VPD בקנאביס: טבלת טמפרטורה ולחות לפי שלב הגידול

VPD מחבר בין טמפרטורה ללחות ומספר לנו כמה חזק האוויר “מושך” מים מהעלה. במקום לרדוף אחרי שני מספרים נפרדים, אפשר להשתמש בו כדי להבין טוב יותר את קצב האידוי, את עבודת הפיוניות ואת התאמת האקלים לשלב הגידול.

טמפרטורה של 26 מעלות יכולה להיות נוחה לצמח בלחות אחת ומייבשת מדי בלחות אחרת. זו בדיוק הסיבה שמגדלים משתמשים ב־VPD — ראשי תיבות של Vapor Pressure Deficit, או בעברית: גירעון לחץ אדים.

VPD הוא ההפרש בין כמות אדי המים שהאוויר יכול להחזיק כשהוא רווי לבין כמות אדי המים שנמצאת בו בפועל. ככל שההפרש גדול יותר, כוח האידוי מהעלה אל האוויר חזק יותר. ככל שהוא קטן יותר, האוויר קרוב לרוויה ואידוי המים מהעלה איטי יותר.

למה VPD שימושי יותר מלחות לבדה

לחות יחסית משתנה עם הטמפרטורה. 60% לחות ב־20 מעלות אינם אותה סביבת אידוי כמו 60% לחות ב־28 מעלות. VPD משלב את שני הנתונים לערך אחד בקילו־פסקל (kPa), ולכן הוא נותן תמונה קרובה יותר לעומס האידוי שהצמח חווה.

ב־VPD נמוך מאוד, האוויר כמעט רווי. האידוי נחלש, תנועת המים והמינרלים בצמח יכולה להאט והלחות סביב העלווה נשארת גבוהה. ב־VPD גבוה מאוד, האוויר יבש ביחס לטמפרטורה: קצב האידוי עולה, והצמח עלול לסגור פיוניות כדי לצמצם אובדן מים.

מחקרים בסביבות גידול מבוקרות מצביעים על VPD כגורם מרכזי בוויסות הטרנספירציה, מוליכות הפיוניות ויעילות השימוש במים. מחקר בקנאביס עשיר ב־CBD הראה גם שלחות גבוהה מאוד, ולכן VPD נמוך מאוד, נקשרה לעיכוב בהתפתחות הפריחה ולריכוזי קנבינואידים נמוכים יותר בתנאי הניסוי. זה אינו אומר שקיים מספר קסם אחד לכל זן וחלל, אלא שיש ערך למדידה משולבת במקום להסתכל על לחות בלבד.

טווחי התחלה מעשיים לפי שלב

אלה טווחי התחלה, לא יעדים קשיחים. זן, עוצמת אור, מצע, זמינות מים, רמת CO₂, מסת העלווה וזרימת האוויר משנים את תגובת הצמח. אם משנים VPD, צריך לעקוב גם אחרי תדירות ההשקיה, משקל העציץ, טמפרטורת העלה וקצב הצמיחה.

דוגמה: 26 מעלות ו־60% לחות

ב־26°C לחץ האדים ברוויה הוא בקירוב 3.36 kPa. בלחות יחסית של 60%, ה־VPD של האוויר הוא בערך 1.34 kPa:

3.36 × (1 − 0.60) = 1.34 kPa

אבל העלה אינו תמיד בטמפרטורת האוויר. תחת תאורת LED ועלווה מאווררת, העלה יכול להיות קריר יותר. אם טמפרטורת העלה היא 24°C באותו חדר, ה־VPD בין העלה לאוויר יהיה קרוב יותר ל־0.96 kPa. לכן מדידת טמפרטורת עלה במד אינפרה־אדום יכולה לשפר מאוד את הדיוק.

איפה מודדים

את מד הטמפרטורה והלחות מציבים בגובה החופה, באזור מוצל יחסית שאינו מקבל רוח ישירה ממכשיר אדים או ממפוח. מד ליד הרצפה או ליד יציאת האוויר יכול להציג תנאים שונים מאוד מאלה שהעלים חווים.

בחלל גדול או צפוף כדאי למדוד בכמה נקודות: מרכז החופה, קצה החלל ומתחת לעלים. פערים גדולים מצביעים בדרך כלל על סירקולציה חלשה, על מקור חום נקודתי או על פיזור לא אחיד של הלחות.

איך מתקנים VPD בלי לרדוף אחרי המספר

• VPD נמוך מדי: מעלים מעט טמפרטורה, מורידים לחות, משפרים תחלופת אוויר או מדללים חופה צפופה. בפריחה, סופח לחות מתאים לנפח החלל יכול לעזור כשהאוורור לבדו אינו מספיק.
• VPD גבוה מדי: מורידים מעט טמפרטורה, מוסיפים לחות או מפחיתים זרם אוויר ישיר שפוגע בעלים. בשלבים צעירים אפשר להשתמש במכשיר אדים עם בקר לחות, תוך הרחקת הערפל מהעלים ומהציוד החשמלי.
• המספר קופץ: בודקים מחזורי מפוח, מזגן ומכשיר אדים. תנודות חדות פחות שימושיות מטווח יציב שנשמר לאורך זמן.

לפני שינוי אקלים, ודאו שגם ההשקיה מתאימה. VPD גבוה מגדיל לרוב את דרישת המים, ולכן חשוב להבדיל בין השקיית יתר לחוסר מים ולא להגיב אוטומטית רק לפי מראה העלים. את התמונה המלאה של המחזור אפשר לחבר למפת הדרך מזרע עד קציר.

טעויות נפוצות

• חישוב לפי טמפרטורת האוויר בלי לבדוק אם העלה חם או קר יותר.
• הצבת החיישן מעל גוף תאורה, מול מכשיר אדים או ישירות בזרם המפוח.
• שינוי טמפרטורה ולחות בבת אחת בלי לדעת איזה שינוי פתר את הבעיה.
• שמירה על VPD ״מושלם״ בזמן שהשורשים רוויים, המצע יבש או האור חזק מדי.
• התעלמות מהלילה: כשהאור כבה והטמפרטורה יורדת, הלחות היחסית עולה וה־VPD משתנה במהירות.

VPD הוא כלי אבחון ובקרה, לא ציון. הערך שלו מתחיל כשהוא מחובר למדידה נכונה בגובה החופה, לתגובה של הצמח ולשאר מערכות החלל.

מקורות: Amitrano ואחרים, סקירה על VPD בסביבות גידול מבוקרות; מחקר על לחות חופה בקנאביס; סקירה על תגובת הטרנספירציה ל־VPD.