איכות מי השקיה בקנאביס: מים קשים, כלור, אוסמוזה ומי מזגן

מי ההשקיה אינם רק נשא לדשן. ההרכב שלהם קובע כמה קל לייצב pH, כמה מלחים מגיעים לשורש עוד לפני הדישון ואילו יסודות כבר נמצאים בתמיסה. לפני שקונים מסנן או מחליפים מקור מים, כדאי למדוד את נקודת הפתיחה ולעבוד לפי הנתונים.

מתחילים במדידה, לא בניחוש

בדקו את המים לפני הוספת דשן באמצעות מד EC מכויל. EC מציג את המוליכות הכוללת של המלחים המומסים, אבל אינו אומר אילו מלחים נמצאים במים. לכן מים עם EC זהה יכולים להתנהג אחרת: מקור אחד עשיר בסידן ובמגנזיום, ואחר בנתרן או בביקרבונט.

את ה־pH מודדים באמצעות מד pH תקין ומכויל. חשוב יותר מערך ה־pH הראשוני הוא האופן שבו הוא משתנה לאחר הוספת הדשן ובמהלך השעות שאחריה. מים בעלי אלקליניות גבוהה מתנגדים לשינוי pH ועלולים למשוך אותו כלפי מעלה שוב ושוב.

מים קשים: לא תמיד בעיה

מים קשים מכילים בדרך כלל יותר סידן, מגנזיום וביקרבונט. הם עשויים לספק חלק מצורכי הצמח, אך הם גם מעלים את EC הבסיסי ועלולים להשאיר פחות מרווח לדשן. במערכות מחזוריות ובטפטוף, הצטברות אבנית ומשקעים יכולה לפגוע בטפטפות ובציוד.

אל תניחו שכל EC גבוה מחייב אוסמוזה. בדקו את דוח איכות המים של הספק או הזמינו בדיקת מעבדה כאשר קיימת בעיה עקבית. אם המקור מכיל רמות סבירות של סידן ומגנזיום ואינו עשיר בנתרן, לעיתים אפשר לעבוד איתו היטב באמצעות התאמת הדישון.

כלור וכלוראמין

כלור חופשי משמש לחיטוי מי שתייה. בריכוזים המקובלים הוא אינו בהכרח גורם נזק לצמח, ובמערכת השקיה נקייה הוא עשוי אף לצמצם עומס מיקרוביאלי. השארת מים בדלי פתוח יכולה להפחית כלור חופשי, אך אינה מסירה באופן אמין כלוראמין — חומר יציב יותר שבו משתמשים חלק מספקי המים.

אם אתם מגדלים במצע ביולוגי עשיר או משתמשים בתכשירים מיקרוביאליים, בדקו איזה חומר חיטוי קיים במים לפני שמחליטים על סינון. מסנן פחם מתאים יכול להפחית כלור וכלוראמין, אבל צריך להחליף אותו לפי קיבולת וזרימה.

מתי אוסמוזה הפוכה עוזרת

מערכת אוסמוזה הפוכה מורידה את רוב המינרלים המומסים ומאפשרת לבנות תמיסת הזנה מנקודת פתיחה צפויה. היא שימושית במיוחד כאשר מי הברז מלוחים, עשירים בנתרן או בביקרבונט, או כאשר נדרשת שליטה גבוהה במערכת הידרופונית.

החיסרון הוא שמי אוסמוזה כמעט חסרי מינרלים: צריך להשלים סידן ומגנזיום לפי תוכנית הדישון, לעקוב אחר pH, ולזכור שהמערכת מייצרת גם מי רכז. רבים מערבבים מי אוסמוזה עם מי ברז במקום להשתמש ב־100% מים מסוננים.

ומה לגבי מי מזגן?

מי עיבוי ממזגן נראים נקיים ובעלי EC נמוך, אבל הם אינם מי השקיה שנבדקו. הם באים במגע עם סוללה, מגש ניקוז וצנרת שעלולים לצבור אבק, מתכות ומיקרואורגניזמים. לכן לא כדאי להפוך אותם למקור קבוע בלי בדיקה וטיפול מתאימים.

אם משתמשים בהם לניסוי נקודתי, מודדים EC ו־pH ובודקים שאין ריח, צבע או משקע. לגידול רציף עדיף מקור מים מוכר ויציב. מים מזוקקים או מי אוסמוזה ממערכת מתוחזקת נותנים נקודת פתיחה בטוחה וצפויה יותר.

שגרת עבודה פשוטה

1. מדדו EC ו־pH של מקור המים פעם בשבוע ובכל שינוי עונתי מורגש.
2. הוסיפו דשן לפי הסדר שהיצרן קבע, ערבבו היטב ורק אז מדדו שוב.
3. כוונו pH לאחר השלמת כל התוספים.
4. השוו את תמיסת ההשקיה לנגר בעזרת המדריך של קאנה למדידת EC ו־pH בנגר.
5. נקו וכיילו את המדים באמצעות תמיסת כיול; מד לא מכויל יוצר החלטות גרועות גם בשאר התהליך.

המטרה אינה להגיע למספר “מושלם” אחד, אלא למקור מים יציב שאתם מכירים. תיעוד שבועי קצר של EC, pH וכמות הדשן מגלה שינוי לפני שהוא הופך לבעיה בצמח.

מקורות מקצועיים: Utah State University Extension, Irrigation Water Quality Sampling Guide ו־Irrigation Water FAQ. צילום: Hans Reniers / Unsplash.