מדריך גידול קנאביס גידול קנאביס

קפיצת לחות בלילה בחלל גידול: למה זה קורה ואיך מונעים עיבוי

כשהאור נכבה הטמפרטורה יורדת, הלחות היחסית עולה ולעיתים נוצר עיבוי על עלים וקירות. כך מודדים את הבעיה ומתקנים אותה בלי לנחש.

חלל גידול במעבר מאור לחושך עם ירידת טמפרטורה והיווצרות עיבוי

קפיצת לחות אחרי כיבוי התאורה היא אחת התופעות הנפוצות בחלל גידול סגור. הצמחים והמצע ממשיכים לשחרר מים, אבל האוויר מתקרר ויכול להחזיק פחות אדי מים. לכן הלחות היחסית עולה — גם בלי שנוספו מים לחדר.

אם משטח של עלה, צינור או קיר מתקרר עד נקודת הטל, אדי המים מתעבים לטיפות. הטיפות עצמן אינן “לחות באוויר”; הן סימן שהאוויר הגיע לרוויה על המשטח הקר. מצב כזה, במיוחד בתוך חופה צפופה, יוצר תנאים נוחים למחלות עלים ולריקבון.

מהי נקודת טל

נקודת טל היא הטמפרטורה שבה האוויר מגיע לרוויה ומתחיל להיווצר עיבוי. לדוגמה, אם חלל חם ולח מתקרר במהירות עם כיבוי האור, עלים וקירות עשויים לעבור מתחת לנקודת הטל עוד לפני שמד הלחות מציג 100%.

לכן לא מספיק לקרוא את אחוז הלחות. צריך לעקוב יחד אחרי טמפרטורה, לחות ומגמת השינוי סביב המעבר לחושך. מדריך VPD בקנאביס מסביר כיצד שני המדדים משפיעים יחד על הצמח.

איפה למדוד

מציבים חיישן בגובה החופה, בצל העלים אך לא צמוד לעלה רטוב, לפתח כניסת אוויר או למנורה. בחלל גדול או צפוף משתמשים בשני חיישנים לפחות: אחד באזור הממוצע ואחד בנקודה החשודה כלחה ביותר.

מד טמפרטורה ולחות דיגיטלי מאפשר לראות את העלייה בזמן אמת. כדי לזהות את שעת הקפיצה כדאי לרשום ערכים לפני כיבוי האור, חצי שעה אחריו ושעתיים אחריו.

חמש פעולות שמקטינות את קפיצת הלחות

  1. משקים מוקדם במחזור האור: כך חלק מהמים נספגים או מתנקזים לפני הלילה.
  2. ממשיכים סחרור אוויר: מאווררי הסירקולציה אינם צריכים להיעלם עם כיבוי התאורה. המטרה היא תנועה עדינה גם מתחת לחופה.
  3. משאירים פינוי אוויר פעיל: מפוח היציאה צריך לפעול לפי תנאי החלל ולא רק לפי מצב המנורה.
  4. מצמצמים נפילת טמפרטורה חדה: לעיתים חימום מתון יעיל יותר מניסיון להוציא עוד ועוד אוויר קר ולח.
  5. מפעילים סופח לחות לפי חיישן: כשמקור המים גדול או האוויר החיצוני לח, צריך להוציא מים מהאוויר בפועל.

איך יודעים אם האוורור מספיק

בודקים את הגרף ולא את הרעש של המפוח. אם הלחות מטפסת מיד לאחר כיבוי האור ונשארת גבוהה שעות, החלפת האוויר או הספיחה אינן עומדות בעומס. אם המדד הכללי סביר אבל יש טיפות בתוך החופה, הבעיה מקומית: סחרור חלש, עלים צפופים או משטח קר.

גם תכנון נכון של חלל הגידול חשוב: כניסה ויציאה מסודרות, מרווח מהקירות וניקוז שאינו משאיר מים עומדים.

מתי סופח לחות הוא הפתרון

כאשר האוויר החיצוני לח, הגדלת האוורור יכולה להכניס לחלל יותר מים במקום להוציא אותם. במצב כזה סופח לחות עם ניקוז רציף מאפשר לשמור על נקודת עבודה יציבה יותר. בוחרים את ההספק לפי העומס בפועל ולא רק לפי שטח החדר.

אין להפעיל סופח לחות כך שהאוויר החם היוצא ממנו פוגע ישירות בצמחים. משאירים מרווחי יניקה ופליטה ומנקזים את המים למקום בטוח.

שגרת בדיקה קצרה

  • בדקו עלים פנימיים וקירות לטיפות בבוקר.
  • רשמו את הטמפרטורה והלחות הגבוהות ביותר בלילה.
  • ודאו שאין מים עומדים במגש או בצינור הניקוז.
  • נקו מסננים ובדקו שהמפוח אינו חסום.
  • השוו בין חיישנים אחת לחודש כדי לזהות סטייה.

אם מופיעים כתמים לבנים, ראו גם את המדריך לזיהוי ולטיפול בקימחון בקנאביס.

מקורות מקצועיים