חולים מספרים – ממתנגדת לתומכת
חולים מספרים – לרונית (66) קריירה עשירה בשירות הממסד. היא היתה סגן אלוף, ניהלה בית ספר ובמקביל היתה מפקחת משרד החינוך במשך 15 שנים, היום היא מרצה באוניברסיטה על חינוך דמוקרטי וכל מה שקשור לייעוץ ארגוני בישראל. היא מעידה על…
חולים מספרים – לרונית (66) קריירה עשירה בשירות הממסד. היא היתה סגן אלוף, ניהלה בית ספר ובמקביל היתה מפקחת משרד החינוך במשך 15 שנים, היום היא מרצה באוניברסיטה על חינוך דמוקרטי וכל מה שקשור לייעוץ ארגוני בישראל.
היא מעידה על עצמה כעל מישהי שתמיד היתה אנטי גראס, פחדה ״פחד מוות״ על ילדיה, התנגדה בכל תוקף ל”סמים האלה”. ובכל זאת, היא מגדירה את עצמה כאדם עם ראש פתוח.
לפני כשנתיים וחצי רונית חלתה בסרטן הריאות, לאחר שהסירו שלושה רבעים מהריאה שלה, היא החלה לסבול מכאבי תופת כתוצאה מהניתוח. ״היה לי מזל״ היא אומרת לנו בראיון טלפוני ״היה לי סרטן מהסוג שניתן לטפל בו והיום אני בריאה וממשיכה בחיי. חזרתי לעבוד שבועיים אחרי הניתוח״. רונית מדברת בקצב שקשה לעקוב אחריו. היא מהירה וחדה ושומעים, כפי שהיא מעידה על עצמה שהיא אישה מאוד פעילה, שחשוב לה להמשיך להיות חיונית ושהיא תעבוד ״עד יומה האחרון״. ובכל זאת, על אף שהיא בריאה, והגידול הוסר, הכאבים לא פסקו. דבר ידוע שקורה לסובלים מהסרת גידול כזה. רונית קבלה מרשמים לאופיואידים – משככי כאבים שיעזרו לה להתמודד עם הכאב. בלית ברירה היא החלה להשתמש בתרופות הללו על אף שהם גרמו לה להרגיש רע, פגעו במצב רוחה, עייפו אותה והפכו אותה לא יעילה.
בשלב מסויים בנה הסב את תשומת לבה לכך שמדובר במשככי כאבים ממכרים ו״שעדיף שתיקח גראס או חשיש או איך שאתם קוראים לזה״. רונית החלה להתעניין ולשאול שאלות, היא בדקה את הנושא ולבסוף ביקשה המלצה למרשם מהאונקולוג שלה. היא קבלה מרשם לחצי שנה וחייה השתנו. היא לא מעשנת (היא פוחדת לעשן אחרי שחלתה כתוצאה מעישון ככל הנראה), ובמקום זה היא מפוררת את העלים לאוכל שלה ״זאת תרופת פלא, אנשים לא מבינים את זה״, היא אומרת.
לאחר סיום החצי שנה היא שוב קבלה המלצה למרשם אך עם זאת הזהירו אותה שלא יוכלו לתת לה שוב ושעליה ללכת למרפאת כאב. במרפאת הכאב קיבלו הנחיה לא לתת מרשמים לאלו שהחלימו מסרטן על אף שעדיין סובלים מכאבים.
רונית ניסתה הכל אך שום משכך כאבים לא עזר לה כפי שקנאביס עזר לה והיום היא נאלצת לקחת כדורים ממכרים. לדבריה, היא כנראה כבר מכורה. ״מה אני אמורה לעשות? ללכת לרחוב לרכוש את הצמח הזה כמו פושעת? מה עליי לעשות? אני בן אדם בריא ואעבוד עד יומי האחרון. אני מתנגדת לעבור על החוק, לא מוכנה בשום אופן להשיג קנאביס בדרכים לא לגיטימיות״.
לסיכום היא אומרת ״כל אדם אחראי לגופו ומנסיוני קנאביס עדיף על כל תרופה כימית שיש בשוק לשכוך כאבים״.