מחקר ישראלי מיפה טריכומות בקנאביס רפואי

מחקר ישראלי חדש מצא שבזן הקנאביס הרפואי NB120 ריכוזי THC ו־CBD היו הגבוהים ביותר בפרחים, נמוכים בכ־50% בעלי הסוכר ונמוכים בהרבה בעלי המניפה הגדולים. המחקר, שנערך באוניברסיטת אריאל ובמכון וולקני, פורסם ב־31 באוקטובר ב־Journal of Cannabis Research.

החוקרות אילנה שטיין ונירית ברנשטיין שילבו מיקרוסקופיית אור ואלקטרונים, בדיקת מינרלים באמצעות EDX וניתוח כימי של קנבינואידים. מטרתן הייתה לא רק לספור בלוטות שרף, אלא ליצור שפה פשוטה ועקבית יותר לתיאור סוגי הטריכומות באיברים שונים של הצמח.

לא כל טריכומה היא בלוטת שרף

המילה טריכומה מתארת שערה או מבנה זעיר על פני הצמח. חלק מהטריכומות הן בלוטיות ומייצרות חומרים, ואחרות משמשות בעיקר כהגנה מכנית. המחקר מציע לחלק אותן לארבע קבוצות שקל יחסית להבחין ביניהן: שתי טריכומות בלוטיות — capitate ו־bulbous — ושתי טריכומות לא־בלוטיות — cystolith ו־pointed.

החלוקה נועדה לצמצם בלבול בספרות המדעית, שבה שמות שונים שימשו לעיתים למבנים דומים. שפה אחידה יכולה לסייע להשוות בין זנים, איברים ושלבי התפתחות.

הפרחים ועלי הסוכר לא היו זהים

בפרחים ובשולי עלי התפרחת — המכונים בדרך כלל עלי סוכר — נמצאה צפיפות גבוהה של טריכומות בלוטיות בעלות גבעול ארוך. בעלי המניפה לא נמצאו טריכומות בלוטיות ארוכות־גבעול מהסוג הזה.

הניתוח הכימי התאים לתמונה המיקרוסקופית: הפרחים הכילו את הריכוזים הגבוהים ביותר של THC ו־CBD; בעלי הסוכר הריכוזים היו נמוכים בערך במחצית, ובעלי המניפה נמוכים בהרבה. זהו קשר שנמצא בזן ובתנאי המחקר, ולא כלל כמותי שאפשר להחיל אוטומטית על כל זן קנאביס.

גם הטריכומות הלא־בלוטיות סיפרו סיפור

החוקרות מצאו שעל חפי הפרח קיימות טריכומות מחודדות ולא־בלוטיות שעברו מינרליזציה בסידן ובסיליקון, במיוחד באזורי הקצה והשוליים. המבנים האלה עשויים לתרום להגנה המכנית של הצמח, במקביל להגנה הכימית שמספקות הטריכומות הבלוטיות.

הממצא מחזק את הרעיון שהטריכומות הן מערכת מורכבת של הגנות ולא רק “מפעלי THC”. חלקן מייצרות קנבינואידים וטרפנים, ואחרות יוצרות מחסום פיזי.

מה המחקר אינו מוכיח

המחקר בדק צמחי נקבה לא־מופרים מזן רפואי אחד, NB120, שסופק על ידי קנדוק. לכן אי אפשר להסיק שכל עלה סוכר בכל זן מכיל בדיוק מחצית מריכוז הקנבינואידים של הפרח, או להשתמש בצפיפות הטריכומות לבדה כדי לחזות עוצמה.

גם בדיקת הטריכומות במסגרת מדריך הקציר עוסקת במדד שונה מהסיווג המבני במחקר. צבע, צפיפות, סוג הבלוטה והרכב כימי הם משתנים קשורים אך לא זהים.

למה המחקר חשוב

מיפוי מדויק של טריכומות יכול לסייע למחקרי טיפוח, לקביעת איכות חומר צמחי ולהשוואה בין איברי הצמח. החוקרות מציעות שפיזור סוגי הטריכומות עשוי לשמש אינדיקציה לכימוטיפ ולערך רפואי או מסחרי, אך נדרשת בדיקה בזנים נוספים כדי לבסס את השימוש הזה.

המחקר מומן על ידי קרן המדען הראשי במשרד החקלאות. החוקרות דיווחו שאין להן ניגודי עניינים.