אנשים טובים – שומרים על סביבה בטוחה בסצנת הטראנס
פרויקט “אנשים טובים”, שפועל היום במסיבות טבע ובשאר מוקדיה של סצנת הטראנס הישראלית, מסייע לקהל הרחב על ידי יצירת סביבה בטוחה וחינוך לצריכה אחראית של חומרים פסיכדליים. “גישת מזעור נזקים היא גישה שאומרת שעל החברה לקחת אחריות, ולעזור למי שכן…
פרויקט “אנשים טובים”, שפועל היום במסיבות טבע ובשאר מוקדיה של סצנת הטראנס הישראלית, מסייע לקהל הרחב על ידי יצירת סביבה בטוחה וחינוך לצריכה אחראית של חומרים פסיכדליים. “גישת מזעור נזקים היא גישה שאומרת שעל החברה לקחת אחריות, ולעזור למי שכן צורך חומרים למזער את הנזקים שהוא חשוף אליהם,” מספר לנו מייסד הפרויקט, שנמצא בימים אלו בעת גיוס מימון הפעילות לשנה הבאה.
בעז יניב, בן 37, בוגר תואר שני בפיתוח קהילות במחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, ולימודי פסיכותרפיית גוף-נפש מבוסס מיינדפולנס (Mindfullness) המטפל בקליניקה פרטית, הוא אחד האנשים היותר ייחודיים בסצנת הטראנס הישראלית.
יותר מעשור חוקר בעז את עולם החומרים משני התודעה, הנקראים גם חומרים פסיכדליים (LSD, MDMA ועוד), מהבחינות הסוציולוגיות, הפסיכולוגיות והרוחניות שלו, ורבים מהמאמרים שכתב בנושא פורסמו בעיתונות, במגזינים השונים וברשת.
אחד מפועליו המרכזיים ב-6 השנים האחרונות הוא הקמת פרויקט “אנשים טובים”, שנועד ליצור סביבה בטוחה מנזקים בסצנת המסיבות בהן נצרכים לא מעט חומרים הפסיכדליים השונים. בימים אלו מגייס הפרויקט מימון לפעילותו בשנה הקרובה, שעומדת בסימן שאלה גדול עקב בעיה תקציבית, וזקוקה לתמיכת הציבור.
לצפייה: אנשים טובים בטראנס – פותחים את 2018
מהו פרויקט אנשים טובים?
“פרויקט אנשים טובים הוא פרויקט העובד למזעור נזקים במסיבות ופסטיבלים בסצינת הטראנס בישראל. מזעור נזקים היא גישה שצמחה בשנות השמונים לאחר שהבינו שהמלחמה בסמים נכשלה, וכי לא משנה כמה כסף מופנה למלחמה בסמים, אחוז מסוים מהחברה עדיין בוחר לצרוך חומרים אלו בין אם הם חוקיים ובין אם לא.”
“גישת מזעור נזקים היא גישה שאומרת שעל החברה לקחת אחריות, ולעזור למי שכן צורך חומרים למזער את הנזקים שהוא חשוף אליהם. הסכנה המרכזית בשימוש בחומרים פסיכדליים היא סכנה נפשית, ולכן התמיכה שאנחנו ב-‘אנשים טובים’ נותנים היא בעצם מענה חירומי ראשוני שטח לצעירים וצעירות שמוצאים את עצמם במהלך משבר נפשי לאחר שימוש בחומרים.”
“אנחנו עובדים לפי מודלים בינלאומיים שהוכחו כיעילים, כך שאנחנו יכולים לעזור למי שחווה משבר שכזה להפוך אותו לחוויה שאפשר גם ללמוד ממנה, ובמקרים קיצוניים התמיכה שלנו אף מונעת אשפוז.”
מה החזון שלך מבחינת “אנשים טובים”?
החזון שלי הוא שמספר צוותים של “אנשים טובים” יפעלו במקביל ברחבי הארץ בכל סוף-שבוע בשנה. בישראל ישנה כמות אדירה של מסיבות, ולנו כרגע יש יכולת להגיע רק למסיבה אחת לחודש, בזמן שמרחב בטוח כמו זה שאנחנו מייצרים הוא דבר נחוץ בכל מסיבה בה אנשים מתכוונים לצרוך חומרים משני תודעה.”
“בנוסף לפעילותנו בשטח, אנחנו פועלים גם לקידום הגישה של מזעור נזקים בקרב מטפלים, עובדי נוער, עובדים סוציאליים וחברי-כנסת, זאת מתוך שאיפה ליצור שיח כנה ומבוסס עובדות סביב השימוש בחומרים, שיאפשר להמוני צעירים שכרגע לא בוטחים בעולם המבוגרים לקבל את העזרה שהם צריכים כל כך, ואת הידע שיאפשר להם לקבל החלטות מושכלות על חייהם. יש עוד הרבה חלומות.. אבל נשאיר קצת לדמיון..”
איך מזהים מישהו במסיבה שנמצא במצוקה?
“אנשים תחת השפעה של חומרים פסיכדליים שנמצאים במצוקה, בדרך כלל יהיו באחד משני מצבים: או שהם יהיו באי-שקט גדול דבר שמתבטא בתזזיתיות (מצב שכיח יותר), לפעמים צעקות, הליכה הלוך וחזור, זריקה של הגוף אולי אפילו אגרסיביות. או שהם יהיו במצב מאוד מכונס, שוכבים עם הראש בתוך האדמה לא מתקשרים ונראים במצוקה.”
אם מישהו במסיבה ורואה חבר במצוקה, מה הוא יכול לעשות?
“דבר ראשון צריך להזכיר לעצמנו שהחבר לקח חומר כלשהו, ושהמצב הזה הוא זמני גם אם זה נראה שזה מאוד קשוח ושזה לא יעבור לעולם. לרוב זאת התחושה של האדם שחווה את המשבר ואנחנו רוצים להיות מסוגלים להיות שם כגורם מרגיע.”
“שנית, ישנם מספר עקרונות בסיסיים אותם ניסח ארגון ‘MAPS’ האמריקאי שכדאי לדעת. כמובן שיש עוד עולם ומלואו כדי לתת ליווי טוב לכל המצבים שיכולים להתעורר בעת משבר שכזה, אבל אלו הם כללי בסיס שכדאי שכל בליין ידע”
1. יצירת מרחב בטוח
ראשית עלינו לדאוג שלא תישקף סכנה פיזית לאדם שאנחנו מלווים או לסובבים אותו. שנית עלינו לדאוג לסביבה שקטה, עם מינימום גירויים.
2. ללוות, לא להדריך
לאנשים רבים יש נטייה להיות יותר בפוזיציה של מדריך, במקום להיות מלווים למי שנמצא בקשיים. הנטייה הזו מקורה במחשבה השגויה שעצה טובה או אמירה “נכונה” תוציא את האדם אותו הם מלווים מהקושי בו הוא שרוי. למעשה, אין אמירה שיכולה להוציא אדם מהקושי, ומה שצריך לעשות הוא פשוט ללוות אותו בתוך הקושי בנוכחות שלנו, בסבלנות, בפתיחות ובביטחון.
3. תבינו, אל תרגיעו
הדבר המרגיע ביותר שאפשר לעשות עבור מישהו במצוקה הוא להבין ולהכיר בגודל המצוקה בה הוא או היא נמצאים. אין ביכולתנו לדעת מה בדיוק קורה בראשו של אדם ומה מקור הפחדים שלו, אך מה שכן ביכולתנו לעשות הוא להתחבר לכאב ולחרדה שלהם ולהבין אותם. על קצה המזלג, משפטים אמפתיים כמו “אני מבין שזה נראה שזה לא יעבור לעולם”, חזקים בהרבה מ-“זה רק טריפ, בסוף זה יעבור”.
הדימוי איתו כדאי לעבוד הוא דימוי של מערבולת: הניסיון לשחות בכוח החוצה מהמערבולת יסתיים בהתשה וטביעה. מה שצריך לעשות זה להרפות ולתת למערבולת למשוך אותנו למטה כדי לצאת מצידה האחר. אם שני הצדדים ישקיעו את כל זמנם ומרצם במלחמה במערבולת – סיכוי טוב שבסוף שניהם יותשו. כשאנחנו נותנים יד למישהו שנמצא בתוך מערבולת שכזאת, ומרפים את המאבק – אז הטרנספורמציה החוצה יכולה להיווצר.
4. קשה זה לא בהכרח רע
כשמישהו מגדיר לעצמו את החוויה כ”רעה”, הוא מפסיק להיות סקרן כלפיה, ובכך גורם לעצמו לסבל מיותר. כמלווים עלינו להזכיר לאדם אותו אנו מלווים, שקושי הוא לא בהכרח דבר רע, ועלינו להחזיר את הסקרנות שלו כלפי החוויה הפנימית שלו. סקרנות היא המפתח שבכוחו נוכל להפוך חוויה קשה לחוויה טרנספורמטיבית בריאה.
האם יש דברים שאסור לעשות במקרה שמישהו נמצא במצוקה?
“קודם כל, כדאי לא ללכת נגד העקרונות שפורטו קודם. הרבה פעמים אנשים חושבים שאם הם ייקחו את החבר לרקוד קצת ברחבה זה יעבור לו או לה, ואמנם במקרים של בלבול ראשוני זה באמת יכול לעזור, אבל כשמדובר במישהו שחווה משבר ולא קצת בלבול המצאות ברחבה רק תעצים את האפקט של החומר אותו הוא צרך ותחמיר את המצב.”
“בנוסף יש נטייה לתת לאנשים במהלך משבר לצרוך חומרים אחרים, כמו קוקאין או קנאביס, אך למעשה הדבר הזה הוא פשוט לא נכון ומסכן את האדם שנמצא במצב של משבר. מה שאדם במהלך משבר כזה צריך זאת סביבה בטוחה, תמיכה אנושית וזמן. בעיקר זמן. ההשפעה של חומרים נוספים יכולה ללכת לכל כיוון וקשה לצפות אותה, ולפיכך היא יכולה לגרום להחמרה של המשבר ואף לנזק ממשי.”
“הכי חשוב זה לנסות להישאר רגועים למרות שהסיטואציה מלחיצה, ולזכור שאמנם באתם לבלות במסיבה אבל החיים הנפשיים של אדם הם יותר חשוב מעוד כמה שעות ברחבה. תפנו את הזמן, תעשו חישוב מחדש של המסלול שלכם, ותנו לחבריכם את התמיכה האנושית שהם זקוקים וראויים לה.”
האם יש מישהו לפנות אליו טלפונית במסיבה שאין בה אוהל של “אנשים טובים”?
“לצערי, כיום אין לנו את היכולת להיות זמינים טלפונית לליווי בזמן אמת של מקרי חירום. מה שכן אפשר לעשות זה לשלוח הודעה לדף הפייסבוק של “אנשים טובים” , עם מספר טלפון וקצת פרטים, ולרוב נוכל לחזור לפונה די מהר.”
“להרבה מפיקי מסיבות ואירועים יש את המספר של אנשי הצוות מהפרויקט, והם פונים אלינו לא מעט. אנחנו מקבלים גם לא מעט פניות דרך הפייסבוק ממשפחות וחברים אחרי מסיבות, עוזרים להם למצוא את הטיפול הנכון והמתאים, ומשתדלים לרוב גם להגיע לפחות לכמה פגישות ראשוניות עם האדם מחוץ למסיבה, כדי שנוכל להבין מה המצב ואיזו הפניה טיפולית תתאים לסיטואציה האישית שלו.”
“לסיכום, מדובר בפעילות חשובה במיוחד, ויש להדגיש שקמפיין ההדסטארט הוא מה שיאפשר לנו להמשיך לצאת למסיבות גם ב-2018, ושנשארו רק 10 ימים לגיוס 17 אלף שקלים אחרונים. אם לא נגיע ליעד בזמן, לא נקבל גם את הכסף שגויס עד כה, וזה הזמן של כולם להירתם למען המטרה החשובה.”
רוצים לעזור להשיג את החזון של “אנשים טובים”? אתם מוזמנים לפנות לקמפיין מימון ההמונים של “אנשים טובים”, שגייס עד כה 36,380 ש”ח – כלומר 73% מיעד הגיוס הסופי של 50 אלף ש”ח, המיועד למימון כלל הפעילות בשנה הקרובה.
