשה במסגרת החוק.

למרות שהרשויות בקליפורניה לא מכירות ברישיון קנאביס מחו”ל, ההרשמה למאגרי המידע המדיניים היא לא חובה, וכל תייר יכול לקבל מכל רופא אקראי ברחוב אישור זמני לקנאביס רפואי, שיאפשר לו לקנות את התרופה בחנות חוקית.

30. רוד איילנד – קנאביס רפואי במתכונת מלאה (גם לתיירים)

במדינת קונטיקט קיימת מערכת קנאביס רפואי במתכונת מלאה, בה מטופלים שזכאים לרישיון לפי רשימת ההתוויות מקבלים את התרופה שלהם מספקים מורשים או מרכזי טיפול חינמיים מטעם המדינה, אך לא רשאים לגדל אותה בעצמם.

הרשויות בקונטיקט מחמירות מאד עם תחום הקנאביס הרפואי מבחינת אכיפה, אך כל מטופל קנאביס מחו”ל שרוצה לקבל רישיון זמני לטיפול ברוד איילנד, יכול לעשות כן אם הוא עומד בקריטריונים של רשימת ההתוויות המקומית. בשל התאימות ברשימה, מטופלים ישראלים יוכלו לעשות זאת בלי בעיה.

בנוסף ל-30 המדינות הללו, בהן קיימים חוקי קנאביס רפואי דומים לאלו הקיימים בישראל, ישנן עוד 16 מדינות בארה”ב המתירות רק שימוש בשמן CBD ללא תוספת THC בשום כמות. מדינות אלו הן: אלאבאמה, ג’ורג’יה, אינדיאנה, איוואה, קנטקי, צפון קרוליינה, דרום קרוליינה, וירג’ניה המערבית, מיזורי, טנסי, טקסס, וויומינג, יוטה, ורג’יניה, וויסקונסן ומיסיסיפי.

בכל המדינות הללו אין אפשרות לתיירים לקבל טיפול בקנאביס רפואי או אישור מדיני לכך, אך ברובן ניתן להשיג שמן CBD בחנויות ללא מרשם רופא, או במרשם רופא משפחה שגם תייר יכול לקבל, ולכן אדם חולה יכול למעשה לטפל בעצמו גם במדינות אלו.