סקר אמריקאי מצא שעובדי חנויות קנאביס זכו לציון האמון הכללי הגבוה ביותר. אלא שכאשר המשתתפים נשאלו במפורש על שימוש רפואי, 55% העדיפו אנשי רפואה ורק 20% בחרו בעובדי החנויות. המחקר מודד אמון מדווח — לא את דיוק המידע או את איכות ההמלצות.
למי פונים צרכני קנאביס כשהם רוצים מידע אמין? התשובה, כך עולה ממחקר חדש, תלויה מאוד בסוג השאלה. המחקר שפורסם ב־22 באוקטובר 2026 בכתב העת Drugs: Education, Prevention and Policy מצא שעובדי חנויות קנאביס זכו לציון האמון הכללי הגבוה ביותר. עם זאת, כשנשאלה שאלה ממוקדת על שימוש רפואי, רוב המשתתפים בחרו באנשי רפואה.
מי השתתף בסקר?
החוקרים, בראשות מרדית סי. מיצ’ם, גייסו משתתפים באמצעות פלטפורמת Prolific בין יוני לאוגוסט 2024. תנאי הסף היו גיל 18 ומעלה, מגורים בארצות הברית, ידיעת אנגלית ושימוש במוצר קנאביס המכיל THC בחודש שקדם לסקר.
מתוך 5,431 אנשים שנבדקו, 1,444 עמדו בתנאי הסף ו־1,023 נכללו בניתוח הסופי. זהו מדגם מקוון מכוון ולא מדגם הסתברותי שמייצג בהכרח את כלל צרכני הקנאביס בארצות הברית. בשלב השלישי של הגיוס אף ניתנה עדיפות לקבוצות גזעיות מסוימות כדי להרחיב את הגיוון במדגם.
אמון כללי לעומת שאלה ממוקדת
בסולם האמון הכללי, עובדי חנויות קנאביס קיבלו את הציון הממוצע הגבוה ביותר — 3.7. אחריהם דורגו חברים עם 3.5 ואנשי רפואה עם 3.4. מקורות ברשתות חברתיות או מוכרים אחרים קיבלו 2.6, ומקורות ממשלתיים 2.9.
אלא שכאשר החוקרים שאלו מי המקור האמין ביותר למידע על שימוש בקנאביס למטרה רפואית, התמונה השתנתה: 55% בחרו באנשי רפואה, 20% בעובדי חנויות, 8% בחברים ו־5% במקורות ברשתות חברתיות.
בשאלות אחרות נרשמה העדפה שונה. כשנשאלו על שימוש להנאה או להירגעות, 47% בחרו בעובדי החנויות ו־37% בחברים, ורק 4% באנשי רפואה. בשאלה כיצד להימנע מהשפעות לא רצויות, 39% העדיפו עובדי חנויות, 28% אנשי רפואה ו־15% חברים.
אמון אינו הוכחה לדיוק
המחקר בדק במי המשתתפים נותנים אמון — לא מי מסר להם מידע נכון יותר, מי היה בעל ידע מקצועי רחב יותר או כיצד הם פעלו בפועל. לכן אי אפשר להסיק ממנו שמוכרים יודעים יותר מרופאים, או שהמלצותיהם מובילות לתוצאות טובות יותר.
החוקרים מציעים כמה הסברים אפשריים לדירוג הגבוה של עובדי החנויות: מפגש פנים אל פנים, מידע המבוסס על ניסיון מעשי, פערים בהכשרת אנשי רפואה וחוויות קודמות של מטופלים מול מערכת הבריאות. אלה הסברים אפשריים, לא ממצאים שהסקר הוכיח.
ההבחנה הזאת חשובה במיוחד בשוק שבו גם מידע בסיסי על מוצרים אינו תמיד פשוט. בדיקה אחרת שסיקרנו בקאנה עסקה בשאלה עד כמה אחוזי ה־THC המופיעים על תוויות קנאביס מדויקים.
בישראל המוכר האמריקאי אינו מקביל לרוקח
עובד בחנות קנאביס בארצות הברית אינו בהכרח מקביל לרוקח בבית מרקחת בישראל. בישראל קנאביס רפואי מנופק בבתי מרקחת מורשים, תחת אחריות מקצועית ובהתאם לרישיון ולהנחיות הטיפול. לכן אין להעביר את דירוגי האמון מהסקר האמריקאי ישירות למערכת הישראלית.
עם זאת, הממצא המרכזי רלוונטי גם כאן: צרכנים אינם בוחרים מקור מידע אחד לכל שאלה. אנשי רפואה נתפסים כמקור המועדף לשאלות רפואיות, בעוד שעובדי חנויות וחברים מקבלים מקום מרכזי יותר בשאלות מעשיות וחווייתיות. הפער מדגיש את הצורך במידע מקצועי, עדכני ונגיש — ובתקשורת פתוחה שמאפשרת למטופלים לשאול גם את השאלות שהם רגילים להפנות מחוץ למרפאה.
מחקר ישראלי רחב שסיקרנו לאחרונה מצא גם הבדלים בדיווח על תופעות לוואי בקרב בעלי רישיון לקנאביס רפואי, וממחיש מדוע שאלות על בטיחות וטיפול דורשות הקשר רפואי ונתונים מדויקים.
