המדע והכימיה מאחורי ה’באנג’ (מקטרת המים) – האם באנג באמת עוזר בסינון הרעלים?

התדמית של באנג ככלי העישון הזה אינה זוהרת במיוחד, וחלק גדול מהאנשים שרואים באנג לראשונה – מקשרים אותו למשהו מעט יותר נרקוטי או שלילי במובן מסוים – הסיבות לתדמית השלילית של הבאנג, הן למעשה תרבות עישון מקומית שהושפעה מחוק שאוסר על מכירה ושיווק של באנגים, ומוצרי עישון ייעודיים כמו מבחנות, וגם בגלל חוסר המודעות של הציבור כלפי התועלת האמיתית של כלי העישון הזה והיתרונות הבריאותיים שלו. אז הנה כל מה שצריך לדעת על מקטרת המים הנפוצה כל כך בישראל – הקרויה ‘באנג’.

שריפת הפרחים בבאנג מייצרת עשן שמכיל את כל החומרים הפעילים שאנחנו מעוניינים בהם, כמו THC, וקנבינואידים וטרפנים נוספים. בנוסף כמו בכל עישון אנחנו מכניסים לגוף גם חומרים שאנחנו פחות מעוניינים בהם; כמו עשן חם, זפת, אפר, וחלקיקים אחרים שאינם בריאים לגוף שלנו.

כמות החומר שנצרכת בשאיפה אחת שווה לכמה שאיפות מג’וינט בעוצמת ההרגשה, ונחשבת לדרך חסכונית ועוצמתית יותר לצרוך קנאביס, חלק מהצרכנים פשוט אוהבים את כלי העישון הזה והם מעדיפים אותו על פני ג’וינט או וופורייזר.

ההיסטוריה של הבאנג

השם “באנג” מגיע מהמילה התאילנדית “baung”, שפירושה הוא גליל עץ של במבוק. במהלך האבולוציה שלו, הבאנג נעשה מחומרים שונים כמו עץ, במבוק, קרמיקה, זכוכית, פלסטיק, ואפילו מפירות ובקבוקים משומשים.

הבאנגים העתיקים בעולם היו עשויים מזהב, והם התגלו במקרה בשנת 2013 בהרי הקווקז שבדרום רוסיה, בזמן עבודות להקמת קווי חשמל. כלי העישון התגלו בחלל קבורה עתיק שמשויך ל’סקיתים‘ שחיו באזור לפני כ-2400 שנים, והם נחשבים לעדות הראשונה של כלי עישון מהסוג הזה בהיסטוריה. הארכאולוגים אישרו לאחר בדיקות מעבדה, כי נמצאו בהם שרידים של צמח הקנאביס – וככל הנראה הבאנגים שימשו את הסקיתים לטקסים רוחניים.

השימוש בכלי עם צינור מים לצורכי עישון הוכנס גם לסין בזמן שושלת מינג במהלך המאה ה-16, ועדויות נוספות בעולם של מקטרות מים עתיקות דומות, התגלו גם באתיופיה וברחבי אסיה.

אז איך הבאנג עובד?

הבאנג מקרר את העשן באמצעות המעבר דרך המים, מה שמפחית את תחושת השריפה בגרון שמאופיינת לג’וינטים. המים גם מסננים את האפר והזפת שנוצרים מהשריפה, ומונעים מהם להגיע לפה ולריאות, מה שהופך אותם לחומים ועכורים.

באנג  – קרוי גם ‘מקטרת מים’, הוא כלי עישון דמוי בקבוק, עם צינור דק (מבחנה), שבקצה שלו קונוס הפוך מתרחב עם חור (ראש), שאליו מכניסים את תערובת הקנאביס – מדליקים, ושואפים תוך כדי את העשן דרך הפייה שבראש הבאנג.

מבחנה  – זו הצינורית שמחברים לבאנג, בקצה העליון שלה קיים מין קונוס הפוך (ראש) שבקצהו יש חור, ודרכו עובר העשן.

ראש – הכינוי לקונוס או ה’משפך’ שבקצה העליון של המבחנה, והוא משמש למילוי תערובת העישון לצורך העישון.

זפת – הוא מושג כללי עבור כל מאות התרכובות שנשארות לאחר שריפת החשיש או הפרחים. חוץ מזה שהוא אינו מכיל ניקוטין, עשן הקנאביס דומה בהרכב שלו לעשן של טבק, שמכיל הרבה פחמימנים ארומטיים רב-חומציים (PAH) שלא מומלץ להכניס לריאות.

האם ה’באנג’ מסנן ביעילות את החומרים הרעילים?

ישנן עדויות לכך שמעשני טבק המשתמשים בבאנג סובלים משכיחות נמוכה בהרבה של סרטן, מאשר אלה המעשנים סיגריות או ג’וינטים בלבד, ודי ברור שהמים עוזרים לסנן חלק מהחומרים. אבל עישון במינון גבוה – ולא משנה מה אתם מעשנים, יכול לפגוע בריאות במספר דרכים. ולמרות זאת החוקרים מעולם לא מצאו קשר בין הקנאביס עצמו לסרטן הריאות.

מחקר בקליפורניה משנות ה-90 שהוא ככל הנראה מהיחידים שנעשו, בדק את ההבדלים בין עישון בבאנג, ג’וינט, ווופורייזר – הראה שבמים של הבאנג נותרו 30 אחוזים של זפת יותר משאר כלי העישון, כך שהסינון היה יעיל במיוחד לפחות מבחינה בריאותית, בהשוואה לג’וינט ולמכשיר אידוי.

אבל מסתבר שגם חלק מהקנבינואידים הפסיכו-אקטיביים מסיסים במים, מה שאומר שמי שמשתמש בבאנג צריך לעשן יותר פרחים או חומר פעיל כדי להגיע לתוצאה הרצויה.

מה קורה בזמן העישון?

עדיין לא ידוע בדיוק מהי הכמות של הקנבינואידים שנשארים במים של כלי העישון הזה, אבל מבחינה כימית – המים, כחומר ממיס אינם יעילים במיוחד בהמסה של קנבינואידים, טרפנים או שמנים. לדוגמה – אנחנו עדיין מאבדים כמות קטנה של קנבינואידים וטרפנים גם בזמן מיצוי הפרחים בגז בוטאן, אבל זו כמות זניחה מאד שכמעט ולא משפיעה על איכות החומר. והמים שבבאנג יעדיפו לסנן אפר ולפרק מולקולות פוטנציאליות על פני קנבינואידים וטרפנים שכמעט ולא מתמוססים במים.

אבל אם תשאפו בבאנג עם מים מלוכלכים במיוחד תגלו שהמים לא מצליחים לסנן את הריח והטעם שנספג בהם, ואתם תרגישו בפה ובלשון טעם מעט מר שמקורו בשרף והליכלוך שמצטברים במים. כמובן שאם תשתמשו מלכתחילה בכל מים עם טעם לוואי כלשהו, אתם תרגישו את זה בפה.

למה צריך להקפיד על באנג נקי?

העשן סופג את חלק מהחומרים הרעילים שקיימים כבר במים המלוכלכים, כגון מולקולות צמחיות שהתחמצנו במהלך הבעירה, וזה קורה במהלך המגע של העשן עם בועות האוויר שנוצרות בזמן השאיפה. אז למעשה זוהי אינטראקציה דו-כיוונית שמחליפה חומרים עם המים, לטוב ולרע.

החלפת החומרים מתרחשת רק בין השטח של כל בועה לבין הנוזל שמסביבה. לכן בועות גדולות מאפשרות פחות שטח מגע מאשר המון בועות קטנות שמאפשרות שטח מגע גדול יותר של העשן עם המים – מה שיוביל גם לסינון יעיל יותר. זו הסיבה גם שבאנגים ייעודיים עם פילטר נוסף מספקים תוצאה טובה יותר מבחינת טעם, וסינון של חומרים לא רצויים.

הקפידו על החלפה וניקוי של המים בבאנג, ותוכלו ליהנות מטעם עשיר ונקי, ואפילו בריא יותר.

מה קורה כשמחליפים את המים בבאנג עם נוזלים אחרים?

לאלו מכם שחשבו על זה, לא מומלץ להשתמש באלכוהול או בוודקה כתחליף למים, מפני שהאלכוהול ממיס את החומרים הפעילים שקיימים בקנאביס.

מה עדיף באנג זכוכית או פלסטיק?

הבאנג מגיע במגוון צורות גדלים וחומרים שמהם הוא עשוי כמו: זכוכית, פלסטיק אקרילי, במבוק, או חומר קרמי. היתרונות של באנג מפלסטיק הן בעיקר מחיר זול ועמידות לאורך זמן, מה שבא על חשבון הטעם ואיכות העשן בגרון, לעומת זאת – באנג שעשוי מזכוכית יעניק לכם חווית עישון קלה ונעימה יותר, ועם טעם איכותי ועשיר יותר. אבל מחירו גבוה יותר, והעמידות שלו קשורה בעיקר ליכולת שלכם לשמור עליו שלם.

בסופו של דבר הכל מסתכם במה שאתם מצפים מהבאנג שלכם. אם אתה רוצים זול, נוח וניתן לנשיאה, אז פלסטיק יהיה טוב יותר בשבילכם, אבל אם אתם לא רוצים להתפשר על איכות ועל טעם אז כדאי לכם ללכת על הזכוכית.

עם הזמן התפתחו שיטות שונות לייעול וסינון טוב יותר בבאנגים וכיום ניתן למצוא מכשירים מסוגים שונים או אפילו התקנים חיצוניים שישפרו מעט את חוויית העישון שלכם, הנה כמה מהם:

פרקולטור

הפרקולטור הוא פילטר פנימי נוסף עבור הבאנג, שמטרתו להעביר את המים סינון נוסף, ולקרר את העשן שמגיע אלינו לפה. באנגים שמכילים פרקולטור הם בדרך כלל יקרים יותר וניתן למצוא אותם בחנויות המתמחות בכך, וניתן גם למצוא פרקולטור כתוספת לבאנג קיים.

דיפיוזר

הדיפיוזר מחליף את ה’מבחנה’ המסורתית של הבאנג בצינורית מזכוכית ארוכה יותר, ועם חורים קטנים בקצה התחתון שבא במגע עם המים, וזאת כדי לפרק את העשן לבועות קטנות יותר – מה שיביא למגע רב יותר עם המים, ולקירור וסינון יעיל יותר. קיים מגוון גדול מאד של דיפיוזרים, כשלחלק מהם יש גם מיכל מים קטן שמאפשר סינון כפול.

קרח

חלק גדול מהבאנגים מגיעים עם בלוטות קטנות בחלק הפנימי של הקנה, והם משמשים להנחת קוביות קרח, שמוסיפות קירור נוסף עבור העשן – שמביא להרגשה חלקה יותר בקנה הנשימה.

איך מעשנים באנג?

הנה סרטון נהדר שהכינו חברת BILLOWBY שמשווקת כלי עישון, ויסביר לכם בדיוק איך לעשות את זה נכון.

האם חוקי לעשן או למכור באנגים?

ב-2008 אישרה הכנסת תיקון לפקודת הסמים המסוכנים, שבו נאסר ייצורם ושיווקם של כלים המשמשים לעישון סמים, כמו באנג, ונקבע עונש מקסימלי של 5 שנים עבור עבירה זו.

לא בטוח שעדכון הבאנג לפקודת הסמים המסוכנים ככלי עישון היה עובר בתקופה הנוכחית, ותיקון זה ככל הנראה שייך לניסיון הלא מוצלח של המדינה להילחם בצרכני הקנאביס. למרות החוק ה’יבש’, כיום ניתן למצוא באנגים מסוגים שונים גם ברשת וגם בחנויות פיזיות ברחבי הארץ, ותרבות העישון בבאנגים בעבודות יד, ובבאנגים ממותגים של חברות גדולות חודרת גם לארץ.

הערה: מעט מאוד מחקרים נעשו על צריכת קנאביס באמצעות באנג, והמחקר מ”קליפורניה” שהוזכר, בוצע באמצע שנות התשעים, והריכוז בפרחים שנבדקו היה נמוך יחסית לריכוז החומר הפעיל כיום. המחקר בוצע על ידי ארגון NORML שפועל בקליפורניה לקידום חקיקה מסודרת עבור הקנאביס, ובשיתוף עם MAPS, שהיא האגודה הרב-תחומית ללימודי פסיכדליקה.