מי נגר הם המים שיוצאים מתחתית העציץ אחרי השקיה. מדידת מי נגר בגידול קנאביס אינה בדיקת מעבדה מושלמת של אזור השורשים, אבל כשהיא נעשית באותה שיטה לאורך זמן, היא יכולה לחשוף הצטברות מלחים, שינוי בחומציות או השקיה לא אחידה — לפני שהצמח מציג סימני מצוקה ברורים.
המפתח הוא לא לרדוף אחרי מספר בודד. מדידת נגר שימושית בעיקר כהשוואה: בין תמיסת ההשקיה לנגר, ובין מדידה אחת לבאה אחריה.
מה צריך למדוד
לכל בדיקה כדאי לרשום ארבעה נתונים:
- EC של תמיסת ההשקיה — רמת המוליכות החשמלית לפני שהמים נכנסים לעציץ.
- pH של תמיסת ההשקיה — לאחר הוספת דשנים ותוספים.
- EC ו־pH של מי הנגר — מאותה השקיה ובאותו שלב של האיסוף.
- נפח שנכנס ונפח שיצא — כדי לחשב את שיעור הנגר.
מי שעוד לא מכיר את הבסיס יכול להתחיל במדריך החומציות בגידול קנאביס. חשוב גם לזכור ש־pH ו־EC מתארים דברים שונים: pH מתייחס לחומציות, ו־EC הוא מדד עקיף לריכוז היונים המומסים.
כך אוספים דגימה שאפשר להשוות
- מכיילים את המכשירים. מד pH דורש תמיסות כיול מתאימות, ומד EC דורש תמיסת תקן. שטפו את החיישן במים נקיים בין דגימות.
- משקים באופן אחיד. השתמשו באותה תמיסה ובקצב השקיה דומה. השקיה מהירה מדי עלולה ליצור תעלות במצע ולהפיק נגר שאינו מייצג.
- מגביהים את העציץ. הניחו אותו מעל מגש נקי, כך שלא ישב בתוך הנגר ולא יספוג אותו בחזרה.
- אוספים כמות מספקת. המתינו עד שמתחיל ניקוז יציב ואספו דגימה נקייה בכוס ייעודית. אל תערבבו מים ישנים שנשארו במגש.
- מודדים מיד. טמפרטורה, אידוי ועמידה ממושכת יכולים לשנות את הקריאה.
המטרה היא עקביות. אם פעם אחת נמדדות הטיפות הראשונות ופעם אחרת כל הנגר, ההשוואה פחות שימושית. שיטת ה־Pour-Through של אוניברסיטת צפון קרוליינה מדגישה בדיוק את הנקודה הזו: דגימה קבועה, מכשירים מכוילים והשוואה למי ההשקיה.
איך מחשבים את שיעור הנגר
החישוב פשוט:
שיעור נגר = נפח המים שיצא ÷ נפח המים שנכנס × 100
אם השקיתם ליטר ואספתם 150 מיליליטר, שיעור הנגר הוא 15%. אין אחוז אחד שמתאים לכל מצב: סוג המצע, איכות המים, גודל העציץ, שלב הצמח ותדירות ההשקיה משנים את התמונה. מקורות מקצועיים לגידולי מיכל מציגים לעיתים טווחי נגר של 10%–30%, אך אלה נקודות ייחוס — לא הוראה אוטומטית לכל צמח ולכל מערכת.
המדריך של Virginia Tech מסביר ששיעור הנגר צריך להיבחן יחד עם מליחות מי ההשקיה ורגישות הגידול. יותר נגר אינו תמיד טוב יותר: הוא יכול לבזבז מים ודשן, ובמערכת לא מנוקזת הוא גם עלול להשאיר את אזור השורשים רטוב מדי.
מה אומר הפער ב־EC
EC של הנגר גבוה מ־EC ההשקיה אינו בהכרח תקלה. כשהצמח שותה מים והמצע מתייבש, המלחים שנותרו נעשים מרוכזים יותר. ההבדל הופך משמעותי כאשר הוא גדול, חוזר על עצמו וממשיך לעלות לאורך כמה השקיות.
מגמה כזו יכולה להצביע על אחד או יותר מהמצבים הבאים:
- הצטברות מלחים במצע.
- נפח השקיה קטן מדי או פיזור לא אחיד.
- ייבוש קיצוני בין השקיות.
- דישון בריכוז גבוה ביחס לקצב הצריכה של הצמח.
לעומת זאת, EC נגר נמוך מאוד ביחס לתמיסה יכול להופיע כאשר המצע עדיין כמעט אינו מכיל דשן, אחרי שטיפה משמעותית, או כאשר הדגימה דוללה במים שלא עברו דרך המצע. לפני שמתקנים, בדקו קודם את שיטת האיסוף.
ומה אומר ה־pH של הנגר
pH הנגר נותן רמז לשינויים באזור השורשים, אבל הוא אינו זהה למדידת מצע תקנית. סוג המצע, הדשן, אלקליניות המים ופעילות השורשים משפיעים עליו. לכן לא כדאי לשנות מיד את תמיסת ההשקיה בגלל סטייה חד־פעמית.
אם ה־pH זז בהדרגה לאותו כיוון בכמה בדיקות, בדקו קודם כיול, איכות מים והרכב הדישון. במצע אינרטי השינוי עשוי להיות מהיר יותר מאשר בתערובת אורגנית בעלת יכולת חציצה.
מתי לפעול ומתי רק להמשיך לעקוב
פעולה מוצדקת כאשר מופיעה מגמה עקבית לצד סימנים נוספים: קצוות שרופים, האטה בצמיחה, השקיה שחודרת באופן לא אחיד או מצע שנשאר רווי זמן רב. גם אז, התיקון צריך להתאים לסיבה — לא רק למספר.
לפני שטיפה מלאה, עברו על המדריך לשטיפת מצע הגידול. שטיפה שאינה נחוצה עלולה להוציא דשן שימושי ולהשאיר את המצע רטוב מדי. אם הבעיה היא תזמון או נפח, עדיף להתחיל בבדיקה מחדש של שגרת ההשקיה.
טבלת מעקב קצרה עושה את ההבדל
תאריך, שלב גידול, נפח השקיה, נפח נגר, EC ו־pH לפני ואחרי — זה כל מה שצריך. אחרי כמה מדידות מתקבלת מגמה, ואז אפשר להבחין בין רעש רגעי לשינוי אמיתי באזור השורשים.
מי נגר אינם פסק דין. הם כלי אבחון. כשהם נאספים בצורה עקבית ונקראים יחד עם מצב הצמח והמצע, הם עוזרים לקבל החלטות טובות יותר בלי לנחש ובלי להגיב לכל מספר בתיקון חד.
התמונה: איור מערכתי מקורי שנוצר עבור קאנה.
